האמנית תמר פינגולד פותחת תערוכת יחיד בגלריה של אורלי דביר בתל אביב!

"מרחב הנשימה שלי" – תמר פינגולד
פתיחה חגיגית: יום שישי , 1.2.2019 בשעה 12:00
גלריית "אורלי דביר", רח' רבנו חננאל 5 תל אביב
אוצרת : אורלי דביר
שאול טשרניחובסקי כתב :
"האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה,
האדם אינו אלא תבנית נוף-מולדתו,
רק מה-שקלטה אזנו עודה רעננה,
רק מה-שספגה עינו טרם שבעה לראות,
כל אשר פגש במשעולי-טללים ילד
מתלבט, נכשל על כל גוש ועי-אדמה,
בעוד בסתר נפשו ובלא-יודעים ערוך
מזבח, עליו יקטיר מדי יום ביומו
למלכת-השמים, לכוכב ומזלות."

כך גם עבודותיה של האמנית , תמר פינגולד, שמוצאה מליטא הקרה, המבטאות את עקידתה האישית והמגלמות בחובן עושר צבעים עז וצבעוניות לירית,ומנגד-עבודות עם נופך "ארכיונאי" על רקע פיסות צילומים השאובים מן האלבום המשפחתי.

אכן, סיפורה האישי, המורכב, של האמנית, קשור בקשרים עבותים לקוממיות הארץ ושזור בנימים - לתולדותיה, אך כעוף החול, אין האמנית מניחה ליגון לעטוף אותה ופרץ מרהיב זה של יצירתה האמנותית מעיד יותר מכל על אהבתה את החיים ואהבת המשפחה והאדם באשר הוא אדם.
בכישרון רב, ובקשת רחבה של טכניקות, מפיחה תמר רוח חיים בקנבס הדומם, היא בונה ארסנל אסמבלאז'י של דמויות, שלכל אחת מהן סיפור משלה. פיינגולד איננה מסתפקת בציור הבא לשדר נעימות ויזואלית. אלא היא חורגת מה"יפה" והדקורטיבי, וצוללת אל תוך אקספרסיביות שמטפלת בכאבו של האדם הבודד, בצערו, בכעסו, בחוסר אונים, באבל, בשכול, באובדן אך בד בבד יצירתה מכילה אהבה וזוגיות, חלומות והעזה, צחוק פרוע והבעות של חיוך ביישני, חיוך של חכמה והומור עצמי.
כאמנית- נאמנה תמר לעצמה, איננה הולכת בתלם ומחפשת דרכים להביע וליצור באופן חדשני את הנושא המעסיק אותה תדיר: לדור המדובר עכשיו "ילדים, בסדר גמור" (חנה יבלונקה),
.האמנית רואה באמנותה את הרצון להביע את המורכבות והקושי שקיימים בעולמנו ובחיינו.
" להתבונן ולהנציח" יכולה להיות סיסמתה האישית במסעותיה במסמכים שמצאה שם היא מוצאת פורקן ל"ייצר" הציר שבתוכה לכישרונותיה הבימאיים וליכולתה להבחין בחיים הזורמים המובעים בציורים הייחודים שלה.
עבודותיה של תמר בתערוכה הנוכחית מתחלקות לשניים:
ציורי אסמבלאז' ,קולאזים המאגדים בתוכם סיפורים אישיים משפחתיים עם תמונות מצהיבות והאינטרפרטאציה האישית של האמנית, לעיתים על גבי עיתון מצהיב, ומנגד-ציורי אבסטראקט לירי עזים, קומפוזיציה חזקה של שכבות תוך כדי חיפוש ובניה.
הצורות אמנם רנדומליות, אך בה בעת אוניברסאליות וקל להתחבר אליהן. כל ציור לובש פנים שונות עד שהוא מגיע לצורתו הסופית בקומפוזיציה והרמוניה אופטימאליות.
פינגולד מושפעת מציור מופשט, מעולמה האישי, מצילום, מהטבע ומדמויות מחייה בעבר ובהווה.
היא אומרת:
" מצאתי תמונות דהויות, גלויות ומכתבים באידיש הזועקות: "געדענק! זכור!" מצאתי יומן נעורים של אבא, כתוב בעברית רהוטה המשרטט את החיים בווילנה של נער בן 16 תלמיד גימנסיה עברית "תרבות", חניך "השומר הצעיר" חולם לעלות לארץ ישראל, להיות "יהודי חדש" "לחיות תחת כיפת השמיים הכחולה".
הצבעים משתנים מיצירה ליצירה. נוצרים אלמנטים ודימויים שונים שכל אחד יכול למצוא. כתמי צבע השמן משנים צורה. לפעמים הם כתמים טופוגרפיים, לעיתים קויים, במשיכות רכות או קשות של מכחול ועל בדים גדולים. לעיתים בטכניקת חריטה, משיכות המכחול שורטות בבד וחושפות משטחו.
תמר אינה מקלה על צופיה וחושפת אותו למילונה הויזואלי ולראיית העולם הריאליסטית לעיתים פסימיסטית שלה: כנות אמנותית אותנטית בונה את יצירותיה היא נאמנה לתחושותיה ויוצרת בצורה אימפולסיבית ישירה הבוקעת מעולמות הרגש שלה.
היא יוצרת כי זוהי דרכה להשתחרר ממועקות. זוהי דרכה להביע חרדות. לגעת בפחד. הדרך שלה לשאול שאלות, לצאת למסעות, לספר סיפורים אמיתיים או בדויים. ובמילותיה:
"לחיות בשלום עם עצמי ועם הסביבה שלי. זו הדרך שלי לחוות את הרגע, כאן ועכשיו"
נעילת התערוכה: 15.2.2019
האמנית בפייסבוק: https://www.facebook.com/tamar.feingold