יהודים רעים/טובים

התערוכה: יהודים רעים/טובים תתקיים בברלין בין ה13ל-27 בנובמבר
פתיחה ב-13 בנובמבר בשעה 19:00
20:20 שיחה בין מאראט גלמן ליורי יורי חרצ'נקו

בונקר ווסט, הוהנצולרדאם 120, 14199 ברלין

יורי חרצ'נקו, ברוכים הבאים למוזיאון היהודי, 160x140 ס"מ, אקריליק ולק על בד, 2021

התערוכה יהודים רעים/טובים מאגדת חמישה אמנים יהודים בולטים: אלכסנדר מלמד, יורי חרצ'נקו, ארט שפיגלמן, מאראט גלמן ומיכאל גרובמן. האוצרים הם אליושה סמג'טין ויורי חרצ'נקו.

בליבה, התערוכה עוסקת בשאלת הזהות היהודית במאה ה-21. 7 באוקטובר 2023 - טבח חמאס באזרחים ישראלים - סימן נקודת מפנה. היא מעוררת זיכרונות מהשואה ומדגישה את הפגיעות המתמשכת של החיים היהודיים ברחבי העולם. כיום, יהודים נמצאים תחת מטרה הן של אנטישמיות ימנית (הכחשת שואה, אידיאולוגיות אתנו-לאומיות) והן של אנטישמיות שמאלנית (הצדקת טרור, דמוניזציה של ישראל). בשיח התרבותי האירופי, הדבר מתבטא בפיצול מסוכן בין יהודים "טובים" ל"רעים" - בהתאם לנרטיבים פוליטיים.

יהודים רעים/טובים מתנגדים לתיוג כזה. התערוכה בוחנת כיצד אמנות משקפת ומשנה טראומה היסטורית, מסורת דתית, טכנולוגיות דיגיטליות וקרע פוליטי. העבודות משתרעות על פני ציור ואמנות גרפית, עמדות קונספטואליות ופרויקטים הקשורים לבינה מלאכותית.

האמנים

אלכסנדר מלמד
בסדרת עבודותיו "עשרה יהודים אחרים של המאה ה-20", אלכסנדר מלמד מטיל ספק באופן פרובוקטיבי באייקונים ההיסטוריים היהודיים הסטנדרטיים על ידי הצבתם לצד אנטי-גיבורים - דמויות מודרות או מודרות מהזיכרון הקולקטיבי. ניגוד זה הוא יותר מפרובוקציה אמנותית; הוא מאתגר את הצופים לשקול מחדש את הבנייה של אשמה, זהות וזיכרון. מלמד חושף כיצד ההיסטוריה מסופרת באופן סלקטיבי וכיצד זיכרון יכול גם לייצר וגם להכחיש נרטיבים פוליטיים.

יורי חרצ'נקו
מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שפתו החזותית של חרצ'נקו עברה שינוי רדיקלי - והפכה לישירות ודחופה יותר. עבודותיו מביאות את סמלי צה"ל לדיאלוג עם ציטוטים של ז'אן אמרי. הוא גם מציג ניגוד פרובוקטיבי בין תרבות הפופ לזיכרון היסטורי: גיבורי-על ודמויות דיסני מופיעים מול שער אושוויץ - סמל הרצח התעשייתי של יהודי אירופה.
בהקשר זה, דמויות אייקוניות אלה מאבדות את הסמליות הדומיננטית שלהן - הן נראות חסרות כוח, כמעט חסרות אונים לנוכח האלימות המחודשת והאנטישמיות העכשווית. לצד דימויים אלה מופיעה הסיסמה "מהנהר אל הים" - ביטוי שהפך, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר, עבור רבים לאיום ישיר על החיים היהודיים.
עבודותיו של חרצ'נקו מנווטות בגבול השברירי בין זיכרון להווה, בין טראומה למציאות פוליטית. אמנותו מאתגרת את הוודאויות של ההיסטוריה והזהות, ומחייבת את הקהל להתעמת עם המצב השבור של החיים היהודיים כיום.
בעבודה "יהודים רעים/טובים", עבודתו של חרצ'נקו מהווה את הליבה הרגשית והאינטלקטואלית של התערוכה - התערבות אמנותית רבת עוצמה נגד פישוט יתר וקטגוריזציה, נגד החלוקה ליהודים "טובים" ו"רעים". תמונותיו הן קריאה להתנגדות, זיכרון והגדרה עצמית.

ארט שפיגלמן
זוכה פרס פוליצר, ארט שפיגלמן, המוכר ברחבי העולם בזכות הרומן הגרפי שלו "מאוס", מציג שפה חזותית מורכבת ב"צומת דרכים" (יהודים נודדים). הוא משלב איקונוגרפיה מימי הביניים עם מוטיבים עכשוויים כדי להתחקות אחר קרעים והמשכיות בהיסטוריה היהודית. עבודותיו של שפיגלמן הן תזכורות חזקות לכך שהנדר שלאחר השואה, "לעולם לא עוד", נמצא תחת איום גובר. תמונותיו משמשות גם כמקומות זיכרון וגם כאזהרות דחופות - מפני שכחה, ​​מפני הצנעת הזוועות.

מיכאל גרובמן
דמות מפתח ב"אוונגרד הרוסי השני" ותושב ישראל מאז שנות ה-70, מיכאל גרובמן שוזר אלמנטים מיסטיים והיסטוריה יהודית באמנותו. עבודותיו משלבות מוטיבים מהקבלה, מסורת מיסטית יהודית עמוקה, לצד זיכרונות כואבים מהשואה. ציורו של גרובמן מעורר עומק רוחני, ומתייחס לטראומה לא רק כמשהו שיש להרהר בו, אלא כחלק מתהליך מתמשך של ריפוי ועיצוב זהות. אמנותו מבטאת חיפוש מתמיד אחר משמעות ושייכות.

מרט גולמן
מרט גולמן רואה בעבודתו מחווה לזהותו היהודית, לאמו ולחוויה המודעת של זהות זו. בתהליך היצירה שלו, הוא "מנסה" תפקידים אמנותיים שונים - שיטה שהפכה למרכזית בעשייתו. עבור יהודים רעים/טובים, הוא מופיע כמעין "אנדי וורהול יהודי" - פרסונה שנולדה ממודעות מאוחרת אך עמוקה לשורשיו היהודיים.

משמעות התערוכה
יהודים רעים/טובים הוא דיאלוג אמנותי על מורשת יהודית, אחריות ועתיד. בבונקר שנבנה על ידי הנאצים, אמנות יהודית הופכת לפעולת התנגדות: היא נותנת קול לקורבן.
ims, דוחה את החלוקה ליהודים "טובים" ו"רעים", וטוען לזכות לחיים, לזיכרון ולהגדרה עצמית.

התערוכה נתמכת על ידי קהילת: קהל עדת ישראל בברלין