הודעה לעיתונות

המשורר שמואל ירושלמי: החלטת בג"צ למנוע תיקצובו של תיאטרון אל מידאן - אות קלון למערכת המשפט בישראל

המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי הוציא הודעה דחופה
מיוחדת, בעקבות החלטת בג"צ מלפני כמה ימים, שמשאירה בתוקף את החלטת
הממשלה על הפסקת תיקצובו הממשלתי של תיאטרון אל מידאן מחיפה, שהוא בין
התיאטראות החשובים והידועים בשפה הערבית הפועלים היום במדינת ישראל.

בהודעתו הנ"ל, ירושלמי אומר בין היתר, דברים הבאים: "בשנים האחרונות,
ממשלת ישראל פועלת לסתימת פיותיהם של אמנים, עיתונאים, אנשי תרבות שלא
חושבים לפי קו המחשבה הממשלתי. אחד המקרים הבולטים ביותר, זה ניסיונות
מהשנים האחרונות של משרד התרבות והספורט להפסיק מימון ממשלתי של פעילותו
של תיאטרון אל מידאן - תיאטרון ערבי שפועל בחיפה ואשר נחשב לאחד
התיאטראות המקצועיים היחידים בשפה הערבית במדינת ישראל. לפני מספר ימים,
הבג"צ קיבל החלטה שמאשרת למדינה לשלול מתיאטרון אל מידאן מימון ממשלתי,
דבר שמעמיד את התיאטרון הזה בסכנת סגירה מוחלטת.

כדי לתרץ את החלטתו הנ"ל ועל מנת להסתיר את אופיה הגזעני, בג"צ השתמש
בתירוץ מכובס של אי-עמידה בקריטריונים, כגון: כמות ההצגות הלא מספקת
שהתיאטרון מעלה מדי שנה, מידת אירוח הצגות מהפריפריה, פעילות קהילתית,
כמות לא מספקת של הקהל שבא להצגות המועלות בידי התיאטרון וכו'
"קריטריונים", שאינם אלא סתם תירוצים שמטרתם להצדיק את ההחלטה הגזענית של
משרד התרבות והספורט על שלילת מימון מתיאטרון ערבי שאינו לרוחה של
הממשלה, ממשלה שזקוקה לאוייב נצחי - הן חיצוני והן פנימי - להסחת הדעת
מכישלונותיה בכל שטחי החיים במדינת ישראל".

ירושלמי ממשיך ואומר: "אני מבין, שלכל ממשלה ולכל גוף ציבורי ישנם
קריטריונים לשיתופי הפעולה ולהענקת תמיכות כספיות לכל ארגון או גורם
ציבורי שמעוניין במימון ממשלתי. עם זאת, אפילו אם ניקח בחשבון אך ורק
קריטריון אחד לטענת משרד התרבות, תיאטרון אל מידאן לא עמד בו - קריטריון
כמות ההצגות החדשות המועלות בידי התיאטרון הנ"ל, אז מעבר לכך שמדובר בסתם
תירוץ שנועד לתת צידוק להנחתת מכה נוספת על התרבות הערבית פלסטינית
במדינת ישראל - תיאטרון אל מידאן, גם אם היה רוצה להעלות הצגה חדשה כל
יום ימיים, אין באפשרותו לחשוב אפילו על העלאת הצגה חדשה אחת פעם בכמה
חודשים, כיוון שמזה זמן רב תיאטרון אל מידאן לא מקבל מימון מהממשלה, דבר
שמקשה ביותר על תפקודו ופעילותו התקינים פחות או יותר. וכעת, גם בית
המשפט העליון בשבתו כבג"צ נתן גושפנקא לממשלה לא לממן את אל מידאן בכל
מיני תירוצים, כאשר ברור מעבר לכל ספק, כי הסיבה האמיתית - הן להחלטת
הממשלה להפסיק את מימון התיאטרון הנ"ל והן להחלטת הבג"צ לאשר למדינה את
הדבר הזה - הסיבה לכך היא פוליטית וגזענית גרידא, למנוע מהערבים אזרחי
ישראל את פיתוחה של התרבות הלאומית משל עצמם בעלת רמה ואיכות המתקבלות על
הדעת.

מדינת ישראל, מנסה למנוע מלמעלה מ-20% של תושבי מדינת ישראל את האפשרות
לפתח את התיאטרון וצורות תרבות לאומית אחרות. לדוגמה, עם כל הדברים
הביקורתיים שיש לי לומר על ברית המועצות אני יכול לספר, שבברית המועצות
למשל, לאורך כל התקופה הסובייטית (קיים עד היום) פעל תיאטרון צועני
ממשלתי; כמו כן, בברית המועצות ורוסיה של היום פעלו תיאטראות ולהקות מחול
לאומיות של כל המיעוטים הלאומיים הרבים שחיו במדינה. לאף אחד לא עלה בראש
להפסיק לממן תיאטרון מהקריטריונים שהבג"צ העלה בנוגע לאל מידאן מחיפה.
מקסימום, המדינה התערבה בתוכן ההצגות, היצירות, השירים שהושמעו על במת
התיאטרות הללו (שגם כן, לא תמיד היה דבר חיובי). אולם, בישראל כמו
בישראל, לא מבינים שגם לפי החוק הבינלאומי לכל קבוצה שמוגדרת כמיעוט
לאומי יש זכות לאוטונומיה תרבותית (כולל, תיאטראות, להקות, מקהלות, ערוצי
טלוויזיה וכו').

לסיכום, ברצוני לומר, ששלילת תקצוב ממשלתי מתיאטרון שמשך שנים זכה לתקצוב
כזה, זה תקדים מסוכן ביותר, תקדים שעשוי לסכן בעצם כל מוסד תרבותי
שפעילותו לא מוצאת חן בעיני שר, ראש עיר או שופט מחוזי או עליון כלשהו.
קורא לכל התיטראות בארץ, להכריז על השבתה כוללת של הפעילות התיאטרלית
במדינת ישראל עד שממשלת הזדון של משרתי בעלי ההון והבג"צ מטעמה לא יחזרו
בהם מההחלטה על שלילת מימון ממשלתי מתיאטרון אל מידאן. כמו כן, ברצוני
לקרוא למועדוני תרבות, ארגוני שלום וסתם ארגונים דמוקרטיים ומתקדמים
ברחבי המדינה להתחיל להזמין את שחקני ובמאי אל מידאן להופיע אצלם, לאות
הזדהות עם המאבק נגד הניסיונות של השלטון הישראלי לחסל את שרידי התרבות
הישראלית האיכותית, אחד הדברים הטובים היחידים שעוד נותרו במדינה החצי
מופרטת והרוסה. היום סוגרים את אל מידאן, מחר לא יהססו לסגור את הבימה,
את הקאמרי, את תיאטרון באר שבע. האם גם אז כולם (מימין ומשמאל כאחת)
ישתקו?". כך מסכם את הודעתו החשובה הזאת שמואל ירושלמי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- גוש שלום.