הודעה לעיתונות

משמרת התמיכה בסרבן המצפון רומן לוין היום (שבת) עוברת לכלא 4 הצבאי (במקום כלא 6)

יש גבול!!!

שימו לב: בעקבות העברתו של סרבן המצפון הכלוא רומן לוין מכלא 6 הצבאי לכלא 4, שם הוא נמצא בבידוד, משמרת התמיכה שתוכננה להיום (שבת 16.3.19) בצהריים עוברת גם היא לכלא 4.
נפגש ב-12:00 בשער ראשון לציון בצריפין
לפרטים: דורית 0524850258

רומן לוין נכלא ל-30 ימים (כנראה בבידוד) בגין סירובו להמשיך לשרת ולקחת חלק בדיכוי העם הפלסטיני.

לראיון של רומן בטלוויזיה החברתית: https://bit.ly/2Tf1NFS

להצהרת הסירוב של רומן ---> https://bit.ly/2BZPYZC

עולם אחר אפשרי, אם ורק אם נפעל יחדיו כדי להביאו!
__._,_._____._,_.___
__._,_._____._,_.___

הודעות קודמות על רומן לוין

סרבן חדש: רומן לוין

רומן לוין, בן 19 מבת ים, היגר לישראל עם חלק ממשפחתו מאוקראינה כשהיה בן 3. לפני כשנה וחצי התגייס לצבא מתוך מחשבה כי בכך יתרום לחברה וימלא את חובותיו. ביום שני האחרון הוא התייצב בבסיסו, בסיס התובלה בן עמי, והודיע למפקדיו כי הוא מסרב להמשיך לקחת חלק בצבא מתוך התנגדות לכיבוש. לאחר שעות של המתנה, הוא נשפט ונגזרו עליו 30 ימי מחבוש. רומן מרצה את מעצרו בכלא שש.

https://www.youtube.com/watch?v=z7jCsToUBNU

https://www.youtube.com/watch?v=wAFlYlKTxCA

https://www.youtube.com/watch?v=-Yb1QGoN87M

רומן לוין מסרב להמשיך בשירות צבאי בגלל מדיניות הכיבוש והגזענות - נלווה אותו אל שערי מחנה בן עמי (בית נבאללה) שם יכירז בפני מפקדיו על סירובו.

רומן לוין, בן 19 מבת ים, שירת בצבא במשך יותר משנה. עכשיו הוא מסרב להמשיך את שירותו הצבאי וצפוי להיכלא מחר (יום שני).

לאחר שנחשף במהלך שירותו למציאות בשטחים הכבושים, ובעקבות חוק הלאום, רומן לוין מסרב להמשיך לשרת את מדיניות הכיבוש והגזענות אותה מוציא לפועל הצבא.

מחר (יום שני 25.2.2019) ב-11:00 רומן יתייצב יחד עם תומכים מול שער הבסיס שלו במחנה בן עמי (בית נבאללה) ויכריז על סירובו להמשך השרות, וצפוי להיכלא בעקבות כך.
רשת מסרבות מזמינה את כל מי שאכפת להם/ן, מוזמנות ומוזמנים להגיע להפגנת התמיכה שתיערך בשערי הבסיס.

מתוך הצהרת הסירוב של רומן לוין

אני רומן לוין, בן 19 וגר בבת ים, ואני משרת בצבא כבר מעל לשנה. אני מסרב להמשיך את השירות שלי. הסירוב שלי הוא אקט של מחאה נגד הכיבוש הנמשך יותר מ-50 שנים, ושל סולידריות עם העם הפלסטיני בגדה המערבית ובעזה הנצורה.

כשביקרתי את המשפחה שלי באוקראינה נתקלתי בזלזול כנגד יהודים, וגם בישראל התייחסו אליי ואל החברים שלי בזלזול בגלל המוצא והתרבות השונה שלנו. מכך צמחה ההזדהות שלי עם העם הפלסטיני המדוכא. באוקראינה יש מלחמת אזרחים, וכשביקרתי שם לפני כמה חודשים פגשתי חיילים שלא יודעים בשביל הם נלחמים, ומתים. הזדהיתי אתם כי אני גם לא מאמין במדיניות הצבאית של ישראל, שעיקרה שימור הכיבוש. חוויה זו גרמה לי לחשוב על המשמעות של השירות שלי בצבא בישראל.

אני מסרב להמשיך להשתתף בדיכוי של העם הפלסטיני. בשטחים נבנות עוד ועוד ההתנחלויות בזמן שמופעלת על הפלסטינים מדיניות של הפקעת אדמות והריסות בתים. מאז שנת 2006 ישראל הרסה יותר מ-2000 בתים בשטחים הכבושים. חופש התנועה של הפלסטינים מוגבל, בתוך מולדתם וגם ביציאה ממנה, כאשר הדרכון הפלסטיני מדורג במקום ה-189 בעולם, וברצועת עזה נשללת זכות זו לחלוטין.

שירתי בצבא כנהג משאית, וחלק גדול מהתפקיד זה נסיעות בשטחים. כשהתגייסתי חשבתי שהצבא משרת את האינטרסים של אזרחי ישראל, אבל אחרי ששירתי בשטחים הבנתי שמה שהצבא עושה בהם לא משרת את האינטרסים שלי ושל כלל העובדים הישראלים, בייחוד אחרי הרצח המתמשך של המפגינים בגדר בעזה. חוק הלאום חיזק אצלי הבנה זו. הגעתי למסקנה שאי אפשר לאחוז את החבל בשני קצוותיו- להתנגד לכיבוש, לגזענות ולסדר הקפיטליסטי, וגם לשרת בצבא המשמר דברים אלה.

מבחינה כלכלית יותר משתלם לי ולמשפחה שלי לסיים את השירות שלי, לקבל מענק ורשיון יקר שייתן לי אפשרות לעבודה עם משכורת גבוהה, אבל למרבית התושבים הפלסטינים, ובייחוד לתושבי רצועת עזה, אין את האפשרות הזאת. בעוד כל שנה מתהדקת הלולאה סביב הצוואר של העם הפלסטיני, גדל יותר ויותר גם הפער בין העשירים לעניים. את העוני הגודל שלוקח לעובדים בישראל את התקווה לעתיד טוב יותר, השלטון מצדיק עם המלחמה. המדינה מוציאה כ-70 מיליארד ש"ח בשנה על תקציב הביטחון, במקום להשקיע בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה.

למען הרווח הכספי, מאחורי הקלעים ישראל מוכרת נשק מתוחכם למשטרים רודניים כמו אזרבייג'ן, דרום סודן ורואנדה, וכמו הריאקציה ההודית שמדכאת את תנועת ההתנגדות של האיכרים- בשנים האחרונות כ-49% מסחר הנשק של ישראל מתבצע להודו.

השירות הצבאי, בגלל התפקיד המדכא של צה"ל, מייצר מכשול לדבר שהכי מפחיד את המעמד השליט: שותפות של פועלים יהודים וערבים במאבק נגד הטייקונים, שלטון ההון והדיכוי הלאומי, כי רק בשותפות, סולידריות, עם האוכלוסייה הערבית וקבוצות מוחלשות נוספות כמו האתיופים, הרוסים והמזרחים, אפשר ליצור עתיד ללא ניצול, דיכוי, ומלחמות.
-------
מחר רומן יתייצב בבסיס בו היה חייל, במחנה בן עמי, ויודיע על סירובו להמשיך לשרת את הכיבוש.
אנחנו נהיה שם לתמוך בו!

----
רומן מלווה על ידי ״מסרבות״ - רשת סרבנות פוליטית המחברת מכתבי, יוזמות וקבוצות סירוב מהשנים האחרונות לפעולה משותפת. הרשת תומכת בסרבני וסרבניות מצפון הבוחרות שלא להתגייס לצבא הכיבוש, תוך מודעות והתייחסות להיבטים המגדריים שמביא עימו גיוס החובה לחברה הישראלית. הרשת פועלת בשיתוף ובסיוע תנועת ״יש גבול״.

--
הדס פארי
רכזת מסרבות
054-2611343
www.mesarvot.org.il

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- גוש שלום.