השר להגנת הסביבה דוחה על הסף את בקשת שר האנרגיה והמים לאפשר לחברת החשמל להשתמש בדלקים מזהמים על פי שיקול דעת החברה בלבד
השר להגנת הסביבה: היעדר תכנון כולל של משק החשמל, על כלל השפעותיו ובעיקרן ההשלכות הסביבתיות, גורם לפגיעה ישירה בבריאות הציבור בישראל ולעלות בלתי נסבלת למשק. משרד האנרגיה והמים טרם הפנים את חשיבות השיקולים הסביבתיים כחלק מהותי בניהול ותכנון משק האנרגיה, דבר שהובן כבר בכל מדינות ה OECD ומן הראוי שייושם גם במשק הישראלי
במשך שנים משרד האנרגיה והמים אינו מקדם תכנון מערכתי כולל של משק החשמל, ובכלל זה התייחסות להשלכות הסביבתיות שלו. קידום משק האנרגיה מתבצע בראיה נקודתית ובהתנהלות משברית, מתוכנית חירום אחת לאחרת. התנהלות משברית זו לאורך השנים גורמת לכך שהפעולות שמבצע משרדי, לצורך הסדרת ההיבטים הסביבתיים של משק האנרגיה, נעשות תמיד תחת איום מתמיד לפיו כל דרישה לעמידה בסטנדרטים סביבתיים מקובלים עלולה לגרום לקריסה של מערכת החשמל. אין בכוונתי לאפשר מצב זה שגרם לאורך השנים להחלטות שבאו על חשבון הסביבה ובריאות הציבור. המדיניות שנקט משרדך לאורך השנים של דחייה והימנעות מעמידה בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים גרמה למצב בו מופעלות במרכזי אוכלוסייה תחנות מיושנות העושות שימוש בדלקים מזהמים, ללא כל אמצעים להפחתת מזהמים, באופן שמשפיע על חשיפתם של מאות אלפי תושבים לזיהום אוויר.
דרישות המשרד להגנת הסביבה, שניתנו כהנחיות לשימוש בדלקי גיבוי מתוקף הצו האישי, נועדו לתקן עיוות מהותי בניהול משק החשמל. עד למתן הוראות אלו, ניהול משק החשמל התבצע אך ורק ע"פ שיקולים כלכליים חלקיים שלקחו בחשבון את מחיר ייצור החשמל ביחידות השונות. לאורך שנים נקטתם בהתעלמות מוחלטת מן המחיר הכלכלי של זיהום האוויר, שהשפעתו על בריאות הציבור היא עצומה ובהתאם העלות המושתת על המשק. גישה זו הובילה להעדפת הפעלתן של יחידות ישנות המופעלות בדלקים זולים ומזהמים והמשמעות הנגזרת היא הגברת השימוש במזוט וגרימת נזקים לציבור בישראל.
יש לזכור כי משק החשמל בישראל מהווה גורם עיקרי לזיהום אוויר מפליטת מזהמים הנוצרים משריפת דלקים. בנוסף, פעילות חברת החשמל גורמת לפליטת מתכות וחומרים רעילים ומסרטנים ואף להיווצרות מזהמים בעלי השפעה רחבה על איכות האוויר בכל הארץ. בין ההשפעות הבריאותיות העלולות להיגרם מחשיפה למזהמי אוויר הנפלטים מתחנות מצויים: הגברת התקפי אסתמה אצל חולי המחלה, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה בתחלואה ותמותה מאוטם שריר הלב, תמותה מהחמרת מצבם של חולי מחלות לב וריאות כרוניות, פגיעה בנשים בהריון עם עליה בשיעור הפלות ספונטאניות, פגיעות נוירולוגיות ועוד.
נתונים אלו ממחישים את ההשפעה העצומה של משק האנרגיה על בריאות הציבור והסביבה בישראל וכפועל יוצא מכך ישנה חובה יתרה לצמצם השפעות אלו. הפתרון המיידי שהוצע ע"י משרד האנרגיה והמים למחסור בחשמל היה לאפשר שריפת דלקים מזהמים בערים הגדולות (חיפה ואשדוד), הדבר היה מביא לחשיפה מוגברת של מאות אלפי תושבים לזיהום אוויר גבוה. על המשרד להגנת הסביבה מוטלת חובה להפחתת סיכונים אלו ולצמצום של שריפת דלקים מזהמים במרכזי אוכלוסייה ככל הניתן.
השר ארדן: "טיעוני משרד האנרגיה והמים לפיהן הנחיות המשרד להגנת הסביבה החריפו במידה ניכרת את המחסור בגז טבעי, הן חסרות שחר. אני דוחה מכל וכל את הניסיון להשליך על המשרד להגנת הסביבה את המצב הנוכחי של משק החשמל, הנובע ממחדלים ארוכי שנים ומניהול כושל של משק החשמל ע"י מינהל החשמל במשרדך."
אני דוחה מכל וכל את הטענה לפיהן הנחיות המשרד "החריפו במידה ניכרת את המחסור בגז טבעי". טענות מסוג זה, הנשמעות לאחרונה בפורומים שונים נטולות כל בסיס עובדתי. המחסור בגז טבעי נובע בראש ובראשונה מהשימוש הנרחב בגז טבעי ע"י חברת החשמל והתעשייה, שקיים כבר מזה מספר שנים, ושאליו ראוי היה להיערך מבעוד מועד. יש לציין כי הכמות שנשמרה לחח"י בתוך מאגר ים תטיס ממילא לא הייתה מספיקה לצורכי ייצור החשמל עד לכניסת מאגר תמר לשימוש. ע"פ נתונים שנמסרו לנו, כמות הגז שנשמרה לטובת חח"י מתוך מאגר ים תטיס עמדה באפריל 2011 על כ 6.1 BCM. ע"פ תחזיות חח"י, כמות הגז הנחוצה לאספקת הביקושים לחשמל בין 2011 לאמצע 2013 (המועד המשוער של קבלת גז ממאגר תמר) היא כ 12.8 BCM. נתונים אלו אמורים היו להיות ידועים לכם מראש וצריך היה להיערך, ובכלל זה לתאם עמנו את אופן ניצול הגז, מספיק זמן מראש. מהאמור לעיל עולה בבירור כי המחסור בגז היה ידוע מראש והיה קורה גם ללא כל הנחיה מצדנו והדבר נובע מכשל תכנוני ממושך שעליו משרדך אחראי באופן בלעדי.
