סוף היהדות בארצות האיסלאם מאת שמואל טריגנו

בספר 11 מאמרים שנכתבו ע"י החוקרים הבאים: רות אטיאס טולדנו, רישאר אָיוּן, ריפעת באלי, יגאל בן נון, לבנה זמיר, ז'אק טאייב, שמואל טריגנו, ירון הראל, אסתר מאיר גליזנשטיין, מוריס רומני, אורלי רחימיאן.

בין השנים 1940 ל-1970, לאחר השמדתה של יהדות אירופה, התרחש אירוע שמידת ההתעלמות ממנו לא היתה פחותה מהיקפו העצום: הקהילות היהודיות של העולם הערבי-מוסלמי נעלמו כמעט כליל. כמיליון יהודים נאלצו לגלות מארצותיהם. 600,000 מתוכם מצאו מקלט בישראל, שהם היוו בה את רוב האוכלוסייה. ייתכן שבלעדיהם ישראל לא היתה שורדת. ואף על פי כן, תולדות עלייתם הסתירו את צידה האחר של אותה היסטוריה: הצד של הגירוש, של ההדרה, של העושק, של ההפליה מתוך מניע לאומני ואסלאמי. השלטון הקולוניאלי שיחרר את הדמהי, הלא מוסלמים ממצב ההשפלה שהם היו שרויים בו. אך משהוא הסתלק, אלה נועדו שוב לסגת למעמד של נתינים מסוג ב'. הוכחה חותכת לכך היא עוינותו של העולם הערבי-מוסלמי הרודף אחריהם כישראלים במדינת ישראל, שהם הפכו בה לאזרחים חופשיים.