המשורר שמואל ירושלמי: סוגרים מחלקות שלמות באוניברסיטאות, ולאף אחד לא אכפת

המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי הוציא הודעה מיוחדת,
בעקבות ההחלטה לסגור את "המחלקה לאדם במדבר: הפועלת במסגרת מכוני בלאושטיין
לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

בהודעתו הנ"ל, ירושלמי אומר את הדברים הבאים: "לאחרונה הוחלט על סגירתה של המחלקה לאדם במדבר הפועלת במסגרת מכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין של אוניברסיטת בן
גוריון בנגב, הממוקמים במדרשת בן גוריון (סמוך לקיבוץ שדה בוקר).

מדובר במחלקה ייחודית וחשובה ביותר, שפעלה במסגרת אוניברסיטת בן גוריון למעלה
מ-40 שנה. מדובר במחלקה שהעמידה מאות רבות של מומחים לאנתרופולוגיה,
סוציולוגיה, אקולוגיה ומקצועות נוספים בהקשר לחייהם והתפתחותם של בני אדם
בתנאי המדבר. המחלקה הזו, שנוסדה ב-1975 שמה יצא לפניה בכל רחבי העולם
ובמסגרתה (לצד מחלקות נוספות של מכוני בלאושטיין) למדו ועברו השתלמויות
סטודנטים ומדענים מארצות שונות (כולל, סין, הודו, דרום קוריאה, מדינות
אפריקאיות ועוד ארצות מדבריות או סמי-מדבריות".

ירושלמי ממשיך ואומר: "אבל הנקודה, עליה ברצוני להתמקד בהודעה זו, היא איפה
בכל הסיפור הזה - הן ממשלת ישראל והן מה שאמור להוות אופוזיציה לממשלה?
הרי אנו יודעים, שבדיוק באותו זמן כאשר סגרו את אחד מסמלי התעשייה
הישראלית מפעל חרסה מבאר שבע, בדיוק באותו זמן, כאשר נסגרה המחלקה לאדם
במדבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בדיוק בזמן כאשר פקולטות ומכוני
מחקר שלמים נמצאים במשבר ובקושי שורדים - בדיוק באותו זמן ממשלת ישראל
הכריזה על בחירות חדשות, עוד לפני שהספיק להתייבש הדיו על פתקאות ההצבעה
של הבחירות הקודמות, שנערכו לפני חודשיים בלבד.

גם רוב רובו של מה שאמור להיקרא "אופוזיציה" אינו אלא לא יותר מלעג לרש.
במקום לצאת חד משמעית נגד פגיעה במערכת החינוך ומחקר מדעי, במקום להציב
אלטרנטיבה ממשית ובת קיימא לסגירת המפעלים, ליוקר המחיה, להרס התחבורה
הציבורית ועוולות חברתיים נוספים הקורים במדינה, חלק מראשי האופוזיציה
(וקודם כל, כחול לבן) מנסה להיות חקיין די עלוב של השלטון והאידאולוגיה
הימנית והאנטי-חברתית שלו.

היום אנו רואים, שבמדינת ישראל - הן הממשלה והן רובו המכריע של מה שאמור
להוות אופוזיציה לשלטון - שניהם עסוקים במאבקי הכס (ויותר נכון יהיה
לומר, מאבקי כסא), גם קואליציה וגם אופוזיציה עסוקים בבחירות חדשות
ומאבקי כוח שלטוניים, במקום להתפנות (ולו ליום אחד בשבוע) למניעת סגירתה
של המחלקה לאדם במדבר של אוניברסיטת בן גוריון, מניעת המשך הרס החקלאות
והתעשייה המקומית בישראל וופתרון בעיות בוערות נוספות שפתרונן הנו
האינטרס המשותף של רובה המכריע של החברה בישראל - הן שמאל, הן ימין, הן
יהודים, הן ערבים. אבל ממשלת ישראל וחלקים מהאופוזיציה עסוקים במשחקי
כיסאות ו"אין להם זמן" לטיפול באיזושהי מחלקה באוניברסיטה או באיזה מפעל
"לא חשוב" שעומד להיסגר. הרי הכיסאות והכבוד האישי מעל הכל.

כמו שאמר מלך צרפת לואי ה-14 "המדינה זה אני!" ומארי אנטואנט, רעייתו של מלך צרפתי מאוחר יותר, לואי ה-16, אמרה: "אם אין לחם - שיאכלו עוגות". אז הנה, היום במדינת
ישראל יש לך ממשלה ואופוזיציה (ללואי ה-16 לפחות הייתה אופוזיציה שבסוף
גם חוללה מהפכה) שלשניהן לא באמת אכפת מהמדינה ומעצירת התהליכים ההרסניים
שפוקדים אותה ומאיימים על עצם יכולתה להתקיים ולתפקד. לאור כל אלה,
ברצוני לקרוא הן לממשלת המעבר השולטת היום והן לאופוזיציה להעדיף את
האינטרסים של רובו המכריע של העם בישראל ולשים אותם מעל האינטרס האישי
ומעל רדיפת כיסאות ותפקידים, כי האינטרס הציבורי מעל כל אינטרס אישי באשר
הוא", מסכם את דבריו שמואל ירושלמי.