הודעה לעיתונות
צופה בנאום נתניהו ותוהה כמה רדידות עולה ממנו, כמה מעט שאר רוח, מעוף ואופטימיות יש במנהיגות הישראלית.
תום מהגר
צופה בנאום נתניהו ותוהה כמה רדידות עולה ממנו, כמה מעט שאר רוח, מעוף ואופטימיות יש במנהיגות הישראלית. מהנוכחות הישראלית במזרח התיכון לא נותרה שמץ של תרבות יהודית קלאסית, לא זו ממדינות ערב ואיסלאם ולא זו האירופאית, וגם לא שמץ מהקלאסה של בגין או הניסיון הכנה של רבין.
כל הנאום כולו הוא מיתוס מצדה, עומדים עלינו לכלותנו, שריפה אחים שריפה. המודיעין גילה ככה, איראן ככה, הנה תראו צילמנו את המחסנים שלהם, אנחנו יודעים הכל ונילחם בכם. לנצח תאכל חרב.
פילוסופים יוונים תהו על החיים הטובים, לא לחיות בשביל הקיום ותו לא. גם ענו תשובות מעניינות. אלפי שנים לאחר מכן, בישראל נותרנו עם התכלית של הישרדות קולקטיבית כערך בפני עצמו, ללא שום אתוס אנושי או בשורה לעצמנו, לסביבה שלנו. ללא ערך מוסף ולו הקטן ביותר.
לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- מוקד הפעולה למען שלום,שוויון,צדק חברתי וזכויות אדם.
