תערוכת הסתיו בגלריית האמנים של קניון רמת אביב!

לקראת חגי תשרי וראש השנה מתחדשים בגלריית האמנים של קניון רמת אביב בתערוכות ראשונות של אוסי דרורי – צילום, נועה שפירא, רישומים על נייר, רויטל קוממי ואורה ביאליק – ציורי אקריליק ושמן על בד.
מה 10.9.19 – 2.10.19
שיח גלריה בתערוכות, מפגש אמנים והופעה של הרכב ג'אז יתקיים ביום רביעי 18.9.19 בשעה 19:30.
אוצרת התערוכה: איילת אמוראי-בירן
אוסי דרורי
חיה ויוצרת במבשרת ציון.
עובדת בהוראה ובחינוך, במקביל מתבוננת על המציאות בסביבתה ותופסת בעין העדשה רגעים בני חלוף בחיי היומיום.
השתלמה בלימודי צילום מקצועי ב'צילום בעם' אצל שגיא שועלי וכיום מציגה בתערוכות צילום מקצועי.
בתערוכה זו מוצגים סדרת צילומי נוף של טבע פתוח ונוף ירושלמי, סדרת פורטרטים: מרקם אנושי ישראלי על כל גווניו וצבעיו, ורגעים בחיי יומיום בשוק, בים בשכונת ימין משה ועוד.

"הצילום עבורי הוא דרך לתעד רגעים מיוחדים גם אם יומיומיים וכביכול טריוויאליים, ולהנציח את החולף. אני מתמקדת בצילום לא מבוים, לא מעובד, שמעביר לצופה אווירה, רעשים, ריחות ומחשבות של המצולמים. ההבעות שעל פניהם מספרות סיפור שלם ומקרבות את הצופה לסיטואציה שהם נמצאים בה, עד שהצופה הופך לחלק ממנה והוא שותף להתרחשות שבתמונה.
הדמויות מוצגות בנקודת זמן מאד מסוימת. מעניין אותי לשקף את העלילה שמאחורי הדמות, לנסות לפענח את הנרטיב שהתמונה היא רק אפיזודה זמנית ממנו.
האנשים בצילומים שלי פועלים בתוך מרחב שאינו משמש רקע, אלא הם חלק אינטגרלי ממנו.
כצלמת, אני לא מתעדת חיצונית מהצד אלא שותפה לרגעיות שאותה אני שואפת להנציח.
אני מנסה להביא לצילומים שלי את מה שמושך אותי בציורים אימפרסיוניסטיים-
הרגע החולף, המשתנה, שאי אפשר לשחזר."

נועה שפירא
חיה ויוצרת ביפו
בוגרת המדרשה לאמנות בבית ברל, עם התמחות ברישום, מבין מוריה הרבים הושפעה במיוחד ממרים גמבורד, טליה קינן וראובן קופרמן. לאחר סיום לימודיה ב2013 החלה לעבוד בתור מקעקעת, למדה הדפס בירושלים וציירה בעיקר בדיו.
אחר כך חזרה לתל אביב, לימדה אמנות וחזרה לצייר בעפרונות, בעיקר אובייקטים בסביבה הקרובה, של ביתה: צמחים, החתול שלה וחיות שהגיעו אליה הביתה ואנשים שנרדמו על הספה שלה. בעיקר תפסו את תשומת לבה שורשים, המדמים בעיניה את גוף האדם מבפנים, ואת המבנה של הנפש. "אני מאוד אוהבת ומעריכה את הטבע. רציתי לצייר, באופן ובחומר הכי פשוטים שיש, הכי ראשוניים וישירים שלי, את מה שאני אוהבת ומעניק לי שלווה ביום יום, בסביבה הפשוטה של הבית." רישומיה המוצגים בתערוכה בטכניקות מגוונות מייצרים אינטימיות עם האובייקט ומאפשרים לצופה להיות אף הוא בחוויה אינטימית של התבוננות פנימה.

אורה ביאליק
אורה ביאליק היא ציירת אכספרסיבית, שצבעוניות עזה מאפיינת אותה.
אורה, ילידת ישראל, עבדה במשך שנים רבות כסטטיסטיקאית. עם הגיעה לגימלאות, הגשימה חלום נעורים ללמוד אמנות באופן מסודר. היא סיימה בהצטיינות את הקולג׳ של פילדלפיה בחוג לאמנות, והמשיכה ללימודי ציור ורישום באקדמיה לאומנויות של פנסילבניה׳ בפילדלפיה. לאחר עשרים ואחת שנות עבודה ולימודי אמנות, שבה לפני חודשים ספורים לישראל וכיום חיה ויוצרת ברמת גן.

כשאורה מחזיקה מכחול, היא עובדת מהר. אין סנטימטר רבוע בעבודותיה שהוא בגוון אחיד. אורה מציירת
בחברה. מסגרת הזמן, והסביבה דוחפות אותה לעבודה
אינטנסיבית. היא עובדת בחומרים שונים על מגוון תכנים, החל
מהתבוננות במודלים: דמויות בלבוש ובעירום, פורטרטים ודומם, וכלה במופשט. היא יוצרת בטכניקות רבות : על נייר בדיו ובצבעי מים ועל קנבס בצבעי שמן ואקריליק. אורה התנסתה בפיסול, קליגרפיה סינית הדפסים וצילום.
מוריה השוו את ציורי השמן שלה לציוריו של הצייר הצרפתי פייר בונאר (Pierre Bonnard).

דמיון ומציאות מתערבבים בתהליך עבודתה בו זמניתֿ. טבע
דומם לפעמים מצויר מהזיכרון בלבד (כמו תמונת האגסים והתפוח. שבתערוכה), ולעיתים כמו בציורי הבקבוקים העשויים זכוכית צבעונית, האובייקט הדומם שלפניה הופך למעין דמויות אנושיות במעין אינטראקציות חברתיות.
כיום היא מרבה לצייר יותר בפורמט קטן.
את גולת הכותרת של יצירותיה היא רואה בסדרת ׳בראשית׳. בסדרת עבודות זו פיתחה אורה שיטת עבודה לפיה היא צובעת משטחי פשתן באקריליק, בדומה לציור המופשט שבתערוכה,לאחר הצביעה היא חותכת את המשטחים בצורות שונות ואורגת אותם חזרה בהתאם לנושא. המשטחים הארוגים ממוסגרים במסגרות קופסא, ומתקבלים כהשלכי תלת מימד לדו מימד.

אורה הציגה תערוכות יחיד בניו יורק, פנסילבניה ודלוור. השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בפילדלפיה וקיבלה על עבודותיה פרסים והוקרה. כמו כן היא הציגה באוניברסיטת חיפה, שם למדה בעת עבודתה
ברפא"ל. זו התערוכה הראשונה שלה בישראל, לאחר חזרתה מארה״ב. יצירותיה נמצאות באוספים פרטיים בארה״ב ובישראל.

רויטל קוממי
רויטל קוממי, בת 39, תרפיסטית באומנות, עובדת עם ילדים ובני נוער .
חיה ויוצרת ברעננה.
"מתקופת ילדותי אני זוכרת את הרצון והצורך הרגשי שלי להביע את עצמי באמצעות אומנות וציור, להיות בעולם של דמיון שיאפשר ניתוק לזמן מה מהמציאות וחיבור למשאלות הלב, לחלומות באמצעות צבעים וצורות.
בשנים האחרונות אני מציירת בקבוצה, בצבעי שמן על בד בסגנון ריאליסטי ומתמסרת לתוך תהליך פנימי לעיתים לא מודע של הנפש.

בתערוכה זו אני מציגה את ציורי מתהליכים של מעברים בחיי האישיים וכתרפיסטית באומנות שמשתמשת במרחב של היצירה ככלי לביטוי אישי, של עולמי הפנימי.
אני מוצאת ביצירת האומנות כוח מרפא, בריאה של יש מאין, חוויית שלווה וביטחון ,שמחברת עולמות שבאמצעות האומנות ניתן להגיע אליהם. היצירה שמאפשרת התבוננות מחודשת פנימה לחלקים שנדחקו לתת מודע ועצם כך נוצרת חוויה מתקנת ומרפאת.
כיום כשאני מתבוננת בציורי אני חוזרת לזיכרונות ילדות ראשוניים העוסקים במעברים שונים בחיי:מילדות לבגרות, מארצי לשמימי, מפנים לחוץ.
מעברים אלו נחוו עבורי בילדותי כעוצמתיים, לעיתים בהפתעה ללא הכנה מוקדמת, כגורל משמיים ובמהירות , באופן כזה שלא עובדו רגשית כילדה ובאילוץ של הזמן להתבגר, ללא היכולת לעכל את המתרחש במציאות החיצונית והפנימית. יחד עם זאת, החיים הצמיחו בי כוחות ותחושת מסוגלות בהתמודדות עם אתגרי החיים.
מים הם מוטיב חזרתי בציורים – מעצם טבעם הם אחד הסמלים הנפוצים ביותר לרובד הרגשי של האדם, שנמצא בתהליך מתמיד של שינוי. המים כיסוד נקבי מקושרים אל האם , הלידה ואל הרחם, המים כמסמלים את התת מודע, סמל החיות לחיים חדשים להתנקות ולטיהור."