שר החינוך, גדעון סער, הודיע היום על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה

שר החינוך, גדעון סער, הודיע היום על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה

חתן פרס ישראל בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה – פרופ' יואב בנימיני

שר החינוך, גדעון סער, אמץ את המלצות וועדת פרס ישראל בראשותו של פרופ' בנציון זילברפרב, להעניק את פרס ישראל בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה לשנת תשע"ב, לפרופ' יואב בנימיני. שר החינוך ברך את פרופ' בנימיני על זכייתו בפרס.

בנימוקי הוועדה ציינו חבריה: "פרופ' בנימיני הוא דוגמא של שילוב בין סטטיסטיקאי יישומי התורם לענפי מדע רבים בעולם ובארץ, לבין סטטיסטיקאי תיאורטי המפתח כלים סטטיסטיים חדשים. תרומתו העיקרית של פרופ' בנימיני היא בגישה החדשנית ופורצת הדרך, "שיעור התגליות השגויות", שהוצעה על ידו בשיתוף עם פרופ' יוסף הוכברג. גישה זו שינתה את האופן בו בוחנים בעיות בהן נדרשת בחינה סטטיסטית של מספר השערות רב.
גישה חדשנית זו שנתקלה בחדשנות בתחילת דרכה הפכה לשיטה מקובלת ביותר לניתוח השערות מורכבות בתחומי מדע נרחבים.

וועדת הפרס: יו"ר פרופ' בנציון זילברפרב ולצדו החברים - פרופ' אלכס צוקרמן, פרופ' יוסף רינות ופרופ' יצחק מלכסון.

פרופ' יואב בנימיני – קורות חיים

יואב בנימיני נולד בשנת 1949 בישראל, ליוסף (יליד הארץ) ולטובה (שעלתה בצעירותה מפולין). סיים את ביה"ס התיכון הריאלי בחיפה ב 1966. לאחר פעילות חברתית בביה"ס ובתנועת הצופים התגייס לנח"ל, שירת במילואים שנים ארוכות ביחידות צנחנים, חי"ר ומודיעין, ועבר בתוך כך את מלחמות ששת הימים, יום כפור, ההתשה ולבנון, והשתחרר בדרגת סרן. נשוי ליעל, אב לשני בנים ובת וסב לשלושה.

הוא סיים את התואר הראשון בפיסיקה ובמתמטיקה (בהצטינות) ואת התואר השני במתמטיקה באוניברסיטה העברית. ב-1976 החל בלימודי דוקטורט בסטטיסטיקה באוניברסיטת פרינסטון, וסיימם בראשית 1981. בשנת 1980 התקבל כמרצה וחוקר בחוג לסטטיסטיקה בביה"ס למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, מקום שם הירצה בתקופות שבתון בשנים 1985-1987 ו1993. בשנת 1981 הצטרף לחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב, וקבל דרגת פרופסור מן המניין ב 2000. פרופ' בנימיני שימש כראש החוג לסטטיסטיקה וחקב"ץ (2003-2006) וכראש המעבדה לייעוץ סטטיסטי באוניברסיטת תל אביב .( 2006-2011)בשנת 2009 הופקד על הקתדרה לסטטיסטיקה יישומית ע"ש נתן ולילי סילבר. באוגוסט 2011 יצא לשבתון אותו הוא מחלק בין אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת סטנפורד, בהן הוא נותן קורס העוסק בנושאי מחקרו. הקורס מיועד לתלמידים לתארים גבוהים ונוגע בחזית המחקר בתחום.

עבודתו המדעית של יואב בנימיני משלבת מחקר תיאורטי במתודולוגיה סטטיסטית עם מחקר יישומי העוסק בעיקר בבעיות מדעיות עתירות נתונים. בשני כיווני המחקר מרבה יואב בנימיני בשיתופי פעולה עם חוקרים אחרים, מהארץ ומהעולם.

כוון המחקר העיקרי של פרופ' בנימיני הוא ההשואות המרובות. בשיתוף עם פרופ' יוסף הוכברג מאוניברסיטת תל אביב החל לעסוק במחקר בתחום. המחקר בתחום זה מתמודד עם הקושי לשמור על נכונות המסקנות הסטטיסטיות במחקרים מורכבים, בהם נבדקות השערות רבות. הדרך המקובלת להתמודדות עם הבעיה היא לשמור על סיכוי נמוך לטעות, ולו גם אחת. במחקרים גדולים דרישה מחמירה זו מציגה בעיה רצינית למדענים בהקשותה על הסיכוי לגלות ממצאים במחקר. לכן מיעטו להשתמש בה, והתוצאה היתה ריבוי "תגליות סטטיסטייות" שלאחר זמן התבררו כשגויות. בנימיני והוכברג החלו ב 1989 בעבודה על רעיון חדש בתחום: הם פיתחו קריטריון חדש, לו קראו "שיעור התגליות השגויות" (False Discovery Rate, FDR), וטענו שהשימוש בקריטריון זה מבטיח פשרה נאותה בין שמירה על יעילות המחקר ומתן הגנה בפני תגליות סטטיסטיות שגויות. בהתייחס לקריטריון זה, הם פיתחו שיטה לבדיקת השערות סטטיסטיות, השומרת על הקריטריון החדש. רעיון מהפכני זה נתפס על ידי רבים מהעוסקים בתחום ההסקה הסטטיסטית כסטייה דרסטית מהמקובל, ונתקל בהתנגדות עזה. נדרשו חמש שנים עד שהתקבלה גירסה פשוטה של השיטה לפירסום (בנימיני והוכברג 1995, הידועה גם כשיטת BH), וחמש שנים נוספות עד שהתקבל לפירסום המאמר המקורי.

במשך עשור זה הצליח פרופ' בנימיני לעורר את עניינם של מדענים רבים ממיטב האוניברסיטאות בעולם בעבודה על FDR, ובאופן אישי שיתף פעולה עם אחדים מהם. הוא גם משך לנושא תלמידי מחקר רבים ששלושה מתוכם הם כעת חברי סגל במחלקות לסטטיסטיקה בארץ. ביחד עם תלמידו דר' יקותיאלי פירסם ב 2001 מאמר תיאורטי המרחיב את יעילות השיטה לבעיות מעשיות בתחומים רבים. מאמר זה הוא המאמר מצוטט ביותר בעשר השנים האחרונות בעיתון המוביל בו פורסם (Annals of Statistics). ב2005 כתבו השניים מאמר חדשני נוסף, בו הרחיבו את הגישה לבניית רווחי סמך מרובים, שהתפרסם כמאמר עם מתדיינים בעיתון סטטיסטי מוביל אחר (Journal of the American Statistical Assoc.).

לאחרונה פותחו טכנולוגיות מחקר חדישות המאפשרות ביצוע מהיר של מספר רב של בדיקות בניסוי אחד ( High Throughput methods ) בענפי מחקר רבים, כמו למשל במחקר הגנומי ובחקר המוח. טכנולוגיות מחקר אלה מחייבות התייחסות בו זמנית למספר רב של מסקנות אפשריות העולות מן הניסוי, מספר היכול להגיע למיליונים, ולכן העניין הכללי בגישת FDR להשוואות המרובות עלה באופן דרמטי. חוקרים רבים נוספים פיתחו והוסיפו שיטות תחת קריטריון זה, וכולן משמשות באופן נרחב בתחומי מדע שונים. מאמרם המקורי של בנימיני והוכברג הוא המאמר השלישי המצוטט ביותר בעולם הסטטיסטיקה מאז החל התיעוד של ISI , עם למעלה מ 8500 ציטטות במאמרים אחרים. חשיבותו הוכרה במושב מיוחד של החברה המלכותית הבריטית לסטטיסטיקה, שהוקדש לקריאה מחודשת במאמר זה. במאמר שכתב לאחרונה (2010), התייחס פרופ' Efron מאוניברסיטת סטנפורד לתוכנו של המאמר
" The second most striking theorem in post war statistics".

בשנת 2000, בתמיכת מענק של הקרן הלאומית למדע שנועד לאפשר התמחות בתחום חדש (FIRST), החל פרופ' בנימיני לעבוד בתחום הביואינפורמטיקה, והשתתף בשלבים הראשונים של התפתחות מחקרי מיקרואריי (Microarray) בגנומיקה. (מאמר היסוד שכתב בשיתוף עם תלמידתו דר' ענת ריינר, צוטט למעלה מ 500 פעם). ביחד עם תלמידתו דר' רות הלר נכנס לתחום חקר המוח באמצעי הדמיה תוך כדי פעילות (functional MRI), תחום בו שיטת BH הפכה להיות אחת משיטות הניתוח הסטנדרטיות המשמשות בחבילות התוכנה המובילות. הם הציעו במספר מאמרים שיטות חדשות, המנצלות את הפריסה המרחבית של נתונים על פעילות המוח. העבודה המשותפת עם חוקרים מתחום מדעי המוח נמשכת עד היום (פרופ' רפי מלאך ממכון וייצמן, פרופ' תלמה הנדלר ודר' גלית יובל מאוניברסיטת תל אביב), ופרופ' בנימיני הוא חבר בביה"ס למדעי המוח המוקם באוניברסיטת תל אביב.

במקביל, חבר פרופ' בנימיני למחקריו של פרופ' אילן גולני מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, העוסקים בהתנהגות בעלי חיים. הם הינחו במשותף תלמידי מסטר ודוקטורט רבים. שיתוף פעולה פורה זה, בו הם מתמקדים בביולוגיה חישובית, זוכה לתמיכה רבה מצד קרנות מחקר בארץ ובעולם (NIH, ISF, BSF), והביא למספר רב של פירסומים בעיתונות המובילה בתחומי הביולוגיה החישובית, התנהגות בעלי חיים ומדעי המוח. בתוך כך, נתקלו בבעיית ההדירות (replicability) של תוצאות מחקרי התנהגות במעבדות שונות, ומאמרם, בשיתוף עם תלמידם דר' קפקפי, שהתפרסם בשנת 2006 ב PNAS, הציע דרך סטטיסטית לטפל בנושא, באופן שהופך את המכשלה האפשרית ליתרון. בשנת 2010 הוזמנו להציג את גישתם זו, יחד עם תוצאות מחקריהם, בסימפוזיון ע"ש סאקלר על "מדידת התנהגות" שנערך על ידי האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב.

לפרופ' בנימיני שיתופי פעולה מתמשכים נוספים עם חוקרים בתחומים אחרים. בגיאוגרפיה עם פרופ' שנל, שעוסק בפיתוח מדדים כמותיים להטרוגניות חברתית, ברפואת עיניים עם פרופ' סיגל ואחרים, בפסיכאטריה עם פרופ' חרמש, ברפואה משקמת עם פרופ' כץ מנהל בית לוינשטיין, ובכלכלה החל בשיתוף פעולה עם פרופ' רובינשטיין בכריית מידע על התנהגות שחקנים.

לאחרונה', עוסק פרופ' בנימיני בהרחבה בנושא ההדירות (replicability) של תוצאות ניסוייות במדע, תוך התמודדות עם "קללת המנצח": תוצאה שנראית מבטיחה ביותר במחקר ראשוני מאבדת את יתרונה במחקרי המשך. מאמר סקירה בנושא זה, בהקשר למחקרים הקושרים תחלואה לאזורים ממוקדים בגנום האנושי פורסם בעיתון הבריטי הכללי
Royal Society A Philosophical Transactions of the

פרופ' בנימיני הדריך עד כה עשרים תלמידים לתואר מסטר בסטטיסטיקה ובזואולוגיה, והחל מ1995 הדריך 11 תלמידים לדוקטורט. שלושה מתלמידיו הם חברי סגל בסטטיסטיקה באוניברסיטאות מחקר בארץ.
פרופ' בנימיני מוזמן לעיתים קרובות להרצות בכינוסים בינלאומיים, סדנאות ומוסדות מחקר בחו"ל. בין השאר, הוזמן לתת הרצאות בכינוס Banbury בגנומיקה, בכינוסי גורדון בכימיה, בכנסים של החברות המדעיות של ארה"ב ושל בריטניה, בכינוסים של האיגודים הלאומיים לסטטיסטיקה בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, איטליה ויפן, וכל זאת בנוסף לעשרות רבות של הרצאות בחוגים לסטטיסטיקה באוניברסיטאות מובילות. בשנה הקרובה הוא מוזמן לשאת "הרצאת מדליון" נושאת פרס בכינוס המשותף לאירגונים לסטטיסטיקה הנערך בארה"ב.

בנוסף לעבודתו המדעית פרופ' בנימיני מעורב מאד בפעילות ציבורית בקהילה הסטטיסטית הישראלית ומחוצה לה. הוא שימש כסגן נשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה (2001-עד 2003) וכנשיא האיגוד (2007-עד 2009). בשנים אחרות הוא אירגן, כחלק מהפעילות הציבורית-חינוכית, סדנאות מטעם האיגוד בויזואליזציה של נתונים ובניתוח נתוני ניסויי התבטאות גנים, והירצה בהן (בהתנדבות). הוא שימש כחבר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, והיה חבר בוועדה המרכזת המנהלת את פעילותה. הוא חבר וועדת ההיגוי להגברת המטר של הרשות הארצית למים וביוב, וחבר המועצה המדעית המייעצת לרשות הארצית למדידה והערכה שבמשרד החינוך מאז הקמתה.