אנשי ביטחון באוניברסיטאות ממשיכים בנסיונות לסתום את פיו של שמואל ירושלמי, משורר ופעיל חברתי, ולמנו ממנו השתתפות בכנסים

לאחרונה, קרו עוד שני מקרים של ניסיונות להפריע להשתתפותו של המשורר
והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי בכנסים אקדמיים. בעקבות המקרים
הללו שמואל ירושלמי הוציא הודעה מיוחדת לתקשורת בלשון זו: "ראשית כל,
ברצוני להודות לאוניברסיטת בר אילן שטיפלה בניסיון האחרון (27.05) למנוע
(בלי שום סיבה) את כניסתי לשטח האוניברסיטה לצורך השתתפות בכנס אקדמי
חשוב והיום אנשי הביטחון של בר אילן נוהגים בי יחס של כבוד והערכה
אמיתיים".

"עם זאת, ממשיך את דבריו שמואל ירושלמי, לאחרונה קרו ניסיונות למנוע את
השתתפותי בכנסים אקדמיים אליהם הייתי רשום בשתי אוניברסיטאות נוספות -
אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון בנגב".

כך ירושלמי מתאר את השתלשלות האירועים: "ביום ב' 24.06 בשעות הבוקר
המוקדמות הגעתי לאוניברסיטת תל אביב לצורך השתתפות בשני כנסים ודיון אחד.
הכנס הראשון מתוך אלו שבהם השתתפתי באותו יום, היה הכנס הראשון לתלמידים
לתואר שני בסוציולוגיה וחינוך שנערך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה, אשר
התחיל בסביבות 10.00.

נכנסתי בלי שום בעיות לשטח האוניברסיטה (לאחר שהצגתי את תעודת הזהות).
בלי שום בעיות גם הגעתי לכנס והצטרפתי למושביו. הבעיות התחילו בתום המושב
הראשון, והעניין כך היה. כאשר הסתיים מושב ראשון (בתום דיון פורה, בו גם
אני נטלתי חלק), יצאתי מהאולם לכיוון החדר בו היו כיבוד קל ושתייה. מיד
אחרי שיצאתי מהאולם, ראיתי שבכניסה לאולם עומדים שלושה מאבטחים
מהאוניברסיטה. לכולם הם נותנים לצאת באופן חופשי לגמרי. אולם, כאשר אני
יצאתי אחד מהם אומר לי: שלום. גם אני עניתי לו: שלום. מיד אחרי הוא שאל
אותי: האם הוזמנת לכנס? עניתי בחיוב. אז הוא שואל אותי: האם אפשר לראות
את ההזמנה? עניתו לו, שהכנס פתוח לציבור ולכן לא חילקו הזמנות רשמיות
למשתתפים. אמרתי למאבטחים הללו, שבאיזו זכות הם שואלים אותי את השאלות
הללו, היות ומדובר בכנס עם השתתפות חופשית לגמרי ושיש לי גם אפשרות לפנות
לתקשורת. בסוף, הם עזבו אותי ואמרו לי: אין בעיה. שאלתי אותם: למה פניתם
דווקא, אלי עם הבקשה להראות הזמנה? אחד מהם חשב כמה רגעים ואמר: שאלנו את
השאלה הזאת עוד כמה אנשים, לא רק אותך (דבר שאיני מאמין לו, היות ולא
ראיתי שהם עצרו לתשאל עוד מישהו מאלו שיצאו מהאולם לפניי)".

ירושלמי מוסיף ואומר בעניין זה: "השאלה הזו, האם אפשר לראות את ההזמנה
לכנס, זאת טקטיקה ידועה של אנשי הביטחון בכל מיני מקומות כדי לנסות למנוע
כניסתו של אדם מסויים לכנס. הרי ברור, שרוב הכנסים פתוחים לכל אחד מהרחוב
וגם הכנסים בהם אתה מקבל אישור ההשתתפות האישי מהמארגנים אינם מחייבים
להגיע עם הזמנה מודפסת (היות ומדובר בכנסים שההשתתפות בהם ללא עלות ואצל
המארגנים יש רשימה של כל המשתתפים".

מקרה שני (שכמעט והסתיים באי הכנסתו של ירושלמי לאוניברסיטה לצורך
השתתפות בכנס מאוד חשוב) קרה למחרת היום (25.06) בבוקר בבאר שבע, בכניסה
לפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

וזאת השתלשלות האירועים, כפי ששמואל ירושלמי מתאר אותה בהודעתו: "בסביבות
09.15-09.20 בבוקר של יום ג' ה-25.06 הגעתי לפקולטה למדעי הבריאות של
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, לצורך השתתפות בכנס תלמידי תואר שני של
המחלקה לרפואת חירום (אני באופן קבוע משתתף בכנסים וימי עיון של המחלקה
הזו). כאשר הגעתי לשער כניסה, המאבטח (כמקובל במקרים כאלה) ראה את תעודת
הזהות שלי, שאל לאן אני מגיע. עניתי לו, שבאתי לכנס ומיד ניסיתי לעבור
לעבר דלת הזזה אוטומטית שמובילה לפקולטה. אז הוא ביקש ממעני לחזור.
חזרתי. אז הוא שאל האם יש לי משהו בכיסים. אמרתי, שאין לי שום דבר
שמצפצף. אז הוא התחיל לתחקר אותי ולשאול: לאיזה כנס הגעת? באיזה בניין?
באיזה חדר? מה מספר החדר? עניתי לו. אז הוא חשב כמה רגעים ובסוף נתן לי
להיכנס.

חשוב לי לציין, שבאוניברסיטת בן גוריון בדרך כלל מאבטחים לא עושים בעיות
כאלה ולא מתשאלים אותך מעבר לשאלה: לאן אתה מגיע? ברגע שאתה עונה להם,
שהגעת לכנס, או שאתה הולך לבניין מספר כזה וכזה, הם מיד נותנים לך
להיכנס. כבר דיברתי עם המחלקה שקיימה את הכנס הנ"ל בבן גוריון והם הבטיחו
לטפל בנושא, כי גם לדבריהם אסור למאבטחים לנסות למנוע כניסה מאדם ברגע
שהוא אמר שהוא הגיע לכנס וכן, אסור להם לתשאל אנשים מעבר לשאלה כללית
אחת: לאן אתה מגיע?".

והנה, לאחרונה (יום א' 30.06.2019) לירושלמי קרתה תקרית נוספת (וחמורה
ביותר מכל הבחינות), גם כן, בפקולטה למדעי הבריאות בבן גוריון. כך מתאר
שמואל את התקרית האחרונה שאירעה לו: "ביום א' ה-30.06 הגעתי לכנס הצגת
פרוייקטים של המחלקה לסיעוד בבן גוריון, שהיה מוקדש לזכרו של פרופסור
בנור שהיה ממקימי הפקולטה ונפטר אשתקד. בשום מקום לא היה כתוב שהאירוע
סגור ופרטי (באף אוניברסיטה אירועים כאלה אינם פרטיים ואינם סגורים - לא
לקהל הרחב ולא לפעילים חברתיים - היות, ומדובר בכנס הצגת פרוייקטים,
שכולל גם כן, הרצאות. בהתחלה הגעתי להצגת הפוסטרים של מציגי הפרוייקטים
שנערכה בלובי של הבניין בו נערך הכנס. הסתובבתי בין הפוסטרים, קראתי
אותם, למדתי עוד כמה דברים על עמדותיהם של צוותי רופאים ואחיות לגבי כל
מיני נושאים שנוגעים לטיפול בחולים. אחר כך, נכנסתי לאולם הכנס והתיישבתי
על הכורסא. דקה אחרי נכנס מאבטח ומבקש ממני לצאת החוצה. לדבריו, האחראית
(הוא לא אמר לי מי היא ומה שמה) ביקשה להוציא אותי מהאולם, היות ומדובר
באירוע פרטי וסגור למוזמנים בלבד. בתגובה, דרשתי מהמאבטח לעזוב אותי, כי
ההתנהגות שלו (וגם של אותה אחראית) מנוגדת לתקנון האוניברסיטה, המורה
להתיר לפעילים חברתיים להשתתף בכל כנס או אירוע אקדמי באוניברסיטה. אחר
כך, ניגש בנו של אותו פרופסור ואמר לי: "מדובר באירוע פרטי ואם האחראית
(זאת אומרת, שזה אפילו לא משפחתו של הפרופסור שלזכרו הכנס החליטה להוציא
אותי, אלא מישהו או מישהי מהפקולטה על דעת עצמו) החליטה שאיני יכול להיות
בתוך האולם, עלי לכבד את החלטתה".

שמואל ירושלמי ממשיך ואומר: "הגיעה אחראי המשמרת עם עוד מאבטח לדבר איתי
ונאלצתי לעזוב את המקום.

מדובר בהחלטה בלתי חוקית, החלטה שככל הנראה הנה המשך לניסיונות בימים
האחרונים להמציא תירוצים מתירוצים שונים למנוע ממני השתתפות (אם לא בכל)
אז לפחות בחלק מהכנסים וימי עיון באקדמיה הישראלית. התירוץ שמדובר
ב"אירוע פרטי וסגור" אינו מחזיק מים, כיוון שבשום מקום לא היה כתוב
שמדובר באירוע פנימי שסגור אך ורק לקבוצה מסויימת ומוגדרת של אנשים
שהוזמנו מראש (ואם זה אכן, כך על המארגנים היה לכתוב על כך במפורש בהודעה
על האירוע באתר האוניברסיטה). מדובר בהחלטה מכוונת מראש (מאוד ייתכן,
בקנה מידה ארצי) לצמצם כמה שניתן השתתפותי בכנסים וימי עיון אקדמיים.

אני קורא, הן לאוניברסיטת תל אביב והן לאוניברסיטת בן גוריון לטפל
בסוגיית התנהגות בלתי ראויה מצד המאבטחים של שתי האוניברסיטאות הללו - הן
ביחס אלי והן ביחס לכל אדם אחר שמגיע בשערי האוניברסיטאות הנ"ל ושנהגו בו
בצורה המתוארת לעיל. אוניברסיטה זה שטח ציבורי פתוח (גם לפי החוק). כמו
כן, הניסיונות הללו למנוע את כניסתי או כניסתו של כל אדם אחר לשטח מוסד
אקדמי לצורך השתתפות בכנס, פעם באמת יכולים להסתיים באי-הכנסתו בפועל
(ובלי שום סיבה מוצדקת) של אדם שהוזמן או נרשם מיוזמתו לאיזה כנס חשוב,
דבר שאסור לפי החוק שאומר שכל אדם רשאי באופן חופשי להירשם ולהשתתף
בכנסים של מוסדות אקדמיים ציבוריים ומשרדי הממשלה. שנית, מניעה בפועל של
השתתפות בכנס זה או אחר מפעיל חברתי כמוני יכולה להביא לכך, שבכנסים
אקדמיים רבים, בהם נוטלים חלק מקבלי החלטות לא יישמע קולם של פעילי מחאות
מהפכניים אמיתיים, דבר שיהפוך את הכנסים, את הדיונים במסגרתם ואת
השולחנות העגולים לחסרי ערך מבחינת יכולתם להשפיע באופן מעשי בכיוון
שינוי המדיניות בכל הנוגע לפתרון הבעיות הבוערות - הן פוליטיות, הן
כלכליות והן חברתיות בהן מתחבטת מדינת ישראל", מסכם את הודעתו שמואל
ירושלמי מבאר שבע.