לקט נקודות מרכזיות מדו"ח ה - (Education at a glance 2010 (2008 data

• במדינת בישראל שיעור בעלי השכלה גבוהה כמעט זהה בין האוכלוסייה הצעירה והמבוגרת. ברוב מדינות ה OECD קיים פער בין שיעור בעלי השכלה הגבוהה באוכלוסייה הצעירה (25-34, כ 37% בממוצע בכלל המדינות) לעומת המבוגרת (55-64, כ 20% בממוצע בכלל המדינות). השיעור בישראל (כ- 43%), דומה לארה"ב (41%) וגרמניה (26%). את הנתונים בישראל ניתן לייחס לקליטת העלייה המסיבית שנעשתה בעשור הקודם אשר ברובו כלל עולים משכילים בעלי תארים אקדמיים.
• שיעור הכניסה להשכלה גבוהה בישראל (מסך קבוצת הגיל המסיימת לימודי תיכון) נמצא במגמת עליה. בשנת 2008 שיעור הכניסה עמד על כ 60%, לעומת שנת 2000 שעמד על פחות מ 50%. יצוין כי שיעור הכניסה הממוצע בכלל מדינות ה OECD עומד על כ 56%. קצב הגידול בישראל מהיר יותר מהקצב הממוצע בשנים אלו בכלל ה OECD.
• הגיל החציוני לכניסה להשכלה גבוהה בישראל הינו 23.7, לעומת 20.4במדינות ה OECD. אחת הסיבות המרכזיות לכך הינו השירות הצבאי והמגמה ההולכת וגדלה בקרב הנוער לקיום שנת שרות לטובת הקהילה טרם הגיוס לצבא. יצוין כי הזמן הממוצע שנדרש לסטודנט ישראלי לסיים את לימודיו קצר יותר בכשנה, כך שפער הגיל החציוני בסיום הלימודים מצטמצם – גיל ממוצע בישראל 27.2 לעומת 25.2 במדינות ה OECD.
• הפער בין השתתפות נשים וגברים בישראל בשוק העבודה קטן עם העלייה ברמת ההשכלה. שיעור התעסוקה של גברים בישראל בעלי השכלה גבוהה עומד על כ 87.6% (לעומת 77.5% עבור כלל אוכלוסיית הגברים בישראל), בעוד שיעור התעסוקה אצל נשים בעלות השכלה גבוהה עומד על כ 83% (לעומת 64.5% בכלל אוכלוסיית הנשים בישראל). בממוצע במדינות ה OECD עומד הנתון המקביל לשיעור התעסוקה של בעלי השכלה גבוהה על 89.8% לגברים ו 79.9% לנשים. הדוח מדגיש את הקשר החזק בין רמת ההשכלה להשתתפות בשוק העבודה (גילאי 25-64).

יצוין, כי במסגרת התוכנית הרב שנתית שגובשה לאחרונה למערכת ההשכלה הגבוהה, ישנו דגש על הגדלת השילוב והנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות נוספות בפרט: מיעוטים וחרדים. במסגרת זו צפוי להיות מוכפל מספרם של הסטודנטים מהמגזר החרדי העומד כיום על כ-3,000, וכן מספרם של הסטודנטים מהמגזר הערבי שיגדל בכ- 25%, מספר הסטודנטים הערביים כיום הינו כ- 15 אלף.

סך ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה בישראל (נכון לשנת 2007), עמד על כ 2.4% מסך ההוצאה הציבורית בישראל (כ 1% מהתמ"ג), זאת לעומת נתונים ממוצעים מקבילים במדינות ה OECD של כ 3.1% (כ 1.2% מהתמ"ג). יצוין, כי במסגרת התוכנית הרב שנתית שאושרה לאחרונה, יתווספו למערכת ההשכלה הגבוהה כ 7.5 מיליארד ₪ באופן מדורג, בשנת הלימודים הקרובה, תשע"א, יתווספו כ 620 מיליון ₪ שיעלו מדי שנה, ובשנת תשע"ו, תעמוד התוספת לתקציב על למעלה מ- 2 מיליארד ₪.