מפרסם: גוש שלום
תאריך: 09/12/2019 07:40
נושא: אקטואליה, חברה, חדשות, משטרה, פנים
הודעה לעיתונות

המשורר שמואל ירושלמי: ירי קטלני לעבר הנהגת בכניסה לנמל אשדוד - לקח נוסף על אופי החברה בישראל

המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי אומר כי עם הארועים הסוערים המתחוללים במדינה נשכח כמעט לחלוטין ארוע חמור מאד שהגיע רק לרגע לאמצעי התקשורת ואז נשכח כאילו לא קרה - הירי של מאבטחים בכניסה לנמל אשדוד לעבר רכבה של מרינה ראטוש, פצעו אותה פצעים קשים וכעבור זמן מה היא מתה כתוצאה מהפצעים שקיבלה.

ביום ה' ה-21.11.2019, בשעת הערב המאוחרת, נהגת ישראלית בת 40 פרצה בפראות (כך לטענת המאבטחים) עם הרכב שלה את המחסום בכניסה לנמל אשדוד. המאבטחים שהיו במקום ירו לעברה ישירות ופצעו אותה פצעים קשים. כעבור זמן מה היא מתה בבית החולים מפצעיה.

אני דווקא נוטה להאמין לגרסת המאבטחים, שהנהגת (שמה מרינה ראטוש) אכן, נהגה בפראות ובאמת ניסתה לפרוץ מחסום בכניסה לנמל אשדוד - אתר אסטרטגי, אחד המאובטחים ביותר במדינת ישראל. הבעיה היא, עם תגובת המאבטחים. נשאלת השאלה, מדוע המאבטחים שאבטחו את הכניסה לנמל החליטו לירות לעבר הנהגת ירי ישיר ולא ירו למשל, לעבר גלגלי האוטו שלה ולא עצרו אותה (בלי לפצוע ולהרוג)? יש טענות שהנהגת ההיא הייתה שיכורה. יש גם טענה, שהמאבטחים חשדו שמדובר בפלסטינית שמנסה לבצע פיגוע דריסה (מעניין, את מי אפשר לדרוס בנמל ריק קרוב ל-23.00?).

אפילו אם כל הטיעונים והתירוצים של אנשי הביטחון שירו לעברה הם אכן, נכונים והם באמת
חשדו שמדובר בניסיון פיגוע, עדיין נשאלת שאלה, מדוע היה צריך לירות לעבר
גברת ראטוש ירי ישיר ולא להסתפק בירי לעבר גלגלי רכבה? הרי, היא לא ירתה
ראשונה, היא לא התנפלה על מישהו עם סכין, היא לא ניסתה אפילו לדרוס את
המאבטחים במחסום. אבל בכל זאת המאבטחים לא היססו לירות לעברה אש חיה, אש
שבסוף הביאה למותה.

אם נתבונן על החינוך המיליטריסטי שהוא מנת חלקו של רוב החברה הישראלית,
אם נסתכל על הרקע שממנו באים חלק לא קטן ממאבטחים (ובייחוד באתרים
אסטרטגיים, כמו למשל, נמלים), שרובם המכריע (או לא כולם) הנם יוצאי
יחידות קרביות של צה"ל שמשרתים בשטחי 1967, אזי נבין מהו הרקע לירי
הקטלני לעברה של אזרחית ישראלית מרינה ראטוש, מאיפה הירי הקטלני של השוטר
לעברו של בן העדה של יוצאי אתיופיה סלומון טקה.

אם נתבונן ברקע של אותם יוצאי דובדבן, דוכיפת, מג"ב ויחידות מפוקפקות נוספות של צה"ל ומשטרת ישראל שיותר מפעם התאמנו בירי והתעללות באזרחים פלסטיניים לא חמושים, אז נבין מיד, מאיפה בדיוק בא הירי הטרגי בנמל אשדוד. מאיפה בדיוק באים עשרות ומאות מקרים של אלימות המשטרה ביחס ליוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות לשעבר, בני עדות המזרח. הרי, אותם החיילים מתמול, לא למדו שום דבר חוץ מלחשוד, לירות, להרביץ, לפגוע בכל אדם שנראה להם קצת חשוד".

לסיכום הודעתו, שמואל ירושלמי אומר דברים הבאים: "מיומה הראשון של מדינת
ישראל, תושביה היהודים חשבו שהפגיעה באוכלוסייה הערבית המקומית (ואחרי
1967, גם באוכלוסייה החיה בשטחים) תעבור בשקט ולא תשתקף בכלל ביחס
השלטונות לישראלים בכלל. אולם, הגורל היה הרבה יותר חכם (ואכזרי) ממה
שרוב תושבי הארץ תיארו לעצמם. כבר ב-1949 התחילו המקרים הראשונים של
חטיפת ילדי המשפחות שהגיעו לארץ מתימן וארצות הבלקן. כבר מימיה הראשונים
של המדינה התחילו המקרים הראשונים של מעצרי ומאסרי שווא של ישראלים. גם
אלימות המשטרה (כולל, שימוש בעינויים) לא פסחה על החלק היהודי של החברה
הישראלית.

היום, בשנות האלפיים אנו עדים ליותר ויותר מקרים של אלימות (בין מילולית
לבין פיזית) של המאבטחים והשוטרים ביחס לאזרחי המדינה, כאשר בחלק מהמקרים
הללו האלימות השלטונית כלפי האזרח מסתיימת בפציעות קשות ואף במוות (כמו
במקרה של הנהגת הנ"ל שנורתה בכניסה לנמל אשדוד).

לסיכום, ברצוני לומר, כי על אזרחי המדינה להפיק לקחים מההשפעה השלילית
שיש לאלימות והדיכוי של האוכלוסייה הערבית - הן בארץ והן בשטחים על
התנהגות המשטרה והמאבטחים גם כן, ביחס לישראלים. אני רוצה גם כן, לקרוא
להנהלת נמל אשדוד ולוועד העובדים לגנות את התנהגות המאבטחים שירו למוות
באזרחית המדינה, למרות שלכך לא הייתה שום סיבה מוצדקת. כמו כן, אני קורא
למאבטחים - הן בנמל אשדוד והן בכל מקום אחר בארץ לסרב הוראת המנהלים
לירות אש חיה לעבר אדם זה או אחר, אם אותו אדם לא פתח בירי ראשון. אין
שום הצדקה לפתיחה באש חיה לעבר אף אדם, גם כאשר מדובר בבריון או נהג/נהגת
שנוהגים בפראות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- גוש שלום.