תערוכה חדשה בגלריית "גרנד "ART בגרנד קניון בחיפה: גיאוגרפיה של מקום / א-גיאוגרפיה

הגלריה החדשה לאמנות עכשווית "גרנד "ART תיפתח ביום חמישי, 29.12.11 בשעה 19:00 תערוכה חדשה, בה יוצגו עבודות וידאו, צילום, ציור, פיסול ומיצבים שעוסקים במושגים קניון - סביבה, מעטפת, תכולה וצריכה בהיבטים גיאוגרפיים, חברתיים ופוליטיים. הכניסה חינם

בתערוכה שתחנך ב-29.12 בגרליה של הגרנד קניון, מקבוצת קניוני ישראל, יוצגו עבודותיהם של שישה אמנים (ארבעה אמנים בכירים ושני אמנים צעירים): פרופסור אבישי אייל, הפסלים צביקה קנטור וישראל רבינוביץ, אמנית המיצב והפיסול דבורה מורג, רון ישועה ויניב וייסה. האמנים יציגו עבודות חדשות שהוכנו במיוחד לתערוכה זו. אוצרת התערוכה: שירלי משולם.

על העבודות שיוצגו בתערוכה
1) אבישי אייל בסדרת עבודות חדשות בשם "מותגים" 2011, עוקב אחר השימוש בשפות הדו-לשוניות בקניון: העברית - שפת המקום, והאנגלית שמיובאת מ"שם" ל"כאן". לדבריו: "השפה היא סוג של גיאוגרפיה... וכשחושבים משהו באנגלית, זה תמיד נשמע רחוק יותר. לפעמים נדמה כאילו כלל איננו

רוצים להיות כאן, עם החום, האבק ומלחמות השבטים הילדותיות. המותגים הם מפלטנו הדל מהגטו היהודי-ערבי שבו אנו כלואים".
2) ישראל רבינוביץ במיצב "כתובות אש", מצטט משירי אלתרמן ("שיר העמק", "שיר מולדת" ו"שיר הכביש") שהולחנו על ידי דניאל סמבורסקי והוצגו בסרטה של מרגוט קלאוזנר "לחיים אחרים". הסרט הופץ ב-1935 באירופה במטרה לעודד את עלייתם של יהודים לישראל. שירי אלתרמן שליוו את הסרט תיארו את יופייה של המולדת כ"גיאוגרפיה" חדורת ציונות וערכים חברתיים. במהלך השנים הם פרצו מתחום המסך והיצירה האמנותית והיו לחלק מהקנון הלאומי, לסמלי הזהות היהודית/ישראלית המתחדשת על אדמתה. הצגתן של "כתובות האש" בגרנד קניון נותנת ביטוי להשתנותם של ערכים מוסריים וחברתיים שנתפסו כמרכזיים ב"מדורת השבט" הישראלית.
3) יניב וייסה בסדרת עבודות צילום בשם "גרנד קניון" 2011, עוקב אחר השתנות סביבת הקניון. בנסותו להקפיא את השינויים במצלמתו, הוא יוצר מעין מפה גיאוגרפית שתוואי סימוניה משתנה בהתאם לקצב ולתהליך בנייתן של "מנהרות הכרמל", הצמודות לקניון וחולשות על וואדי רושמייה, הסמוך לשכונת נווה שאנן, השכונה הגדולה ביותר בחיפה.

4) צביקה קנטור בעבודותיו Taxi Bird ו- Hotel 2010, מציע להתבונן בעבודת האמנות עצמה כבסוג של קולאז', המורכב מהכלאות בין מאפייני זהות, תרבות ושפה שונים ומגוונים, שאינם קשורים במקום ספציפי אחד. עבודותיו מתקשרות למקומות, לזמנים, לסמלים תרבותיים, לטכנולוגיה, לסיפורים אישיים או לאירועים היסטוריים, המשלבים מציאות והזיה. דבורה מורג במיצב החדש "תוואי שטחים" 2011, מגיבה לקניון מההיבט האישי. היא מתייחסת לפערים שנוצרים בין ה"מפה הגיאוגרפית" של הגרנד קניון לבין "המפה המנטאלית", האישית, שנחרתה בזיכרונה תוך כדי הליכה והתבוננות במרחבי הקניון. לדבריה: "כאשר אנחנו הולכים לאיבוד אנחנו משתמשים במפה, המפה היא מכשיר שעוזר לנו להחליט לאן ברצוננו ללכת ואיך להגיע לשם. המפה המנטאלית היא מפת דרכים לזיכרון, זו הדרך לארגן את זרימת המידע בין המוח למקורות החיצוניים". "מפות מנטאליות" הן התפיסות הסובייקטיביות של כל אחד מאיתנו אודות הסביבה שבה אנו חיים. הן מורכבות מפיסות מידע, זיכרונות, חוויות וערכים, ויש להן

משמעות רק בעיני יוצריהן. מפות מנטאליות הן תבניות אבסטרקטיות המאפשרת לנו לפעול לפיהן.
5) עבודתה של דבורה מורג חוקרת את עולמה ובה-בעת מגחכת עליו בהעמידה את עצמה כסוג של "סחורה" שניתן להביט בה דרך דלת הזכוכית של הגלריה, שהפכה לאלתר לחלון ראווה, לוויטרינה.

6) רון ישועה בעבודת וידיאו וצילומים בשם "סימני הדרך של אליס" 2011, מתייחס למושג "סימולקרה", שטבע הפילוסוף הצרפתי זאן בודריאר, ופירושו: צֶלֶם, כלומר מציאות ללא מקור כתחליף לעולם אשר אינו קיים, או לחלופין: מושג ללא מושא בעולם הממשי. בצילומי קולאז' שבעבודת הווידיאו שלו משולבים שפת סימנים גרפית, טקסטים שנלקחו מסיפור הילדים הנודע "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" (1865) של לואיס קרול, וצילומים המתעדים מקטעים מהארכיטקטורה והמרחב הכולל של הגרנד קניון. אליס, המוכרת מ"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מגיעה לארץ הפלאות - הקניון. שם היא פוגשת את העולם הפוסט-מודרני ויוצרת "מפה מנטאלית" משלה.

1) פרופסור אבישי אייל רשם, צייר ותחריטאי יליד קיבוץ משמר השרון, 1945. מלמד ציור, רישום והדפס בחוג לאמנות יצירה, אוניברסיטת חיפה וכיהן פעמיים כראש החוג (1984-1981; 1994-1991). שימש בתפקיד אוצר ומנהל האוספים, הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה (2005-2000). למד במחלקה לאמנות, ביה"ס לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים (1968-1965). למד טכניקות של הדפס בשני בתי ספר לאמנות בלונדון ב- Central School of Art and Design(1970-1968) וב-Hornsey College of Art (1971-1970). הקים בירושלים בשנים 1976-1972 את "סדנת התחריט של אבישי אייל" שהייתה סדנת ההדפס הראשונה בישראל. בשנות השמונים היה חבר בקבוצת האמנים "רגע", בעלי גלריה רגע בתל אביב משנת 1977. מאז 1971 הציג למעלה מעשרים תערוכות יחיד, השתתף בלמעלה משישים תערוכות קבוצתיות ואצר כשלושים תערוכות בגלריות ובמוזיאונים.

2) ישראל רבינוביץ מבכירי הפסלים המקוריים בישראל. הציג בתערוכות במוזיאונים בישראל ובחו"ל, פעיל בהוראה, ייזום פרויקטים לאמנות, קידומם ומימושם. ישראל רבינוביץ חי ויוצר במושב מבוא ביתר. בוגר בצלאל 1981. למד באקדמיה בררה, מילנו, ב- 1989-1987. מלמד פיסול ואוצר הגלריות במכללה ע"ש קיי בבאר שבע. פרס ירושלים וקרן תרבות ישראל אמריקה. אוצר ומעצב במכון מופ"ת קמפוס לוינסקי בתל אביב. יוזם ויוצר פרויקטים קהילתיים/חברתיים - אמנותיים להגברת הסובלנות והכבוד בין מגזרים שונים: בין: יהודים וערבים, פלשתינאים וישראליים, דתיים וחילוניים.
1995 - תערוכת יחיד במוזיאון ישראל
1990 - תערוכת יחיד במוזיאון חיפה.
1992 - תערוכת יחיד במוזיאון הרצלייה.

ייצג את ישראל בביאנלה לאמנות בסאו פאולו, ברזיל ובביאנלה לפיסול בשנחאי, סין.

3) צביקה קנטור חי ועובד בישראל (תל אביב) ובגרמניה. מלמד בבצלאל. בוגר בצלאל. הציג במוזיאון תל אביב ובמוזיאון הלנה רובינשטיין, במוזיאונים ובגלריות באירופה. פסליו ממוקמים בערים בישראל ובאוספים. פסל שלו ממוקם בחיפה בכיכר ליד רחוב הנמל בעיר התחתית. כיום עוסק במיצבים ובמדיות שונות ולא רק בפיסול.

4) דבורה מורג חיה ועובדת בתל אביב. מלמדת פיסול בסמינר הקיבוצים. תוארM.SC בביולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע (1980). תעודת הוראה, מכון לאמנות בת-ים
(1987 - 1989). רישום סיני במכחול, גילוף עץ, סיאול, קוריאה (1989). המדרשה למורים לאמנות, רמת השרון (1989 – 1991). קורס מולטימדיה, משרד העבודה (2001). לימודי השלמה לתואר שלישי באמנות בינתחומי אוניברסיטת תל אביב (2007). תערוכות יחיד: 2001, "תמונת נוף", גלריה נחשון, קיבוץ נחשון. מיצב. 2010 , "תולדות השקט", מיצב ציורי, חלל עליון בית האמנים תל אביב, אוצרת: מלי דה-קאלו 2009,"ילדים ילדים בואו הביתה", מיצב מורכב מחווה לאמנית אדית סמואל (1907-1964), גלריה עירונית ראשון לציון, אוצרת הבית: אפי גן. תערוכות קבוצתיות: 2009, "לא בהכרח נשי", גלריה פירמידה, חיפה, אוצרת: שירלי משולם.
2004, "בובה של תערוכה", אוצר: גדעון עופרת, גלריה זמן לאמנות, תל אביב, קטלוג נלווה. 2005, "עבודת צוות", גלריית קלישר, תל אביב, מיצב.
2008, "רובדי זיכרון", בית האמנים תל אביב, אוצרות: ד"ר בתיה ברוטין ואירית לוין.

5) יניב וייסה נולד בחיפה. חי ועובד בירושלים. למד בחוג לצילום ומדיה דיגיטלית, ירושלים (2004-2001) התכנית ללימודי המשך, בי"ס מוסררה, ירושלים (2007-2006). תערוכות נבחרות: 2010 תערוכת יחיד "עיר מקלט", גלריה אינדי, תל אביב. 2010: "וואדי סאליב / שכבות"- פירמידה: מרכז לאמנות עכשווית, יפה. אוצר: יעקב חפץ. 2010: "שיתוק שינה"- קיבוץ גלויות 45, תל אביב. 2010: "הדפקט כאפקט"- הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר, תל אביב. 2011: "מילים מצולמות"- גלריה P8, תל אביב 2011: “The Storm Still Rages Inside” and "Swan Song"- סופיה, בולגריה. חלק מפסטיבל "מגדל המים" לאמנות עכשווית 2011: “Long Way to Paradise” חלק מ"Belfast Photo Festival" , אירלנד.

6) רון ישועה עוסק בתסריטאות, בימוי, וכתיבה. חי ועובד בתל אביב. נולד בחיפה. כתב בלוג אינטרנט "פילוסופיה צילום ואומנות בישראל", 2010. כתב תרבות ב"העיר" בוורוד, 2010. סיים לימודי תואר שני תרבות ומגדר, באוניברסיטה הפתוחה, 2011. תואר ראשון בספרות השוואתית ובפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה. בוגר הדרך לצילום – לימודי צילום. לימד תסריטאות וכתיבה דרמטית, ב"קמרה אובסקורה", חיפה (2000-1992) ב"קמרה אובסקורה", תל אביב
(2008-2000). לימד ב"דרך לצילום", במכללת "אורנים" ובביה"ס למקצוענות הקולנוע הדיגיטלי, נתניה (2009-2008). כתב וביים הצגות כגון "שאלה של אמונה" (2009) תיאטרון גבעתיים, "איש ללא שם" (2008) תיאטרון גבעתיים, "הספר שעוד לא נכתב" (2007) תיאטרון הסמטה ו"אכזר מכל מלך" (2007) (בימוי: ניסים אלוני) תיאטרון הסמטה.