הארמונות של שגית קצ'קה עכשיו בתערוכה חדשה בתל אביב

בימים אלו מתקיימת בגלריה בן עמי בתל אביב תערוכה מרתקת בנושא "הבית"
האמנית שגית קצ'קה מביאה ארמונות מפוסלים מקרמיקה - חיזיון פנטסטי שהיא נושאת עמה מילדות. היא מגדירה בית באופן מורכב ועשיר באמצעות ארמונות מעוטרים. לדידה "ביתנו הוא מבצרנו" והיא מתייחסת לארמונות ולטירות כאל כלובים מזהב. סקרנותה ביחס למקומות אלו הלכה וגברה והיא תמיד חשה במקומות מסוג זה "בבית".
עבודותיה משלבות סמלים ממוטיבים היסטוריים, גותיים ומזרחיים מכל הזמנים. היא משלבת בין ישן לחדש, בין מיתולוגיה לדת וסמלים מודרניים.
"הרבה פעמים אני מסתכלת על הבית כעל מרחב של חיים, חברות, מפלט אל משפחתך ואל השלווה של חייך. אחרי שחיפשתי זמן רב אחר התחושה הפנימית של "בית" ועברתי מעל 30 בתים, כשביקרתי בטירות ובבתי מגורים מפוארים, הרגשתי באופן מובהק תחושה של בית. הבנתי שהבית הוא הרגשה, אליה אני מביאה את הלב. אני חוקרת את החלל, את הלב ואת הקירות שבהם אני חיה כדי להיות מסונכרנת. בכל עבודה אני מנסה להביא את הרגשות הפנימיים שלי " (שגית קצ'קה)

האמנה הבינלאומית לזכויות האדם קובעת כי זכותו של כל אדם לקורת גג. על פי רוב, בתים מספקים אמצעי מחיה כמו שינה, בישול, אכילה והיגיינה.
כאשר תנאי מחיה אינם בנמצא, אנשים משיגים גבול או קובעים את מקום מגוריהם בצריפונים מאולתרים ובבקתות עלובות בשולי העיר. באופן כללי יותר "בית" עשוי להיחשב כטריטוריה ואזור גיאוגרפי כמו עיר או עיירה, כפר פרבר או מדינה.
במהלך העשורים האחרונים קרוב ל- 125 מיליון איש נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם. אנשים אלו הוכרחו לברוח ולעזוב את בתיהם וארצם. המספר הגדל של אנשים חסרי בית בחלקים מסויימים בתוך המדינות המפותחות עולה מידי שנה בשנה. לאור מציאות זו, היחס למושג "בית" ומשמעותו משתנה למשהו פגיע, לעיתים חולף, לא מגובש והססני.
במולדתנו זו, אנו עדיין נאבקים על הקמת בית ליהודים מכל רחבי העולם בתהליך של קיבוץ תרבויות ומסורות שהביאו אנשים, חלקם פליטים, ממלחמות ודיכוי. הניסיון לבנות חברה אשר מתבססת על ערכים יהודים לצד ערכים של דמוקרטיה והמפגש עם הגירוש הלא מוסרי של פליטים מאפריקה, מעמיד אותנו בפני שאלה מוסרית ואתית. בבואנו לבדוק מהו הצו המוסרי הנכון, עלינו לזכור את עברנו כקורבנות של דיכוי, גירוש ורצח ואת היותנו השורדים. על כן, יש ביכולתנו להוקיר מהי המשמעות של בית. אנו חזקים דיינו לקבל אל תוכנו פליטים מדוכאים אשר מונעים על ידי שאיפה בסיסית לשרוד.
גלריית בן עמי גאה לארח שתי תערוכות בנושא בית
האם בית הוא מקום בו אנו יושבים או ישנים? חשים בטוחים? או שמא בית הוא זיכרון? אולי כל חפץ אשר מגדיר חלל יכול להחשב כבית? הייתכן שבית-חלומות על צוק המשקיף לים ומעוצב להפליא הוא...?
"הבית"
שגית קצ'קה
אוצר: יוחנן הרסון
בגלריה בן עמי
רח' החשמל 12, תל אביב
פתיחה חגיגית: מוצ"ש 14.4.2018 בשעה 20:00

נעילת התערוכה :22.5.2018

רביעי: 18:00 - 10:00
חמישי: 10:00-18:00
שישי: 10:00 - 14:00
גלריה בן עמי , הממוקמת בלב ה"סוהו" התל אביבי השוקק ברחוב החשמל, היא פנינה של גן עדן ובצידה בית קפה ביתי וחמים .
הגלריה מהווה במה אותנטית של שיח ציבורי ,אמנותי אינטלקטואלי אמיתי ומחבר בין כל קצות הציבור.
הגלריה מציגה סגנונות שונים של אמנות מקורית בתחומי פיסול, ציור צילום ופרפורמנס, ומחברת בין מגוון זרמיה של החברה הישראלית העכשווית.
אתר הגלריה :
http://benamigallery.co.il/
הגלריה בפייסבוק:
https://www.facebook.com/benamigallery/
מייל הגלריה
[email protected]