הודעה לעיתונות להיות אישה ב- 2018- "האישה בראי הזמן" תערוכת אמנות קבוצתית בהשתתפות 35 נשים שמטרתה להעצים את הנשים באמצע
הודעה לעיתונות
להיות אישה ב- 2018- "האישה בראי הזמן"
תערוכת אמנות קבוצתית בהשתתפות 35 נשים שמטרתה להעצים את הנשים באמצעות היצירה האמנותית.
מה זה בעינייך להיות אישה ב- 2018? את השאלה הזו נשאלו 34 נשים, כולן אמניות יוצרות והן השיבו לכך ביצירות שהן יוצרות בשדה הציור, צילום ופיסול. כל העבודות מוצגות לראווה במסגרת תערוכת אמנות קבוצתית תחת הכותרת "האשה בראי הזמן", אשר עלתה ב 1 במאי 2018 במרכז עמיעד ביפו.
פתיחה חגיגית בהשתפות האמניות תיערך ביום חמישי 10.5.18 (בשעה 19:30) במרכז עמיעד (רחוב עמיעד 12) שבליבו של שוק הפשפשים ביפו.
בתערוכה יוצגו כ- 100 עבודות ממגוון יצירות האמנות הפלסטית אשר מבטאות כל אחת בדרכה המיוחדת את התשובה של האמניות לשאלה מה זה עבורה להיות אישה.
התערוכה היא יוזמה של עמותת האמנים.
כל אמנית מביאה אל היצירה שלה את סיפורה האישי המיוחד. הנה שלושה סיפורים מתוך עשרות סיפורים אישיים.
עינת שניידר (ילידת 1961)
עבור עינת שניידר החלה ההתבוננות פנימה כאשר עברה אירוע של דום לב בשנות השלושים לחייה. וכך היא מספרת:
"אירוע דם לב שעברתי בשנות השלושים לחיי, היווה טלטלה רגשית עמוקה שהובילה אותי לחיפוש והתבוננות פנימה. היצירה היוותה עבורי כלי מקשר בין הרגש הפנימי, לתקשורת עם העולם סביבי.
המפגש המחודש עם יצירה התהווה במהלך לימודי שיקום דרך אמנות בבית ברל, והמשיך בלימודי תעודה של טיפול ביצירה ובהבעה בסמינר הקיבוצים.
במפגש עם התכנים שצפו ועלו בתהליך היצירתי שעברתי בלימודים, חשתי לראשונה שאני יכולה לגעת יותר ברגש האותנטי, להציף אותו ולשמור עליו.
התהליך היצירתי שלי כיום, נובע מידיעה פנימית שהיום אני יכולה לנסות ולהתמודד עם חסימת הרגש שמתקיימת בי כדי לעזור לעצמי, להתקרב יותר ממקום אחר שעדיין איני יודעת עליו מספיק.
ד"ר אורית שמחוני
אורית שמחוני היא דוקטור לבוטניקה ארכאולוגית, שעד לא מזמן עבדה באוניברסיטת בר אילן. החיבור לציור התחיל במקרה אורית מספרת: "עד לפני כעשר שנים הייתי בטוחה שאני לא יודעת לצייר. הכול התחיל מחוג של ציור פרחים על עץ. מכאן, העץ הפך מהר מאוד לקנבס והפרחים הפכו לאט לאט לדמויות, לנופים. בהמשך נרשמה אורית לקורס ציור, והמשיכה לצייר להנאתה האישית. לימים, התעוררה בה תשוקה נוספת -
ואורית ממשיכה לספר: "לפני מספר שנים הרגשתי שיש לי ציפור קטנה בלב. הציפור הקטנה הזו לא הרפתה, ועוררה תשוקה עזה ללמוד משהו שקשור לנשמה, לתחום הנפשי המשלב את התחום האומנותי.
כך, הגעתי ללימודי תרפיה באומנות במכללת בית ברל. היום אורית היא אומנית יוצרת וגם עובדת כמטפלת באומנות.
השילוב של תחום הביולוגיה והטיפול באומנות בא לידי ביטוי בציוריה בהם היא מרבה לצייר את הטבע והנופים דרך עדשות המשקפיים שלה. פעמים רבות היא מקבלת השראה לציור מתמונות שהיא ראתה תוך כדי עבודה במעבדה. בזמן בו היא מציירת, העולם כולו מתנקז אל הבד הלבן והיא כל כולה שקועה בציור. לפעמים, היא לא מתכננת את הציור, היא מתחילה למרוח צבע על הבד, כך שנוצר כתם. כתם מתחבר לכתם ונוצר כתם חדש. הכתמים שנוצרו הופכים לצורות, לדמויות, לנופים ופתאום נרקמים להם חיים. באותו רגע מופלא נולדת תמונה חדשה. אורית הציגה מספר תערוכות וכן נמכרים ציוריה במספר גלריות בארץ ובחו"ל.
אורית פתחה דף בפייסבוק מתוך רצון וכוונה להנגיש את העבודות לקהל הרחב. אחד המניעים לכך הוא הרצון לעזור לילדים בעלי צרכים מיוחדים. מכל תמונה שנמכרת עוברת תרומה לילדים מחאן יותם.
אורית מצטטת משפט שאמר קלוד מונה, צייר שאותו היא מאוד מוקירה ומעריכה: "כל אחד מדבר על אודות אומנותי ומתיימר להבינה כאילו היה צורך להבין, בעוד שיש צורך פשוט לאהוב". אני מקווה מאוד שתתחברו לעבודות שלי ותאהבו אותן. ולסיום היא פונה לכל הנשים באשר הן החושבות לעשות שינוי בחייהן וחוששות מכך ואומרת, תאמינו בעצמכן, עם רצון ותשוקה חלומות מתגשמים רק צריך להעיז ולהאמין.
לאור נהלל
לאור החלה לצייר בגיל צעיר ובבגרותה למדה אומנות באוניברסיטת חיפה, בתחילת דרכה ציירה ציורים ראליסטים אשר קיבלו את המפנה אל הציור האינטואיטיבי שמוצג כאן לאחר שנרפאה בעזרת שיטת קוד-יה, שיטת אבחון וריפוי ייחודית הקשורה למוזיקה של הגוף .
ציוריה נעשים בצורה אינטואיטיבית ללא תכנון מוקדם, בלי מכחולים. עם הידיים או שפכטל וספוגים המאפשרים זרימה מוחלטת, לאור מניחה את הצבע על גבי הבד, הקריאה להנחת הצבע היא מתוך דחף פנימי, וכך גם הסיום. רק לאחר שסיימה להניח את הצבעים על הבד היא מתבוננת בו, מחלצת ממנו משמעויות, ומדגישה בקווים את אשר היא רואה שעלה אל הבד, מתוך תת המודע.
התערוכה מתקיימת בחסות שדולת הנשים בישראל ובמעמד אילנה שושן, מי שהייתה מלכת היופי בשנות השמונים והיום חברת הנהלת שדולת הנשים ומייסדת "נשים מעצימות נשים".
את התערוכה יוזמת ומארגנת עמותת האמנים שפועלת לקדם אמנות ואמנים בארץ ובחו"ל. העמותה מקדמת בשנה האחרונה מיזמים של הנגשת אמנות במרחב הציבורי ויצירת פלטפורמות אלטרנטיביות לאמנים להציג ולהיחשף.
עו"ד מימון פאר, יו"ר העמותה: "אנו שמים דגש התערוכות שאנו יוזמים על נושאים חברתיים ומבקשים להעלות את הנושא לדיון ציבורי לצד תערוכת אמנות. לצד התערוכה אנו יוזמים סדרה של רבי שיח (פאנלים) שיעסקו במעמד האשה בשיתוף שדולת הנשים בישראל, ובהובלתה של אילנה שושן, חברת הנהלת השדולה ויזמית בתחום העצמת נשים.
לפרטים נוספים: מימון פאר, 0505665505 או [email protected]
תערוכת אמנות קבוצתית בהשתתפות 35 נשים שמטרתה להעצים את הנשים באמצעות היצירה האמנותית.
מה זה בעינייך להיות אישה ב- 2018? את השאלה הזו נשאלו 34 נשים, כולן אמניות יוצרות והן השיבו לכך ביצירות שהן יוצרות בשדה הציור, צילום ופיסול. כל העבודות מוצגות לראווה במסגרת תערוכת אמנות קבוצתית תחת הכותרת "האשה בראי הזמן", אשר עלתה ב 1 במאי 2018 במרכז עמיעד ביפו.
פתיחה חגיגית בהשתפות האמניות תיערך ביום חמישי 10.5.18 (בשעה 19:30) במרכז עמיעד (רחוב עמיעד 12) שבליבו של שוק הפשפשים ביפו.
בתערוכה יוצגו כ- 100 עבודות ממגוון יצירות האמנות הפלסטית אשר מבטאות כל אחת בדרכה המיוחדת את התשובה של האמניות לשאלה מה זה עבורה להיות אישה.
התערוכה היא יוזמה של עמותת האמנים.
כל אמנית מביאה אל היצירה שלה את סיפורה האישי המיוחד. הנה שלושה סיפורים מתוך עשרות סיפורים אישיים.
עינת שניידר (ילידת 1961)
עבור עינת שניידר החלה ההתבוננות פנימה כאשר עברה אירוע של דום לב בשנות השלושים לחייה. וכך היא מספרת:
"אירוע דם לב שעברתי בשנות השלושים לחיי, היווה טלטלה רגשית עמוקה שהובילה אותי לחיפוש והתבוננות פנימה. היצירה היוותה עבורי כלי מקשר בין הרגש הפנימי, לתקשורת עם העולם סביבי.
המפגש המחודש עם יצירה התהווה במהלך לימודי שיקום דרך אמנות בבית ברל, והמשיך בלימודי תעודה של טיפול ביצירה ובהבעה בסמינר הקיבוצים.
במפגש עם התכנים שצפו ועלו בתהליך היצירתי שעברתי בלימודים, חשתי לראשונה שאני יכולה לגעת יותר ברגש האותנטי, להציף אותו ולשמור עליו.
התהליך היצירתי שלי כיום, נובע מידיעה פנימית שהיום אני יכולה לנסות ולהתמודד עם חסימת הרגש שמתקיימת בי כדי לעזור לעצמי, להתקרב יותר ממקום אחר שעדיין איני יודעת עליו מספיק.
ד"ר אורית שמחוני
אורית שמחוני היא דוקטור לבוטניקה ארכאולוגית, שעד לא מזמן עבדה באוניברסיטת בר אילן. החיבור לציור התחיל במקרה אורית מספרת: "עד לפני כעשר שנים הייתי בטוחה שאני לא יודעת לצייר. הכול התחיל מחוג של ציור פרחים על עץ. מכאן, העץ הפך מהר מאוד לקנבס והפרחים הפכו לאט לאט לדמויות, לנופים. בהמשך נרשמה אורית לקורס ציור, והמשיכה לצייר להנאתה האישית. לימים, התעוררה בה תשוקה נוספת -
ואורית ממשיכה לספר: "לפני מספר שנים הרגשתי שיש לי ציפור קטנה בלב. הציפור הקטנה הזו לא הרפתה, ועוררה תשוקה עזה ללמוד משהו שקשור לנשמה, לתחום הנפשי המשלב את התחום האומנותי.
כך, הגעתי ללימודי תרפיה באומנות במכללת בית ברל. היום אורית היא אומנית יוצרת וגם עובדת כמטפלת באומנות.
השילוב של תחום הביולוגיה והטיפול באומנות בא לידי ביטוי בציוריה בהם היא מרבה לצייר את הטבע והנופים דרך עדשות המשקפיים שלה. פעמים רבות היא מקבלת השראה לציור מתמונות שהיא ראתה תוך כדי עבודה במעבדה. בזמן בו היא מציירת, העולם כולו מתנקז אל הבד הלבן והיא כל כולה שקועה בציור. לפעמים, היא לא מתכננת את הציור, היא מתחילה למרוח צבע על הבד, כך שנוצר כתם. כתם מתחבר לכתם ונוצר כתם חדש. הכתמים שנוצרו הופכים לצורות, לדמויות, לנופים ופתאום נרקמים להם חיים. באותו רגע מופלא נולדת תמונה חדשה. אורית הציגה מספר תערוכות וכן נמכרים ציוריה במספר גלריות בארץ ובחו"ל.
אורית פתחה דף בפייסבוק מתוך רצון וכוונה להנגיש את העבודות לקהל הרחב. אחד המניעים לכך הוא הרצון לעזור לילדים בעלי צרכים מיוחדים. מכל תמונה שנמכרת עוברת תרומה לילדים מחאן יותם.
אורית מצטטת משפט שאמר קלוד מונה, צייר שאותו היא מאוד מוקירה ומעריכה: "כל אחד מדבר על אודות אומנותי ומתיימר להבינה כאילו היה צורך להבין, בעוד שיש צורך פשוט לאהוב". אני מקווה מאוד שתתחברו לעבודות שלי ותאהבו אותן. ולסיום היא פונה לכל הנשים באשר הן החושבות לעשות שינוי בחייהן וחוששות מכך ואומרת, תאמינו בעצמכן, עם רצון ותשוקה חלומות מתגשמים רק צריך להעיז ולהאמין.
לאור נהלל
לאור החלה לצייר בגיל צעיר ובבגרותה למדה אומנות באוניברסיטת חיפה, בתחילת דרכה ציירה ציורים ראליסטים אשר קיבלו את המפנה אל הציור האינטואיטיבי שמוצג כאן לאחר שנרפאה בעזרת שיטת קוד-יה, שיטת אבחון וריפוי ייחודית הקשורה למוזיקה של הגוף .
ציוריה נעשים בצורה אינטואיטיבית ללא תכנון מוקדם, בלי מכחולים. עם הידיים או שפכטל וספוגים המאפשרים זרימה מוחלטת, לאור מניחה את הצבע על גבי הבד, הקריאה להנחת הצבע היא מתוך דחף פנימי, וכך גם הסיום. רק לאחר שסיימה להניח את הצבעים על הבד היא מתבוננת בו, מחלצת ממנו משמעויות, ומדגישה בקווים את אשר היא רואה שעלה אל הבד, מתוך תת המודע.
התערוכה מתקיימת בחסות שדולת הנשים בישראל ובמעמד אילנה שושן, מי שהייתה מלכת היופי בשנות השמונים והיום חברת הנהלת שדולת הנשים ומייסדת "נשים מעצימות נשים".
את התערוכה יוזמת ומארגנת עמותת האמנים שפועלת לקדם אמנות ואמנים בארץ ובחו"ל. העמותה מקדמת בשנה האחרונה מיזמים של הנגשת אמנות במרחב הציבורי ויצירת פלטפורמות אלטרנטיביות לאמנים להציג ולהיחשף.
עו"ד מימון פאר, יו"ר העמותה: "אנו שמים דגש התערוכות שאנו יוזמים על נושאים חברתיים ומבקשים להעלות את הנושא לדיון ציבורי לצד תערוכת אמנות. לצד התערוכה אנו יוזמים סדרה של רבי שיח (פאנלים) שיעסקו במעמד האשה בשיתוף שדולת הנשים בישראל, ובהובלתה של אילנה שושן, חברת הנהלת השדולה ויזמית בתחום העצמת נשים.
לפרטים נוספים: מימון פאר, 0505665505 או [email protected]
