ממצא יוצא דופן וייחודי שנחשף בחפירה מרתק את הארכיאולוגים ברשות העתיקות: צמיד יד נדיר מברונזה בן 3500 שנה, שבראשו קרניים

ההשערה: שימש את שליט הכפר

בחפירה, שנערכה באזור צפת במימון משרד התחבורה ומשרד השיכון, נחפר הכפר הראשון המוכר מתקופה זו בכל צפון הארץ

ממצא יוצא דופן ומסקרן, שמרתק את הארכיאולוגים ברשות העתיקות, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות ברמת רזים שמדרום מזרח לצפת. זאת במסגרת פיתוח האזור בו מתוכננים להבנות שכונות חדשות אזורי מסחר ובית הספר לרפואה. בשלב הפיתוח הנוכחי יבנה מערך תשתיות לפרויקט כולו, ובראשם כביש גישה חדש לעיר צפת, המקודם עבור משרד התחבורה ומשרד השיכון באמצעות חברת יפה נוף וצוותיה המקצועיים.

לדברי קרן קובלו – פארן, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "גילינו צמיד יד רחב נדיר, עשוי ברונזה. הצמיד העתיק, שמצב השתמרותו יוצא דופן, מעוטר בחריטות ובראשו מבנה עם קרניים. באותה תקופה הקרניים היו סימלו של אל הסער, והם ייצגו כוח, פוריות ושלטון. מי שהיתה לו יכולת להחזיק צמיד כזה, היה כנראה אמיד מאוד כלכלית. יתכן שמי שהיתה בעלת הצמיד היתה מקורבת מאוד לשליט הכפר – אולי ביתו או זוגתו. מעניין לציין, שבארצות שכנות נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות כתרים שלהם קרנים, אבל צמיד כזה לא מוכר עדיין.

הצמיד נמצא בתוך מבנה אחוזה מהתקופה הכנענית (תקופה הברונזה המאוחרת) שנחשף בחפירה, והיה חלק מיישוב קדום שהתקיים במדרון הדרומי-מזרחי של רמת רזים, בשטח טרשי, הצופה אל הכינרת ואל הגולן.

המבנה היה בנוי אבני גיר מקומיות, ובו חצר מרכזית מרוצפת אבן שסביבה חדרים ששמשו למגורים וכמחסנים. לצד הצמיד נמצאה חרפושית כנענית עשויה אבן שעליה חרוטים הירוגליפיים (סימנים גרפיים) מצריים. בעולם הקדום ענדו את החרפושיות כתליונים או שיבצו אותן בטבעות, והן שימשו כחותם לאדם שנשא אותו או כקמע בעל כוחות מאגיים. מממצאים יקרי ערך אלה, ניתן ללמוד שתושבי המבנה עסקו גם בסחר חליפין.

לדברי הארכיאולוגית קובלו-פארן, "זו פעם ראשונה שנחקר ונחפר בצפון כפר בן 3500 שנה. עד כה, נחפרו באזור רק הערים הגדולות, כגון תל מגידו או תל חצור. כאן קיבלנו הצצה ראשונה לחיי העורף הכפרי הקדום בצפון, ומסתבר שהם היו יותר מורכבים ממה שחשבנו. נראה שהכפר הקטן ברמת רזים השתייך לפריפריה של תל חצור העיר הגדולה והמשמעותית ביותר במרחב הכנעני באותה התקופה, שנמצאת במרחק של כ10 ק"מ צפונית ליישוב ברמת רזים.

התושבים הקדומים של רמת רזים עסקו בגידול צאן ובחקלאות, ובמבנה נמצאו כלי שחיקה רבים עשויים אבן בזלת ששימשו לטחינת גרגרי החיטה לקמח. כמו כן, מצאנו כלי אגירה גדולים ששמשו לאחסון התבואה ונוזלים, שעמדו על גבי הרצפה עד לגובה של יותר ממטר. באחד מחדרי המגורים נמצא תנור בישול קדום ולצידו כלי בישול עשויים חרס, כלי עבודה ובהם להבים עשויים אבן צור, וכלי ברונזה שלמים כגון מחט ארוכה (15 ס"מ) לתפירת שקים או לעיבוד עורות, וסיכה ארוכה מעוטרת ששמשה לסגירת שמלה או גלימה.

רשות העתיקות פועלת לשלב את האתר בתכנית הפיתוח הנרחבת של רמת רזים בצפת, בצד מכון המחקר ובית הספר לרפואה, כמקום פתוח למבקרים, יחד עם ערכי הטבע הנוספים שקיימים באזור.

לחצו כאן להורדת להורדת תמונות ברזולוציה גבוהה

לפרטים נוספים: יוֹלי שוורץ, דוברת רשות העתיקות, [email protected]