ילדה\כלה תערוכת יחיד לאמנית סאמיה מחמוד

ילדה \כלה
תערוכה של סאמיה מחמוד
ציור רישות צילום ופיסול
התערוכה מוצגת ב"בית הבאר"
דרך שלמה 6, תל אביב
אוצר: יוחנן הרסון
נעילה 12.5.2019
סאמייה מציגה סיפור אישי שלה כילדה כלה בפרץ של יצירתיות וחשבון נפש מרשימים . התהליך של הגשמה כיוצרת וכאישה עצמאית דרש התבוננות פנימה לנפשה והיכולת לתרגם את את הבנה וקבלה עצמית ליצירה קוהרנטית נוקבת עם כוונה מוצהרת נגד נשואיי - קטינים.
ההסברים לתופעת נישואי הבוסר בחברה הערבית והחברה החרדית יהודית התמקדו בשני מודלים: הראשון כלכלי, שמשפחות עניות ומרובות ילדים ״מוכרות״ את הילדה לחתן העשיר.
המודל השני מדבר על חברה מסורתית, שנלחצת מהמיניות המתפרצת של האישה-שבדרך, שעלולה לפגוע בכבוד המשפחה. לכן, כדי לשמור כביכול על כבוד המשפחה, מעבירים את ״הבעלות״ על הצעירה לגבר כלשהו שהמשפחה בוחרת
בעולם המודרני ולא דתי השאיפה להגשמה אישית גם לנשים כמו לגברים מהווה דרך פעולה אחרת לגמרי. נשואין אולי מהווים דרך לגשמה כלכלית ותשובה לתשוקה מינית, אבל מבוסס על היכרות וברית בן שניים שאוהבים ובוחרים בדרך משותתפת לחיים יחד.
במילים של סאמייה:
"בגיל 15 התחתנתי, הייתי צעירה ולא מודעת ליחסים בין גבר לאישה, ההפתעה הייתה שוק שליווה אותי כל חיי עד יומי זה.
ביתי היה כלא סגור, בו ילדתי וגידלתי שלושה ילדים.
אחרי 30 שנה החלטתי להשתחרר מהמעגל הסגור, ויצאתי לחירות
החומרים של התערוכה מייצגים את הזהות שלי, הבטון החזק מייצג את הגבר בחברה שלי, אבי ובעלי, והדבק מייצג את האישה, מצד אחד רך, גמיש ושקוף, ומצד אחר הוא חזק.
הפורטרטים מייצגים אותי בצחוקי, בבכי ובצעקה.
הצילומים של שמלת כלה ללא גוף, וללא ראש, מייצגים את נישואיה של ילדה ללא מודעות.
הרישום שלי, ילדה תלוייה קשורה בשלשלאות ומנעול שסגר עליה, מייצג את האישה כאובייקט ולא סובייקט, היא הדלי בתוך הבאר.
הציורים שלי בצבעי שמן על שקף, המייצגים את האישה השקופה ואת החברה המסורתית.
אני מקווה שהעבודה שלי תהווה תיקון לקהילה, ותעלה את המודעות בחברה”
סאמייה נרשמה ללימודים בתל חי, למדה רישום, פיסול, ציור והדרכה. היום היא מדריכת ילדים מוכשרים, במרכז "סטיפס" במג'דל שמס.
אוצר יוחנן הרסון