תושב אשדוד תובע את בי"ח ברזילי וקופ"ח הכללית בגין טיפול רשלני
"הטיפול בחדר המיון בבית חולים ברזילי היה כושל ורשלני. מיקום החתך, מול העצב והעורק האולינרי כבר היה חייב לעורר חשד לפגיעתם". כך קבעה בחוות דעתה ד"ר קרול פידהורץ, מומחית ומנתחת אורטופדיה כף היד, בבית החולים הדסה עין כרם בתביעה שהגיש עו"ד דותן לינדנברג בבית משפט השלום בא כוחו של ט',רתך בן 42 מרובע י"ג באשדוד.
התובע שעבד כמסגר בחברת דחס פונה לפני כחמש וחצי שנים לבי"ח ברזילי כשהוא סובל מחתך בשורש כף יד ימין עקב פציעה בעבודה מאבן משחזת, אשר גרם לשיתוק חלקי ובלתי הפיך של עצב ביד הדומיננטית שלו.
בכתב התביעה בגין רשלנות רפואית שהגיש עו"ד לינדנברג, מומחה לדיני נזיקין, לבית משפט השלום בקריית גת, נטען בין היתר, כי ט' קיבל טיפול שנעשה תוך זלזול בוטה בגופו וסופו בנזק נוירולוגי בלתי הפיך אשר שינה לרעה את מהלך חייו של התובע.
עוד נטען כי במיון בברזילי אובחן חתך של שורש כף היד עם "תנועות שמורות" של האצבעות אך "עם ירידה בתחושה" . בבית החולים בוצעו תפרים של העור והתובע שוחרר לביתו ובידיו, בין היתר, המלצה להסיר את התפרים לאחר 10 ימים. ביה"ח הציג לרתך הפצוע כי טיפול באמצעות תפירת העור בלבד, הינו האופציה הרצויה ביותר.
יומיים מאוחר יותר פנה ט' לרופא המטפל בסניף קופת חולים הכללית ברובע ו', כשהוא סובל מירידה בתחושה, אך לפי כתב התביעה הרופא לא התייחס לפגיעה העצבית, לא ערך כל בדיקה עצבית, ורשם "נפיחות של כף יד ימין" בלבד והורה לו לשהות בחופשת מחלה של כ-10 ימים. בתום חופשת המחלה ט' חזר לרופא והתלונן על ירידה נוספת בתחושה. הרופא שוב לא התייחס או בדק אם ישנה פגיעה עצבית והורה לתובע לשהות בחופשת מחלה של כ-10 ימים נוספים.
ד"ר פידהורץ, מומחית ומנתחת אורטופדיה כף היד, בבית החולים הדסה קבעה בחוות דעתה, כי "לו היו מטפלים בו תוך מספר ימים ניתן היה לתקן בקלות את החתך החלקי של העצב והחתך של העורק וכך לקבל תוצאה אופטימאלית. תיקון בתנאים אלה אמור להחזיר את העצב לתפקוד באופן טוב עד מעולה מבחינה מוטורית ותחושתית".
בתום ימי המחלה ממש כהמלצת רופאיו, שב לעבודתו ובליבו אמונה ותקווה, כי מצבו ישתפר שהרי סבר כי קיבל טיפול רפואי ההולם את מצבו, אך התובע סבל מ"זרמים" וחוסר יכולת של ממש בהפעלת יד ימין, ידו הדומיננטית.
כ-7 חודשים לאחר תאונת העבודה נוכח מחושיו וההגבלה הקשה בהפעלת היד התובע הופנה וביצע בדיקת EMG -בדיקה הקובעת את תקינות ההולכה העצבית וכוללת גם גירוי עצבי ממוקד ע"י הנוירולוגית ד"ר לאה פרי. נוכח ממצאי בדיקת EMG הופנה התובע למחלקה האורטופדית כף היד בבית החולים "קפלן" ולאור הממצאים הוסבר לתובע על אפשרות לניתוח משקם הכולל השתלת עצב. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נותרה, בגין התאונה, נכות של 20% לצמיתות.
עו"ד לינדנברג כותב בכתב התביעה כי מי שניהל אורח חיים מקצועי כמסגר/רתך, כיום, בשל רשלנותם של ביה"ח וקופת החולים הפך ל'שבר כלי' והוא אינו מסוגל לשוב ולעבוד כפי שעבד לפני התאונה שהרי עבודתו תלוי בהפעלת כוח פיזי מרבי בכלל ובפרט בידו הדומיננטית יד ימין.
עוד נטען כי את הפגמים והטעויות באבחון ובטיפול ניסו לטשטש באמצעות היעדר תיעוד מתאים מה שמונע ממנו ומבית המשפט ראיה אותנטית בעלת משקל רב. לדבריו ודי ברשלנות ברישום כדי לחייב הנתבעים באחריות לנזקיו.
התובע יטען, כי למעשה לא נתקבלה מצדו כל הסכמה לטיפול שניתן לו, וזאת, בין היתר, משום שהמידע שסופק לו על ידי הנתבעים לא היה נכון כלל ועיקר וכי לא הזהירו את התובע לגבי הסכנות הצפויות מאי ביצוע הניתוח לאור מיקום החתך והממצאים שנתגלו בבדיקות.
הרתך טוען באמצעות עו"ד לינדנברג כי הסכמתו לכאורה של ט' לקבל את הטיפול שהוצע לו, הסתמכה על מידע וייעוץ שאינם מתאימים. לפיכך יש לראות בטיפול שניתן לו שימוש בכוח במתכוון נגד גופו, ומעשה תקיפה כלפיו, כמשמעות מונח זה בפקודת הנזיקין ובניגוד לחוק זכויות החולה. עוד נטען כי המצגים שהוצגו בפניו מהווים הטעיה, כמשמעה בחוק החוזים.
בכתב התביעה נכתב כי הרתך הפצוע שודל לא לעבור ניתוח תוך שהוצג לו מצג שווא רשלני וכי בהתנהגות הרשלנית וחוסר המיומנות של הנתבעים, נגרם לתובע נזק חמור ובלתי הפיך בעקבות הניתוח. ט' טוען כי בי"ח ברזילי וקופת החולים השתמשו בשיטת טיפול ואבחון שהיא מסוכנת, בלתי זהירה ובלתי מקצועית בניגוד לדרך בה רופא סביר היה נוהג. כתוצאה מכך גרמו לסיבוך הרפואי ממנו הינו סובל כיום.
עוד נטען כי ביה"ח וקופת החולים שקלו שיקולים זרים ובין היתר כלכליים באי ביצוע ניתוח ולא דאגו להתייעץ עם רופאים בכירים או מומחים אחרים. כל זאת תוך פעולה בניגוד להוראות והנחיות משרד הבריאות ופקודת בריאות העם.
מאז התאונה וכתוצאה מהפגיעה שנגרמה, התובע איבד, כמעט לחלוטין, את יכולות התפקוד ביד ימין. מאז הניתוח וכתוצאה ממנו, סובל התובע ממצב נפשי ירוד. התובע אינו מסוגל לתפקד באופן עצמאי וחייו הפכו דלים ומצומצמים בפעילויות וכל ניסיון לעודד את רוחו עולה בתוהו.
כתוצאה מרשלנות הנתבעים נגרמו וייגרמו לט' הפסדי שכר רבים בעבר ובעתיד, היה ויהיה זקוק לעזרה, הוצאות רפואיות וטיפולים, תרופות ואביזרים רפואיים, הוצאות מוגברות לניידות. זאת בנוסף לאובדן או לפחות פגיעה ביכולת להינשא ולכן הא תובע לפצות אותו בכ-400 אלף ₪.
טרם הוגש כתב הגנה.
לפרטים עו"ד לינדנברג 08-8652920
