מוזיאון ישראל מציג את דור האמנים הבא של ישראל

אמן מכפר פלסטיני שמתגורר בדובאי ויצר מנורה בצורת חומת ההפרדה, עבודת וידאו שסוחפת את המבקר לשגרת המקלטים בגבול הצפון ובניין "יד שרה" הנטוש שהפך לגן שעשועים ביזארי שהאחרונים שירצו לשחק בו הם ילדים

במשך שנתיים בחן צוות מיוחד מאות עבודות בבתי הספר לאמנות מכל הארץ, ובחר 23 אמנים שיציגו את עבודותיהם בתערוכה "זום 2016" שתיפתח השבוע בבית טיכו המחודש בירושלים
הפתיחה: 2 ביוני 2016'''

בניין יד שרה בירושלים הוא אחד המבנים המוכרים בעיר. במשך שנים המקום היה עזוב ושכנו בו מחוסרי דיור ונרקומנים. זוג האמנים לימור תמיר ויניב עמר השתלטו על המבנה שאף ילד לא נכנס אליו במשך שנים רבות, והפכו אותו לגן שעשועים ביזארי ומסויט נטול ילדים. גן השעשועים החדש "חנה_לנד" עמוס בפרוטזות וחלקי בובות ברבי שחלקן הותך ומחלקן נותרו רק קרקפות, חלקי גפיים ופנים מעוותות, יוצר חוויה סוריאליסטית שמתקשרת לעברו של הבניין ועוסקת בנכויות פיזיות וחברתיות. השם חנה_לנד לקוח משלוש דמויות של נשים נטולות ילדים: אנה טיכו שהתגוררה בסמוך, חנה התנ"כית ופקחית תנועה ברמת גן בשם חנה שהיתה מבקרת את האמנים בסטודיו שלהם מדי יום.
עבודתם של תמיר ועמר נבחנה יחד עם כ-700 עבודות על ידי צוות "זום" ומהן נבחרו היצירות שמרכיבות את התערוכה. במשך שנתיים סייר הצוות בבתי הספר לאמנות ברחבי הארץ ממכללת אורנים שבצפון ועד מכללת ספיר שבדרום ובחן את תערוכות הסיום השונות. הצוות ראיין עשרות רבות של אמנים ומרצים ולאחר התייעצות עם צוות אוצרים הבכירים לאמנות במוזיאון ישראל בירושלים, נבחרו האמנים, שעבודותיהם יוצגו בתערוכה המורכבת כולה מדור העתיד של האמנים בישראל.
חלק נרחב מהעבודות עוסק, בין היתר, בהתמודדות עם המציאות הפוליטית בישראל. לתוך קיר החנוכיות המוכר של ד"ר טיכו התווספה מנורה חדשה, פרי עבודתו של פיראס סירייה, שגדל בכפר הפלסטיני ענתה ופועל כיום בדובאי. המנורה נראית כמו חומת ההפרדה. סירייה גם יצר מזוזה שבמבט קרוב יותר ניתן לראות כי גם היא עשויה מלוחות הבטון העצומים שמרכיבים את החומה. הדר סייפן, שגדלה בקיבוץ דפנה, יצרה עבודת וידאו שמתעדת את הפחד של שהות במקלטים בגבול הצפון. בזכות החשכה המוחלטת והדלקות האור הפתאומיות במקלטים השונים, המבקר הופך שלא מרצונו לחלק מהחוויה של שגרה בצל החירום המתרחש מעל פני האדמה. דור זליכה לוי הופך את אחד מחללי בית טיכו, לתיבת נגינה ענקית של עוד. בכך מחזיר זליכה לוי את הבית למקורותיו כבית ערבי ויוצר זהות ישראלית חדשה המורכבת מהפיוט היהודי, הכלי הערבי ושימוש באמצעים אדריכליים, כמו רוזטה, מכנסיות.
חלק מהעבודות עוסקות בסוגיות חברתיות מורכבות, כגון עבודתה של האמנית נירית טקלה, בת העדה האתיופית, שמביעה את קשיי הקליטה שלה בישראל. בציורה של טקלה ניתן לראות את ההשפלה שחוות הנשים האתיופיות שנאלצות לעבור גיור כשהן מגיעות לישראל. כשהן יוצאות מהמקווה הן חשופות למבטם של הרבנים כשלגופן שמלות לבנות רטובות בלבד. ציור נוסף של טקלה מציג את החסידה, המהווה בעדה האתיופית סמל לכמיהה לירושלים וההגעה לישראל, כשהיא גוססת ומוחזקת בידיים כהות. האמנית טלי מילשטיין שהתמודדה עם הפרעות אכילה מעלה את המודעות לנושא בצורה אמיצה וחושפנית כשהיא מציגה את עצמה דוחפת אצבעות לפיה במטרה להקיא ובו בעת מסתכלת בארוטיות על המתבונן.
לאחר פתיחת התערוכה יוענק פרס מטעם "זום" בסכום של 50 אלף ₪ לאמן המצטיין.
אוצרות
צוות זום: גילה לימון, מייסדת מנהלת ואוצרת פרוייקט "זום", טל בכלר אוצרת פרוייקט "זום" ותמנע זליגמן, אוצרת בית טיכו.
האמנים המשתתפים:
ענבל אגוז, אסף אלקלעי, מעין בוני, חליל בלבין, דור זליכה לוי, נירית טקלה, ליאת כהן, מיכאל ליאני, כרמל מיכאלי, טלי מילשטיין, נמרוד סחייק, הדר סייפן, אלה ספקטור, פיראס סרייה, יניב עמר ולימור תמיר, דניאל פרסאי, אסתר צלישר, זהר קוואהרדה, סיגל קוצ'קוביץ', מחמוד קייס, סמאח שחאדה, נועה שקדי.
התערוכה תוצג בבית טיכו ברחוב אג"ן 10, ירושלים.