ישראל מצטרפת לפרוטוקול מדריד

אתמול, 1.09.2010 הצטרפה ישראל למדינות החברות בפרוטוקול מדריד המאפשר הגשת בקשה לרישום סימן מסחר ביותר מ־80 מדינות, בהן ארה"ב, מרבית מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן, סין וקוריאה באמצעות בקשה בינלאומית אחת בישראל, במקום הגשה נפרדת בכל מדינה ומדינה.

עו"ד מירי חכמי, ממשרד עו"ד גלוזמן שם- טוב חוברס ברויד ושות' שתחום התמחותה הוא קניין רוחני מסבירה כי כעת, מערכת הרישום הבינלאומי של סימני המסחר, המנוהלת על ידי ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) תאפשר לישראלים לייעד במסגרת בקשה בינלאומית אחת את כל המדינות החברות בפרוטוקול בהן נחוצה הגנה, זאת במקום הגשת בקשות נפרדות בכל מדינה ומדינה כפי שהיה נהוג עד היום.
על פי נוהל הרישום החדש תונפק תעודת רישום בינלאומי, בה יצוינו כל המדינות בהן יירשם הסימן לאחר בדיקה הבקשה על ידי WIPO ובהנחה שלא יתגלו ליקויים במהלך הבדיקה. בהמשך, מסבירה עו"ד חכמי תועבר הבקשה לכל מדינה לצורך בחינת כשירותה עפ"י הדין המקומי. הרישום ייכנס לתוקף לאחר 18 חודשים, במידה ולא יועלו השגות והתנגדויות על ידי המדינות השונות. במדינות בהן מועלות השגות או מוגשות התנגדויות על ידי צדדים שלישיים, הרישום ייכנס לתוקפו לאחר סיומם של הליכים כאמור, בכפוף לתוצאתם. מכאן כי ייתכנו מקרים בהם הרישום יהיה תקף רק בחלק מהמדינות לגביהן נתבקש מלכתחילה, במסגרת הבקשה הבינלאומית.
הצטרפות ישראל למדינות החברות בפרוטוקול מדריד, מסבירה עו"ד חכמי, תוביל באופן ישיר להפחתת עלויות הגשת הבקשה לרישום מסחרי, שכן כעת יידרש תשלום רק בעבור אגרות ההגשה ולא בעבור שכר טרחת עורכי הדין הזרים כפי שהיה עד כה. בנוסף, הרישום הבינלאומי יפחית באופן משמעותי גם את עלויות התחזוקה כגון חידושים, שינויי בעלות וכיו"ב שידרוש גם הוא תשלום אגרה בלבד.
לצד החיסכון הכספי, ההצטרפות לפרוטוקול מדריד תביא, לדברי עו"ד חכמי, לפחות בחלק ניכר מהמדינות, לקיצור מהותי בזמן הנדרש לשם השגת הרישום, שכן הפרוטוקול מכתיב את מסגרת המועדים לבחינת הבקשה, שהיא קצרה מן הזמן הנדרש כיום להשגת רישום במרבית המדינות. כמו כן יהיה ניתן להרחיב את הרישום ולייעד מדינות נוספות בכל עת בה יתעורר צורך או כאשר יצטרפו מדינות חדשות לפרוטוקול.

לצד היתרונות החיסרון המשמעותי ביותר של הרישום הבינלאומי הינו תקופת תלות בת חמש שנים, במהלכן ניתן לבטל את הרישום במקרה בו לא מתקבלת הבקשה או במקרה בו מבוטל הסימן הבינלאומי הבסיסי הרשום, מכל סיבה שהיא. במקרה של ביטול הרישום כאמור, יוכל בעל הסימן הבינלאומי להמיר את הרישום הבינלאומי בבקשות לאומיות במדינות השונות בתוך שלושה חודשים ממועד הביטול. מגבלה נוספת, שיש בה כדי להגביל את הסחירות של הזכויות, היא כי על פי הוראות הפרוטוקול לא ניתן להעביר בעלות בסימן בינלאומי לבעלים שאינו ממדינה הרשומה בפרוטוקול.

עו"ד חכמי: "הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד מהווה הזדמנות של ממש לבעלי סימני מסחר ישראלים להגן על סימני המסחר שלהם במדינות החברות תוך חסכון משמעותי בזמן ועלויות. עם זאת, מן הראוי לבחון כל מקרה לגופו ולקבל ייעוץ מתאים בטרם מקבלים החלטה גורפת להשתמש במנגנון זה, שכן לעיתים קיימת עדיפות לבחירה במסלול הלאומי במדינות השונות, כולן או מקצתן. לאור החיסרון המרכזי שעניינו תקופת תלות בת 5 שנים בבקשה או ברישום הבסיסיים, כפי שפורט לעיל, חשוב לערוך חיפושים מקדימים באופן שיאפשר גיבוש אסטרטגיית רישום המתאימה לכל סימן וסימן".