בתגובה לפרסום המטעה על ניהול יתרות המט"ח של בנק ישראל

נוכח הכתבה המטעה שהתפרסמה היום בעיתון "כלכליסט", בבנק ישראל מבקשים להתייחס לטענה כאילו אין שקיפות בדיווח הבנק על התשואה ואופן הניהול של יתרות המט"ח.

החל משנת 2000 מפרסם בנק ישראל דיווח מפורט על ביצועי תיק היתרות ואופן ניהול היתרות. הדוח מפורסם באמצעות הודעה לעיתונות ואף זוכה לפרסום בתקשורת. הדוח נגיש לציבור (כולל לאנשי "כלכליסט") באתר הבנק:
http://www.bankisrael.gov.il/publheb/publhslf.php?misg_id=27

בנק ישראל, באמצעות דוח "השקעת יתרות מטבע חוץ" המפורסם מידי שנה והפרסום החודשי של רמת היתרות, נחשב בתחום לאחד הבנקים השקופים ביותר בעולם. עובדה זאת באה לידי ביטוי בפרסומים בינלאומיים הסוקרים את הנושא.

בדוח "השקעת יתרות מטבע חוץ" מתבצעת השוואה שקופה ביותר של ביצועי תיק היתרות של בנק ישראל מול הסמן (Benchmark). חשוב להדגיש כי ב-9 מתוך 10 השנים האחרונות, תשואת תיק היתרות של בנק ישראל היתה גבוהה מתשואת הסמן. שנת 2008 היא השנה היחידה בה תשואת התיק היתה נמוכה מתשואת הסמן וגם אז רק ב-0.2% וזאת על רקע המשבר הפיננסי העולמי. בדוח מובא פירוט נרחב ביותר על ביצועי התיק, על הרכב הנכסים שבתיק, על החלטות הניהול שהתקבלו במהלך השנה ועוד. בדוח ניתוח מפורט על הגורמים שהשפיעו על תשואת התיק ועל תרומת הניהול. תרומת הניהול מפורקת ומנותחת לגורמיה: ניהול מטבעי, ניהול נכסי, ניהול אריכות, ניהול פיזור. נוסף על כך, בדוח מוצגת השוואה בין ביצוע תיק הדולרים של היתרות לבין ביצועי תיקים של מנהלים אחרים וגם ממדי תשואה/סיכון המקובלים בעולם להערכת איכות ניהול ההשקעות.

במהלך השנים גם נכתבו בדוח תיבות המציגות בהרחבה את מסגרת ניהול היתרות: כיצד נקבעת אריכות המטרה של תיק היתרות, מהו הרכב הסמן וכיצד נבחר. בבנק ישראל דנים וממשיכים לדון בסוגיות של קביעת ההרכב המטבעי של תיק היתרות והרמה האופטימלית של היתרות. לו כותבי הכתבה ועורכיה היו טורחים לקרוא ולהבין ולו רק מעט מהחומר שפורסם בנושא, ודאי היו נוכחים לדעת שקיימות מספר גישות לקביעת רמת היתרות וכל הגישות נשקלו ונבדקו בקפידה ע"י בנק ישראל. כמו כן, ודאי היו למדים שיתרות המט"ח של מדינת ישראל אינן חריגות בהיקפן לעומת מדינות אחרות ביחס לאינדיקטורים המקובלים (שמוזכרים בדוח "השקעת יתרות מטבע חוץ").

בנוגע לבקרה על ניהול היתרות חשוב לציין שאופן ניהול היתרות נמצא תחת בקרה מתמדת בכמה מעגלי ביקורת. מעגל ראשון: בתוך חטיבת השווקים קיימת יחידה שעיקר תפקידה הוא לבצע מעקב אחר הפעולות שמבוצעות בתיק והתשואות המושגות. מעגל שני: ביקורת הפנים של בנק ישראל שאינה חלק מחטיבת השווקים, מקדישה חלק משמעותי ממשאביה למעקב אחר ניהול היתרות. מעגל שלישי: ועדת מט"ח בראשות הנגיד המורכב ממנהלים בכירים בבנק ישראל. מעגל רביעי: דין וחשבון כספי שמאושר ע"י רו"ח חיצוני, מתפרסם כל שנה וגם נגיש באתר הבנק. בדוח הכספי ישנה סקירה על רמת יתרות מטבע החוץ והרווח והפסד שלהן בשנה הנסקרת, אף במונחי מטבעות שונים. כמו כן, דוח זה מפרט את השינויים ברמת היתרות ובמקורות לשינויים. מעגל חמישי: הפרסום לציבור בדוח "השקעת יתרות מטבע חוץ".

בנק ישראל בעד ניהול דיון ציבורי בנושאים חשובים. אולם, דיון כזה יש לבסס על עובדות, ולא על סיסמאות לא מבוססות.

כמו כל בנק מרכזי אחר בעולם וכל גוף עסקי, ישנם פרטים נוספים על אופן ניהול יתרות המט"ח שאינם מפורסמים. אלו פרטים עסקיים, שלו היו ידועים, מדינת ישראל בכלל והיתרות בפרט היו נחשפים לסיכונים שבנק ישראל פועל למניעתם.