הודעה לעיתונות

המשורר שמואל ירושלמי: האחריות העיקרית לפתרון בעית האלימות בחברה הערבית רובצת על המדינה

האלימות בחברה הערבית בארץ - האחריות העיקרית על פתרון הבעיה רובצת על המדינה

המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי הוציא הודעה מיוחדת,
בעקבות התגברותו בחודשים האחרונים של גל האלימות בתוך החברה הערבית בארץ.

בהודעתו הנ"ל, ירושלמי אומר בין היתר: "בחודשים האחרונים אנו עדים
להתגברות הולכת וגוברת של מספר מקרי הרצח ותקיפות אלימות בכלל בקרב
הערבים אזרחי ישראל. רק מתחילת 2019 בחברה הערבית בארץ, כתוצאה ממעשי
אלימות נרצחו קרוב ל-70 איש. המצב הזה מדאיג ומצביע על חומרת הבעיה
והצורך בפתרונה המידי. אלא מה? בישראל כמו בישראל. כל ממשלות ישראל - החל
במפא"י ה"היסטורית" וכלא בממשלות נתניהו האחרונות - תמיד הטילו את מלוא
האחריות על האלימות בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ...על הערבים עצמם ועל
הנהגתם הפוליטית והדתית".

שמואל ממשיך ואומר":אני מסכים שגם על חברי הכנסת, ראשי רשויות ויתר בעלי
מעמד ציבורי בקרב הערבים אזרחי ישראל רובצת אחריות לא קטנה על מה שמתרחב
בתוך האוכלוסייה אותה הם מייצגים. גם הציבור הערבי עצמו נושא באחריות על
כך, שלחלק מהתושבים ישנן כמויות נשק בלתי חוקי שמשמשות לרציחות - הן על
רקע חילול כבוד המשפחה והן במסגרת חיסול חשבונות בין משפחות הפשע. עם
זאת, נשאלת שאלה אחת פשוטה. היכן בכל הסיפור הזה משטרת ישראל ומשרד
לביטחון הפנים?

רק אתמול (26.09) השתתפתי בחלקו הגדול של יום עיון מקצועי בנושא סיכום
השתתפותה של האוכלוסייה הערבית בארץ בבחירות לכנסת ה-22 שנערכו ביום ג'
17.09.2019, אותו קיימה תוכנית קונרד אדנאור לשיתוף פעולה יהודי ערבי
הפועלת במסגרת מרכז דיין למזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
בחלקו הראשון של הכנס המצויין הזה התקיים פאנל בהשתתפותם של שלושה ח"כים
מהמשותפת: אוסמה סעדי, עופר כסיף והח"כ הטרי שלהם סמי אבו שחאדה. במהלך
דבריהם, שלושת הח"כים דיברו בעיקר על שני נושאים מרכזיים - הדרך
להשתלבותה של האוכלוסייה הערבית בארץ בחיי החברה בישראל, לנוכח החלטתה של
המשותפת להמליץ על מועמד מטעם מפלגה ציונית (בני גנץ) לראשות הממשלה
והנושא השני - האלימות הגוברת בקרב הערבים אזרחי ישראל והדרכים למאבק
בתופעה הזאת. הכי הרבה תשומת לב לנושא הזה הקדישו דווקא אוסמה סעדי ועופר
כסיף. בשנים האחרונות הייתי בעד הגדלת מספר תחנות המשטרה ביישובים
הערביים בארץ וגיוסם של כמה שיותר תושבים מקומיים למשטרה, אך בעקבות
הנתונים שהובאו בכנס הנ"ל, טיפה שיניתי וערכתי את דעתי בנידון.

מתוך מה ששמעתי ניתן להבין, כי הכי מעניין שדווקא ביישובים בהם יש תחנת
משטרה ונוכחות מוגברת של שוטרים, דווקא ביישובים הללו יש יותר אלימות,
מעורבות בסחר בסמים וסוגי פשיעה אחרים בקרב התושבים המקומיים. לכן,
לדעתי, כן צריך להקים תחנות משטרה, כן צריך לגייס תושבים מקומיים למשטרה
- הן ליחידות סיור והן לתפקידי חוקרים ויחידות אחרות שאמונות על המאבק
בפשיעה פלילית. יחד עם זאת, ההסתמכות על המשטרה בלבד שווה כקליפת שום.
הפתרון האמיתי יבוא מהשתלבותם הממשית של הערבים אזרחי ישראל בחברה
הישראלית, שתכלול שוויון זכויות מלא, שוויון הזדמנויות בכל הנוגע לקבלה
ללימודים והשתלבות בכל תפקיד מקצועי בו יבחרו ויימצאו מתאימים מקצועית
לשמש בו וכמובן, השוואת רמת חייו של המיעוט הערבי החי בישראל לפחות לזו
שממנה נהנה רוב החלק היהודי של החברה הישראלית. זה לדעתי, המפתח לצמצום
עד מינימום של האלימות והפשיעה בקרב הערבים אזרחי ישראל".

"השבוע, במדינת ישראל נעשתה היסטוריה, כאשר לראשונה מאז קום המדינה
המפלגות הערביות המליצו על נציג של מפלגה ציונית בתור מועמד להרכבת
הממשלה. למרות התנגדותי האידיאולוגית לעמדותיו הפוליטיות של בני גנץ (כן,
ולמרות שבבחירות האחרונות לא הצבעתי למשותפת) אני מברך בצורה נלהבת ביותר
על ההחלטה הנכונה והנבונה הזאת של איימן עודה עם שותפיו לסייעה להמליץ על
ראש מפלגה ציונית לראשות הממשלה, דבר שרק מחזק את טענתי שהאוכלוסייה
הערבית בארץ מעוניינת בהשתלבות מלאה בחברה הישראלית. גם סקרי דעת
האחרונים יוצא שלפחות, 65% מקרב הערבים אזרחי ישראל מעוניינים שהמשותפת
תשב בקואליציה (בתנאי, כמובן שהממשלה תקבל את דרישותיהן של המפלגות
הערביות לטיפול בבעיות הקשות איתן מתמודדת החברה הערבית בארצ), ותנסה
להשפיע מבפנים על קבלת החלטות הממשלה. בכנס עליו סיפרתי לעיל, בסוף
הרצאותיהם של שלושת הח"כים הצלחתי לקבל רשות הדיבור וניצלתי זאת, כדי
לברך על ההחלטה להמליץ על מועמד לראשות הממשלה והעליתי צורך בתוכנית
להמשך השתלבותם המלאה של הערבים אזרחי ישראל בחברה הישראלית, מבלי לפסול
ישיבה בקואליציה, בתנאי כמובן שהממשלה תקבל לפחות את רוב דרישותיה של
המשותפת לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית החיה בארץ", כך מסכם שמואל
ירושלמי את הודעתו החשובה הנ"ל.