כיצד משפיעה אכילת בעלי חיים על התפתחותנו המוסרית? שיח מרתק עם בת למשפחת קצבים
"בביתה של סבתי "ניקו, רוקנו וחתכו" בעלי חיים והכינו אותם למאכל.
אכלנו כל מה שכשר, וכל איבר. זה היה נתפס כנורמה שאפילו לא היה מקום לערער עליה. לא היה מקום להטיל ספק ובטח שלא לבחור אחרת"...
אלו חלק ממילותיה המעוררות של יפית סרנגה, מחברת הספר "וחך, אוכל יטעם-לו", שרואה אור בימים אלה ועוסק בשיח חשוב על השינוי שעובר האדם במציאות המודרנית, ועל מקומו ביחסיו עם בעלי החיים.
בתור ילדה ואישה שגדלה לתוך קרניזם ושאלה צמחוניים "אז מה יש לכם לאכול??" פותחת סרנגה צוהר לשיח מרתק על צריכת מזון בעידן המודרני ועוסקת בשאלות מהותיות כגון: האם אכילת בעלי חיים היא בחירה אישית ועל כן אין להתערב לאדם בתזונתו? באיזו מידה, אם בכלל, האדם מודע למעורבותו בתעשיית בעלי החיים כצרכן? מה ייחודי לתקופה המודרנית אל מול הטענה כי האדם מאז ומתמיד אכל בעלי חיים? ומהי בסופו של דבר "המידה הטובה" האריסטוטלית המוסרית ביחס לאכילת בעלי חיים בעידן המודרני?
יפית סרנגה, בת למשפחת קצבים, בעלת תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למנהל, ציירת ויוצרת באומנות ופילוסופיה. במקצועה מכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת ההייטק קומטל ישראל ופעילה למען שחרור בעלי חיים. מתגוררת ברעננה.
לקבלת עותק להתרשמות או יצירת קשר מול המחברת ניתן לפנות לניצן במייל חוזר או במס' 0506822157
