כנס מחקרי העיר העתיקה בנושא מערת צדקיהו

יום חמישי, כ"ב תמוז תשע"ו, 28.7.16, 21:00-16:00 בהפקת החברה לפיתוח מזרח ירושלים ובשיתוף רשות העתיקות

כניסה חינם, מספר המקומות מוגבל, בהרשמה מראש בלבד

מיטב חוקרי מערת המסתורין על שיטות החציבה, חידושים במחקר הארכיאולוגי, מסורות ופולקלור, גאולוגיה ועוד
ממערת צדקיהו, ששטחה כ-9000 מ"ר ועומקה כ-9 מ' מתחת לעיר העתיקה, נחצבו אבני בניני הפאר של ירושלים. המערה ידועה גם כמערת המלכים, מחצבות המלך שלמה, מערת קורח, מערת הכותנה ולשכת ירושלים של הבונים החופשיים.
בהתבסס על אבן הגיר האיכותית שבה (מיזי מלכה, אבן רכה ונוחה לחציבה המתקשה במגע עם האוויר) סוברים שנעשה בה שימוש מאז ימי המלך שלמה ועד לתקופה הבריטית לחציבת אבני בנייה איכותיות למבני ציבור ופאר בירושלים. המערה נחסמה ע"י הסולטאן סולימאן המפואר עת בנה את חומות ירושלים בשנת 1536 והיא נחשפה מחדש רק בשנת 1854 ע"י חוקר ירושלים ג'יימס טרנר ברקלי.

בשנת 1924 פעל חוקר ירושלים הבונה החופשי צ'רלס וורן, בשיתוף "אחים" מהממשל העות'מאני, להקמת הלשכה הראשונה בירושלים "מערות המלך שלמה" באולם הבונים החופשיים במערה, בו אף סומנו עמודי "בועז" ו"יכין" כמקובל בלשכות הבונים החופשיים. הלשכה פועלת במערת צדקיהו עד היום. יש אומרים שגם המלך חוסיין מירדן עבד בה בזמן השלטון הירדני בירושלים עד שנת 1967.

מחצבת הענק הינה אחד האתרים המרהיבים בירושלים. במעמקי המערה, הפתוחה למבקרים מדי יום, נובע מעיין קטן, ועל קירותיה נראים בבירור סימני החציבה של בונים קדמונים וכתובות גרפיטי מהעת החדשה, בערבית, אנגלית, יוונית וארמנית, ביניהם גם גרפיטי שכתב ברוך קטינקא שהיה האחרון לחצוב מאבני המערה (לבניית חדר המזבח בימקא). באבני המערה השתמשו גם לבניית מגדל השעון שהתנוסס מעל שער יפו (ונהרס ע"י הבריטים).
לפני מספר חודשים גורש מהארץ תייר אמריקאי לאחר שהסתתר במערה בלילה במטרה למצוא עתיקות ויש המאמינים כי במערה נמצאים אוצרות בית המקדש. במערה מתקיימים מעת לעת הופעות ואירועים, ובין היתר הופיעו בה לאחרונה נורית גלרון, מירי מסיקה, גיל שוחט, קרן פלס, יוני רכטר, מתי כספי, הראל סקעת, מרגול, עברי לידר ואחרים.

במערה התבצעו חפירות ארכיאולוגיות מטעם רשות העתיקות בשנים 2000, 2002 ו-2003 וחפירת המשך בשנת 2011 ע"י ד"ר יחיאל זלינגר שחשפה קיר מבנה במעמקי המערה ולו מנגנון נעילה ומשערים כי הוקם במחצית השניה של המאה ה-12.
בין הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו במערה מאז נחשפה: תחריט של יצור מכונף (כרוב) ככל הנראה מהתקופה הרומית, שברי נרות מהתקופה הביזנטית ומהתקופה המוסלמית הקדומה, מטבעות מהמאה ה-12 ועוד.

המערה נפתחה לראשונה לציבור הרחב בשנת 1967, תשכ"ז, ע"י עיריית ירושלים והוכשרה כאתר תיירות בשנת 1985 תשמ"ה, בתרומת רנה ונני לנג מציריך, באמצעות הקרן לירושלים, ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים המפעילה אותה מאז.
הכנס מתקיים כחלק מסדרת "כיתות לימוד" של המכון למורשת ירושלים הפועל בהתנדבות להקניית מידע בתחומי המורשת.
מצ"ב לו"ז הכנס.