המשורר שמואל ירושלמי: מה צריך שמאל לעשות על מנת לנצח בבחירות?
המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי יוצא בהודעה חדשה, בה
הוא מנסה לתת תשובה לשאלה, מדוע השמאל הישראלי אינו מצליח להגיע לשלטון
ומה עליו לעשות על מנת שהמצב ישתנה.
בהודעתו הנ"ל, ירושלמי אשר נחשב לאחד האידיאולוגים המרכזיים במדינת ישראל
בנושא הדרכים לחולל מהפכה בידי העובדים ויתר האוכלוסיות המדוכאות, אומר בין היתר דברים הבאים: "לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל בתוך פחות משנה הולכות להיערך בחירות
שלישיות לכנסת. מצב כזה עוד לא היה מאז קום המדינה במאי 1948. המצב שנוצר
לא רק חדש במחוזותינו, אלא שאף אחד גם אינו יכול לחזות במאה אחוז, האם
אחרי הבחירות השלישיות בתוך פחות משנה שנקבעו ל-02.03.2020 לא תהיינה גם
בחירות רביעיות, חמישיות וכהנה וכהנה אינספור מערכות בחירות חדשות. במצב
שנוצר, אנחנו פעילי השמאל והמחאה בארץ חייבים לשאול את עצמינו כמה שאלות
פשוטות: "מהו בכל המערבולת הפוליטית האינסופית הזו מקומו של השמאל
הישראלי? מה עלינו, אנשי השמאל (ואנשי מחאה בכלל) לעשות במצב הזה כאשר כל
כמה חודשים העם בישראל הולך לקלפי לבחור כנסת וממשלה? והעיקר, מה על
השמאל לעשות כדי להגיע לשלטון?
כל השאלות שמניתי לעיל, אלו השאלות שבמסוגלותינו (או חוסר מסוגלותינו)
לתת להן תשובות ברורות וחד משמעיות יהיו תלוי עצם עתידו של השמאל
הישראלי; במסוגלותינו או אי-מסוגלותינו לתת תשובות לשאלות שניסחתי לעיל
יהיה תלוי עצם זה, האם השמאל הישראלי יצליח סוף כל סוף להגיע לשלטון
ולהוות מזור אמיתי להמוני הישראלים".
ירושלמי ממשיך ואומר: "הדבר שהכי מפריע לשמאל הישראלי להגיע לשלטון זה חוסר
עמדה ברורה, חד משמעית ובלתי משתמעת לשתי פנים בשאלות שקשורות לפתרון
הבעיות החברתיות והכלכליות של החברה בישראל (בעיה דומה קיימת בקרב ארגוני
ואנשי השמאל גם בארצות אחרות). לצערינו, חלקו הגדול של השמאל המודרני
אינו מספק תשובות ברורות וחד משמעיות לגבי מה לעשות עם המפעלים והשירותים
שהופרטו? איך לפתור את בעיית יוקר המחיה? איך למנוע סגירת מפעלים? מה
צריכה להיות מידת אחריותה של המדינה לפתרון הבעיות החברתיות והכלכליות של
התושבים?
כמו כן, לרובו המכריע של השמאל המודרני (ובאופן מיוחד זה בולט בישראל)
אין אמירה ברורה לגבי נושא ההלאמות (ובייחוד של מפעלים שפשטו רגל או
מעבירים את הייצור למדינות עם כוח עבודה יותר זול) וכן, לגבי שאלת
חיוניות הצורך שהמדינה באופן ישיר תייצר מפעלים ומקומות עבודה יצרניים
אחרים בבעלות ממשלתית, כדי להבטיח וודאות וביטחון תעסוקתי לכולם.
לדעתי, אם השמאל הישראלי (וזה כולל, גם את המרכז שכעת מיוצג על ידי גוש
המפלגות כחול לבן) ברצינות מתכוון להגיע לשלטון ולסחוף אחריו את ההמונים,
עליו לשנות את דפוסי מחשבתו לפחות ב-180 מעלות ולהתחיל לתת תשובות ברורות
לשאלה ישנה נושנה (שנשאלה עוד ברוסיה הצארית של אמצע המאה ה-19): מה
לעשות? והכוונה קודם כל לכך, מה לעשות כדי לפתור בעיות חברתיות, לצמצם
פערים חברתיים במדינה, למנוע סגירת ופשיטת הרגל של מפעלים וחברות? מה
לעשות, כדי להבטיח עצמאות כלכלית ותעשייתית מקסימלית של מדינת ישראל, ללא
תלות מוחלטת ומשעבדת באחת המעצמות?
רק כאשר השמאל הישראלי, ותנועת המחאה החברתית בארץ בכללה ישכילו לתת
בנחרצות והחלטיות מלאה תשובות ברורות לשאלות היסוד הללו שמעסיקות את רוב
רובם של בני אדם, רק אז נוכל להתבשר שסוף כל סוף מפלגות השמאל זכו ברוב
המנדטים בבחירות לכנסת והן הולכות להרכיב ממשלה. חומר למחשבה בחודשיים
שנותרו עד הבחירות מספר 3 בתוך פחות משנה", כך מסכם את הודעתו שמואל
ירושלמי.
