המשורר שמואל ירושלמי: מסתבר שאפלייה מצדן של "ועדות קבלה" מנוגדת לחוק
המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי הוציא הודעה מיוחדת
בנוגע למקרי האפלייה על רקע מוצא, השתייכות דתית או מצב סוציו-אקונומי
בעת התקבלות ליישובים שיתופיים וקהילתיים בארץ.
בהודעתו הנ"ל ירושלמי אומר בין היתר, דברים הבאים: "כולם יודעים, שבארץ
בחלק מהיישובים (וקודם כל בקיבוצים, יישובים קהילתיים, קיבוצים עירוניים
וכו' יישובים בעלי אופי שיתופי) קיימות וועדות קבלה שמחליטות לגבי השאלה
מי יתיישב ומי לא יתיישב ביישובים הללו. במרבית המקרים, בוועדות הקבלה של
היישובים הקהילתיים בארץ ישנה אפלייה של המועמדים להתיישבות על כל מיני
רקעים, וקודם כל, על רקע מוצא אתני, השתייכות דתית או מצב סוציו-אקונומי
(ולפעמים, סתם בלי שום סיבה, כי לחברי הוועדה לא בא שמישהו ספציפי יתגורר
אצלם ביישוב). שני סוגי האפלייה שהכי נפוצים ביישובים מהסוג הזה, זה
סירוב לקבל כחברי קיבוץ או כל יישוב קהילתי או שיתופי אחר את הערבים
ואפלייה על רקע המצב הסוציו-אקונומי.
להוציא מקרים הכי הכי בודדים אף וועדת קבלה, אף אסיפה כללית של חברי קיבוץ, מושב שיתופי, יישוב קהילתי או הרחבה קהילתית לא יצביעו בעד לתת לערבי להיות חברי קהילה. ברוב המקרים גם
יהודי הכי כשר והכי נאמן למדינה ולציונות שמצבו הסוציו-אקונומי לא מספיק
גבוה לא יתקבל ליישוב כזה (ואין כבר מה לדבר על תושבי שכונות העוני). אבל
רגע! מסתבר שלפי החוק (לפחות, חוק יבש שכתוב על הנייר) כל האפליות מהסוג
הזה אינן חוקיות".
ירושלמי ממשיך ואומר: "ממש לאחרונה יצא לי להשתתף בחלק מכנס לזכרה של
מרצה אחת שנערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ואשר עסק ברגולציה
וקואופרציה (כולל התיישבות שיתופית) בארץ. חלק מההרצאות שניתנו בכנס הזה
הוקדשו בדיוק לנושא ההתיישבות השיתופית המתחדשת בארץ (וקודם כל, קיבוצים
עירוניים). כאשר, בתום המושב המנחה הכריזה על הזמן לשאלות תשובות הרמתי
את היד, וכאשר קיבלתי רשות הדיבור שאלתי לפני כל האולם את אחת המרצות
לגבי האפשרות להשתמש במנגנונים הרגולטוריים למניעת אפלייה בהתקבלות
לקיבוצים ויישובים קהילתיים על רקע לאומי או מצב סוציו-אקונומי וגם
הדגשתי בפני כולם שבארץ הנושא הזה הוא אקטואלי ביותר וקודם כל על רקע
סירובן של וועדות קבלה לקלוט ערבים ותושבי השכונות.
תשובתה של המרצה הייתה ברורה וחד משמעית, שכל אפלייה על רקע לאומי, דתי
או סוציו-אקונומי בעת התקבלות ליישובים שיתופיים וקהילתיים אסורה על פי
החוק וכל המקרים של האפלייה הקיימים היום בארץ (ושימו לב! כולל בקיבוצים)
אינם חוקיים ולגופי הרגולציה בארץ יש הנחייה ברורה למנוע כל סוג של
אפלייה בוועדות הקבלה של היישובים. בפתח המושב שהתחיל מיד אחרי, מנחה
המושב גם כן, התייחס לטענותיי בנ ושא האפלייה ביישובים קהילתיים
ובקיבוצים ואמר שישנו תיקון חקיקה בנושא האגודות ההתיישבותיות שאוסר חד
משמעית על אפלייה בעת התקבלות ליישובים בהם ישנן וועדות קבלה".
לסיכום דבריו, שמואל ירושלמי אומר: "מסתבר, שבניגוד לשנים עברו היום
במדינת ישראל ישנם חוקים שנועדו למנוע אפליית הערבים, תושבי השכונות
ואנשים בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך בעת התקבלות ליישובים בהם ישנן
וועדות קבלה. לדעתי, בכל לא צריכות להיות וועדות קבלה ביישובים כלשהם.
עצם התופעה של וועדת קבלה שמחליטה מי יוכל ומי לא יוכל להתיישב ביישוב זה
או אחר - זה דבר פסול מיסודו. עם זאת, כבר היום ניתן (לפחות על פי החוק)
למנוע את רוב המקרים של אפליית המועמדים להתיישבות בידי וועדות הקבלה.
בשביל זה צריך מאבק מאוחד ומרוכז של כל האנשים וגורמי הציבור שמעוניינים
בביטול האפלייה הזו. כמו כן, ישנו צורך שארגונים נוסח עדאללה, הקשת
הדמוקרטית המזרחית, עמותת עמרם הנאבקת לחשיפת החטיםות שלח ילדי תימן, מזרח ובלקן ויתר ארגונים משפטיים וציבוריים של החברה האזרחית בישראל ילכדו כוחות וייצאו למאבק משפטי
וציבורי מתוקשר, תוך מיצוי עד תום של החוקים שמדברים על איסור כל סוגי
האפלייה בעת התקבלות לקיבוצים וכל סוג אחר של התיישבות קהילתית או
שיתופית בארץ", מסכם את דבריו שמואל ירושלמי.
