פרסום ממצאי מחקר בנושא "מועצות אזוריות באזור השרון - בעיות ואופני התמודדות"

ממחקר עומק חדש של האגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות לצדק חלוקתי עולים הפערים הדרמטיים בין יישובי מרכז הארץ למועצות אזוריות במרכז הארץ מבחינת כלל ההיבטים. המחקר הוגש לאחרונה לשר הפנים, למקבלי החלטות ולגורמים נוספים.

להלן עיקרי הדברים (המחקר מלווה בנתונים מספריים עובדתיים ובגרפים):

1. במרכז הארץ ישנה הקצאה בלתי שוויונית הן בהיבט הקרקעי הישיר והן בהיבט הכלכלי העקיף, כנגזרת מהדיבידנדים שהקרקעות מניבות ומפוטנציאל הפיתוח שלהן.
2. המועצות האזוריות באזור השרון נהנות משטח רב לחישוב ארנונה ביחס למספר תושביהן ובהשוואה לערי הפיתוח והיישובים הערביים.
3. במועצות האזוריות ממוצע ההכנסות עולה על ממוצע ההכנסות בערים ועולה באופן משמעותי ביחס ליישובים הערביים.
4. למועצות האזוריות גרעון תקציבי נמוך ביותר לתושב בהשוואה לערים והיישובים הערביים.
5. למועצות האזוריות שטחי קרקע נרחבים שהוקצו להם לצורך השימוש החקלאי, אולם במרכז הארץ קרקעות אלה מוחזקות ע"י אצולת ההון בארץ, וחלקה של החקלאות שולי. אופי האזורים תעשייתי ודומה למרחב העירוני; כן נפוצים תנאי מגורים יוקרתיים, ללא קשר לפעילות חקלאית.

היישובים שנבחנו במחקר הם: מועצות אזוריות דרום השרון, חוף השרון, לב השרון ועמק חפר; הערים נתניה וחדרה; והיישובים טירה וכפר קאסם.

המחקר מציף מחדש את חוסר השוויון. עתודות הקרקע העומדות לרשות המועצות האזוריות גדולות באופן משמעותי מאלו העומדות לרשות הערים והיישובים הערבים הגובלים בשטחן. למרות שהקרקעות המוחזקות בידי המועצות האזוריות ניתנו לצורכי חקלאות, בשורת החלטות בעשורים האחרונים קבעה רמ"י כי תושבי הקיבוצים והמושבים רשאים לעשות שימוש לא חקלאי בקרקעות, לבניית מספר יחידות דיור, שימוש תעשייתי ומסחרי. המצב הנוכחי אם ימשך עשוי להוביל לפרוור ולהחלשת ערי הפיתוח באמצעות מעבר אוכלוסיה צעירה וחזקה לאזור הכפרי; לעלייה בסלקציה בקבלה ליישובים הכפריים ולפגיעה עוקבת בשוויון ובעקרונות צדק חלוקתי; ולהגברת מגמות בלתי רצויות הנוגעות לתנועה בכבישים, כגון שימוש אינטנסיבי בדרכים כפריות, זיהום אוויר, עלייה בהישנות פקקי תנועה ותאונות דרכים ועוד.

במחקר נסקרו פתרונות אפשריים – ביניהן: ביטול/איחוד מועצות מקומיות ואזוריות, שינוי גבולות וחלוקה מחדש של נכסים מניבים קיימים בין רשויות, חלוקה מחדש של שטחי שיפוט ונכסים מניבים, חלוקה מחדש של ארנונה ממשלתית, תוך התייחסות למהלכים שמשרד הפנים מקדם כיום ועוד.
מסקנת המחקר הינה כי יש לפעול לפירוק המועצות האזוריות בשרון ומעבר ליחידה אחת נוכח הפערים האדירים בהכנסה, ברמת השירותים לתושב ובהזדמנויות הפיתוח (הקרקעי ובכלל) המאפיינים כיום את מרחב השרון, מצד אחד; ואי הישימות או היעילות המוגבלת של הפתרונות החלופיים, מהצד השני. המהלך, יוביל למדיניות ממשלתית שוויונית והוגנת יותר ויתרום תרומה משמעותית לקידום אוכלוסיות מוחלשות ואף יתרום להעלאת הלכידות החברתית באזור.

אם מכלול הגורמים הנפגעים מהמצב הקיים ישלבו ידיים ויפעלו יחד לקראת חזון משותף של מטרופולין שרון שוויוני וצודק, הדבר יוכל להתממש.

המחקר בוצע ע"י עורכי דין מאיר ירום ורויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות והתאפשר הודות לתמיכתה האדיבה של הקרן החדשה לישראל.
לקבלת המחקר - [email protected]