מחלת הגלאוקומה – גורמי סיכון, אורח חיים ודיאטה

מאת: ד"ר רוני רחמיאל,רופא עיניים, מומחה לגלאוקומה, מחלקת עיניים, המרכז הרפואי תל-אביב

גלאוקומה ("ברקית" ) מהווה אחד מהגורמים העיקריים לעיוורון בישראל ובעולם המערבי. שכיחות הגלאוקומה בעולם המערבי היא בממוצע כ- 2% מהאוכלוסייה הכללית. השכיחות עולה עם העלייה בגיל ( בעשור השביעי 7% ובעשור השמיני 12%) .

גלאוקומה היא למעשה קבוצה של מחלות עיניים שהמשותף לכולן הוא נזק בעצב הראיה. נזק זה מוביל לפגיעה בתפקודי הראיה ובמיוחד בשדה הראיה עד למצב של עיוורון. לחץ תוך עיני גבוה מעל 21 ממ"כ (הטווח התקין 8-21 ממ"כ ) נחשב לגורם הסיכון העיקרי והיחיד הניתן לטיפול. הורדת הלחץ הוכחה בוודאות כמגנה על בריאות עצב הראיה. צורת ההופעה השכיחה ביותר בגלאוקומה היא גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית .אולם, אפשר לחלות בגלאוקומה ראשונית למרות לחץ תוך עיני בטווח התקין, מצב הנקרא "גלאוקומה נורמוטנסיבית". משערים שבסוג זה של גלאוקומה, בנוסף לרגישות יתר של עצב הראיה ללחץ תוך עיני נמוך הקיים בעין יש גם הפרעה בזרימת הדם לעצב הראיה ותיתכן נוכחות גורמים טוקסיים לסביבת החיים של עצב הראיה. מחקרים בתחום זה מראים שלחולים אלו יש בעיות בזרימת הדם גם באזורי גוף אחרים (במוח למשל), מחלת לב, יתר לחץ דם והסתיידות עורקים. המידע בכתבה זו מתייחס לאוכלוסיית החולים בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית וגלאוקומה נורמוטנסיבית.

מחלת הגלאוקומה מכונה בציבור " העיוורון השקט" או " גנב הראיה השקט" מכיוון שבדרך כלל, החולים לא מרגישים קושי בראיה ואיכות חייהם אינה נפגעת עד שלבים מאוחרים של נזק מהמחלה ופגיעה קשה בתפקודי הראיה. רק 50% מחולי הגלאוקומה יודעים על קיום מחלתם ולכן, חשוב לזהות את אותם 50% מהחולים שאינם מודעים כלל לקיום המחלה. פרט ללחץ התוך עיני הגבוה קיימים גורמי סיכון נוספים להתפתחות המחלה, עליהם נדון בכתבה זו ואשר מצריכים מעקב צמוד על ידי רופא עיניים לאורך כל החיים.

אבחון גלאוקומה נעשה בבדיקת עיניים שגרתית של רופא העיניים בקהילה הכוללת בדיקת לחץ תוך עיני והערכת מצב עצב הראיה. בנוסף ובהתאם לממצאי הבדיקה, נדרש שימוש באמצעי בדיקה נוספים כמו בדיקת שדה ראיה ממוחשב, צילום והדמיה של עצבי הראיה בדיקת עובי קרנית וכדומה.

הצפי לשנים הבאות הוא שגלאוקומה תהפוך לנטל כלכלי קשה על שירותי הבריאות בעולם וזאת בשל אוכלוסיית העולם המתבגרת בקצב משמעותי, העלייה בשיעור גורמי הסיכון למחלה והנטל הכלכלי הכרוך בטיפול בה לאורך חיי האדם במיוחד בשלבי מחלה מתקדמים.

מה הם גורמי הסיכון למחלת הגלאוקומה?

המחקר בנושא גורמי הסיכון למחלת הגלאוקומה הואץ מאוד בשנים האחרונות. באחרונה פורסמו תוצאותיהם של מספר מחקרים מבוקרים חשובים המבוססים על אוכלוסיות גדולות ומגוונות של נבדקים במספר ערים גדולות או אזורים בעולם ( רוטרדאם, בולטימור, איי הברבדוס, סינגפור, אוסטרליה, בייג'ין, לוס אנג'לס, ועוד).

גורמי הסיכון השכיחים לגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית מתחלקים לגורמים דמוגרפיים, גורמים עיניים, גורמים הקשורים למחלות מערכתיות בגוף, גורמים גנטיים וגורמים אחרים.
הגורמים הדמוגרפיים נחשבים משמעותיים מאוד.ככל שעולים בגיל מבחינת העשורים, אחרי גיל 40 שנה, שכיחות המחלה עולה בצורה ניכרת. מבחינת המין, קיימת מגמה מסוימת לאחוז גבוה יותר בנשים. אולם, לא ניתן לקבוע בוודאות קיומו של הבדל משמעותי בין המינים. שכיחות המחלה בקרב אפריקאים ואפרו-אמריקאים גבוה במיוחד, בערך פי 5, בהשוואה לאותה קבוצת גיל בלבנים. מגמה זו הולכת ומחמירה ככל שעולים בגיל. הגלאוקומה מופיעה אצלם בגיל מוקדם יותר והיא סיבת העיוורון העיקרית באוכלוסיה זו.
גורמים עיניים: לחץ תוך עיני גבוה הוכח כאמור כגורם הסיכון העיקרי למחלה והוא מסכן יותר להתפתחותה ככל שערכו גבוה יותר, במיוחד מעל 25 ממ"כ. קוצר ראיה (מיופיה) נמצא קשור לשכיחות יתר של גלאוקומה במספר מחקרים. השכיחות עולה מעט יותר כאשר קוצר הראיה גבוה יותר. מראה מחשיד לנזק מגלאוקומה בעצב הראיה קשור בהחלט לעליית הסיכון לחלות במחלה. רוב המחקרים כיום מראים קשר חזק בין המצאות קרנית דקה להתפתחות ולהחמרה של מחלת הגלאוקומה.

סיפור משפחתי של גלאוקומה בעיקר בקרב ההורים או בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה נמצא כמעלה שכיחות לחלות במחלה פי 5-10. מאידך, בפחות מ-5% מכלל חולי הגלאוקומה נמצאו גנים המזוהים כקשורים בגלאוקומה. לא נמצאה תורשה מבודדת ואחידה לחולים בגלאוקומה והתורשה המיוחסת היא מרובת גורמים עם מוטציות במספר גנים שונים. כיום, מושם דגש רב ברפואה הציבורית באיתור ובבדיקות סקר לקרובי משפחה של חולי גלאוקומה.

מחלות וגורמים מערכתיים: בעוד מספר מחקרים גדולים הראו שיתר לחץ דם מהווה גורם סיכון לגלאוקומה, מחקרים אחרים לא הוכיחו קשר משמעותי בין שתי המחלות. בשנה האחרונה פורסמו תוצאות של מחקרים חשובים, מבוססי אוכלוסיות גדולות, המראים קשר משמעותי מאוד בין זרימת דם נמוכה לעין (המונח המקצועי יותר הינו "לחץ הזילוף העיני" ) להתפתחות גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית. ככל שלחץ הזלפת הדם לעין היה נמוך יותר, כך עלה הסיכון למחלה עד כדי פי 6.2 בערכי לחץ הזלפה של מתחת ל- 30 מילימטר כספית. ולהיפך, ככל שלחץ ההזלפה לעין עלה כך שכיחות הגלאוקומה פחתה משמעותית. באחד המחקרים נמצא שיש קשר בין טיפול עודף ליתר לחץ דם (ועקב כך ערכי לחץ דם נמוכים מדי) לבין התפתחות נזק של גלאוקומה בעצב הראיה. נושא זה וודאי דורש התייחסות מיוחדת ושיתוף פעולה הדוק בין רופאי העיניים ורופאי המשפחה המטפלים ביתר לחץ דם , כדי למנוע מצב של תת לחץ דם בחולים עם או בסיכון לגלאוקומה. בחולים אלו חמור במיוחד המצב בשעות הלילה המאוחרות אז לחץ הדם יורד עוד יותר ובכך נחשף עצב הראיה לנזק קשה של גלאוקומה. ביצוע בדיקת הולטר ל"ד של 24 שעות בהחלט מוצדקת בחולי גלאוקומה נורמוטנסיבית המטופלים ביתר לחץ דם. גילוי צניחת לחץ דם בשעות הלילה מחייב שינוי במתן התרופות ללחץ הדם.

גלאוקומה וסוכרת: הקשר בין שתי המחלות הללו איננו ברור לחלוטין עדיין. בעוד מחקרים גדולים וחשובים מראים שאין כל קשר בין מחלת הסוכרת להתפתחות גלאוקומה, קיימים מחקרים אחרים המראים סיכון יתר לגלאוקומה בחולי סכרת.

אורח החיים והסיכון לחלות בגלאוקומה
לאורח חיינו יכולה להיות השפעה תומכת או מונעת בהופעת או בהחמרת מחלת הגלאוקומה. כך למשל, צריכת קפאין לא נמצאה קשורה לעליית הסיכון לחלות במחלה , אולם יש מגמה לעלייה בקרב צרכני קפאין עם רקע משפחתי של גלאוקומה ובמיוחד בצריכת קפה של יותר מחמש כוסות ליום ( הסיכון עולה פי 1.6 ) .כוס קפה אחת יכולה להעלות לחץ תוך עיני בעד 4 ממ"כ למשך כשעה וחצי.

לגבי צריכת אלכוהול- ידוע שקיימת ירידת לחץ תוך עיני לאחר שתיית אלכוהול חד פעמית. מאידך , שימוש קבוע נמצא כמעלה לחץ אך לא בהכרח קשור לסיכון לחלות בגלאוקומה.

לא נמצא קשר ברור בין עישון סיגריות להתפתחות גלאוקומה פתוחת זווית וזאת על פי ניתוח של מספר עבודות מחקר מובילות שפורסמו עד היום. ניקוטין לא הוכח כמעלה לחץ תוך עיני.
פעילות ספורטיבית , במיוחד תרגילים אירוביים, מורידה את הלחץ התוך עיני ועוזרת לשיפור זרימת הדם לעצבי הראיה ובכך יכולה לסייע במניעת החמרה של המחלה. מאידך, ירידת לחץ הדם במהלך הפעילות מפחיתה את לחץ ההזלפה של הדם לעצב. יש להדגיש שנושא הפעילות הספורטיבית והאפשרות למניעת התפתחות גלאוקומה לא נבדק עדיין בצורה מבוקרת. יש לציין שתרגילי יוגה הכרוכים בכיפוף הראש והבאתו אל מתחת לגובה הלב יכולים להכפיל את הלחץ התוך עיני, מצב שיכול להיות מסוכן לחולי גלאוקומה ומאידך, לא נבדק עדיין האם הם גורמים להתפתחות גלאוקומה. שימוש בעניבה הלוחצת על הצוואר מעלה אך במעט את הלחץ התוך עיני ואיננו נחשב למסוכן. הרמת משאות כבדים מעלה את הלחץ בכ-20% מערך הבסיס. הלחץ חוזר לתקין בתום המאמץ. לא הוכח שמאמץ כזה גורם לגלאוקומה.
שימוש בתחליפי הורמונים בגיל הבלות נמצא כמוריד לחץ תוך עיני ומגביר זרימת דם לעצב הראיה. מחקרים מראים שכניסה מוקדמת יותר לגיל הבלות ( מתחת לגיל 50 שנה ) קשורה יותר בהתפתחות גלאוקומה. אולם, לא הוכח בוודאות שהשימוש בתחליפי הורמונים בגיל הבלות מונע התפתחות גלאוקומה.

דיאטה ומחלת הגלאוקומה – אין כיום מספיק מידע המצביע על אפשרות שאנטיאוקסידנטים במזון מונעים התפתחות גלאוקומה. צריכת פירות וירקות נחשבת כחשובה אך לא הוכחה כמונעת את המחלה. גם בנושא צריכת השומנים בגוף, ידוע שלחומצות שומן תפקיד חשוב במרכיבים תוך עיניים שיכולים להוריד את הלחץ (פרוסטגלנדינים). אומגה -3 חשוב בהורדת הסיכון לשבץ מוחי ולבריאות רקמות נוירולוגיות כולל הרשתית. אולם, לא ברור עדיין האם נוכחותו תורמת להפחתת הסיכון לחלות בגלאוקומה.

בסיכום, גלאוקומה היא מחלה כרונית הגורמת לעיוורון וניתנת לאבחון וטיפול מוקדם. איתור מוקדם של גורמי הסיכון הידועים למחלה ומעקב מתוכנן הם המפתח למניעת המחלה. שמירה על אורח חיים בריא, פעילות גופנית ותזונה נכונה, יכולים כנראה לעזור במניעת התפתחות המחלה, אולם דרושים מחקרים עתידיים מבוקרים להוכיח את השפעתם על הלחץ התוך עיני ועל התפתחות מחלת הגלאוקומה.

המרכז הרפואי תל-אביב יציין את יום הגלאוקומה הבינלאומי, בסדרת בדיקות לגילוי מוקדם של מחלת הגלאוקומה ע"י מומחי המרכז הרפואי. מרתון הבדיקות יתקיים בתאריך 10.3.11 בין השעות 09:00-14:00 בלובי מגדל האשפוז ע"ש אריסון.הכניסה והבדיקות המוצעות הינן חינם לקהל הרחב. מטרת האירוע הינה להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות המניעה והטיפול במחלת הגלאוקומה. במהלך היום יוצעו ללא עלות הבדיקות הבאות: בדיקות סקר באוכלוסיה הכללית לזיהוי מוקדם של מחלת הגלאוקומה שתבוצע על ידי רופאי עיניים של המרכז הרפואי תל-אביב. בדיקת ראיה ע"י האופטומטריסטים של השירות לאופטומטריה. לפרטים נוספים - טלפון זימון תורים 03-6974000/ 03-6974239