הודעה לעיתונות

הוועדה המוניטרית החליטה ב-27 בנובמבר 2017 להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%

 בחודשים האחרונים חלה עלייה קלה בסביבת האינפלציה, אך היא עדיין נמוכה מהיעד: האינפלציה השנתית עלתה, וחלה עלייה קלה בציפיות לטווחים הקצרים. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך היעד.

 המשק ממשיך לצמוח בקצב התואם את הצמיחה הפוטנציאלית, אך באומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון השלישי מסתמנת בלימה בהתאוששות היצוא בשל ירידה ביצוא הסחורות, והצריכה הפרטית שבה להיות המרכיב העיקרי בצמיחה. כל האינדיקטורים משוק העבודה מוסיפים להצביע על מצבו האיתן, ועל הימצאות בקרבת תעסוקה מלאה.

 המומנטום החיובי בכלכלה העולמית ממשיך להתבסס. למרות השיפור בפעילות והעלייה במחירי הנפט האינפלציה ברוב המשקים העיקריים עדיין נמוכה מהיעד. חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים היטו את המדיניות המוניטרית לכיוון מרחיב פחות, אך הסביבה המוניטרית נותרה מרחיבה מאוד.

 שער החליפין התייצב מאז הדיון המוניטרי האחרון. ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הייסוף במונחי השער האפקטיבי ב-5.0%.

 נתוני שוק הדיור ממשיכים להצביע על האטה מסוימת בפעילות, תוך המשך עלייה של מחירי הדירות בקצב מתון יחסית.

בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

בחודשים האחרונים חלה עלייה קלה בסביבת האינפלציה, אך היא עדיין נמוכה מהיעד. האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים עלתה מאז אוגוסט, ובאוקטובר היא הגיעה ל-0.2% (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף). הפחתות המחירים שיזמה הממשלה חזרו להשפיע, אך במידה פחותה מבעבר (איור 2). האינפלציה במחירי המוצרים הסחירים עולה אך ממשיכה להיות שלילית, על רקע התפתחות שער החליפין (איור 6) והשינויים בהתנהגות הצרכנית, ואף על פי שמחירי האנרגיה תורמים תרומה חיובית מתונה. האינפלציה במחירי המוצרים הבלתי סחירים עולה בעיקר בשל המשך העלייה בסעיף הדיור, ומושפעת גם מהגידול בכח הקנייה כתוצאה מהעלייה בשכר הריאלי במשק. לאחר פרסום מדד אוקטובר חלה עלייה מסוימת בתחזיות ובציפיות לאינפלציה למרבית הטווחים, אך הציפיות לטווח של עד שנתיים עדיין נמוכות מהיעד (איורים 4 ו-5); הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך היעד.
בחודשים האחרונים לא חל שינוי משמעותי בתשואות הנומינליות על האג"ח הממשלתיות הארוכות, והן נותרו נמוכות יחסית לתשואה בארה"ב וגבוהות משמעותית מהתשואה באירופה (איור 7). התשואה הריאלית בישראל דומה לתשואה בארה"ב וגבוהה מהתשואה באירופה. רמת המרווחים בין תשואות האג"ח התאגידיות לתשואות האג"ח הממשלתיות נותרה מאוד נמוכה.
על פי האומדן הראשון של נתוני החשבונאות הלאומית, הצמיחה האצה ברבעון השלישי לקצב של 4.1%, כך שקצב הצמיחה הממוצע בשנה האחרונה תואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק (איור 10). ברבעון השלישי הצריכה הפרטית השוטפת שבה למלא תפקיד מרכזי בצמיחה, וצמיחת היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) נבלמה (איור 12); יצוא הסחורות התכווץ – על רקע הייסוף בשער החליפין ואף על פי שהסחר העולמי הוסיף להתרחב בקצב מהיר – בעוד יצוא השירותים צומח בקצב נאה. הנתונים משוק העבודה מוסיפים להצביע על רמת פעילות גבוהה. השכר ממשיך לעלות בקצב מהיר, מספר המשרות הפנויות גדל ושיעור האבטלה מצוי במגמת ירידה – כל אלו תומכים בהערכה ששוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה.

נתוני שוק הדיור ממשיכים להצביע על האטה מסוימת בפעילות, תוך המשך עלייה של מחירי הדירות בקצב מתון יחסית (איור 8); היקף העסקאות ממשיך לרדת, ומושפע ככל הנראה מאי ודאות לגבי ההשפעה שתהיה לתוכניות הממשלה בתחום הדיור; קצב נטילת המשכנתאות יציב יחסית מזה כתשעה חודשים; ובשלושת החודשים האחרונים חלה התייצבות גם בריבית על המשכנתאות (איור 9).

המומנטום החיובי בכלכלה העולמית ממשיך להתבסס. בתי ההשקעות העלו את תחזיות הצמיחה, והם חוזים שהשיפור יימשך ב-2018 (איור 16). למרות השיפור בפעילות – תהליך שמתבטא בירידה בשיעור האבטלה וצמצום פער התוצר במשקים השונים – ולמרות העלייה במחירי הנפט (איור 19), האינפלציה ברוב המשקים העיקריים עדיין נמוכה מהיעד (איור 18). חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים היטו את המדיניות המוניטרית לכיוון מרחיב פחות: ה-Fed צפוי להעלות את הריבית בדצמבר, ה-ECB הודיע כצפוי שרכישות האג"ח יימשכו ב-2018 אך היקפן יצומצם, ובבריטניה העלה הבנק המרכזי את הריבית. עם זאת, הסביבה המוניטרית נותרה מרחיבה מאוד (איור 20) – צעדי המדיניות באירופה ובבריטניה לוו במסרים יוניים, וביפן חזר הבנק המרכזי על מחויבותו למדיניות המרחיבה. כלכלת ארה"ב צמחה בקצב מהיר ברבעון השלישי, ועל פי הערכות מוקדמות צפויה צמיחה דומה גם ברבעון הרביעי. רפורמת המס עשויה לצאת לפועל בתחילת 2018 ולתמוך בצמיחה בטווח הקצר, תוך הגדלת הגירעון והחוב. בגוש האירו נמשכה צמיחה מהירה ברבעון השלישי תוך המשך ירידה בסיכון הפוליטי, והתחזיות עודכנו כלפי מעלה. ביפן נמשכת צמיחה חיובית מזה כמעט שנתיים, ותוצאות הבחירות מחזקות את ההערכות שהמדיניות המרחיבה תימשך. בסין נמשכת האטה בקצב הצמיחה, והחששות לגבי יכולתה של הממשלה להתמודד עם רמת המינוף הגבוהה במשק הסיני נותרו גבוהים.

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-11/12/2017. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום רביעי, ה-10/1/2018, בשעה 16:00, ואחריו יתקיים תדרוך עיתונאים עם הנגידה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- בנק ישראל.