מפרסם: גוש שלום
תאריך: 11/01/2020 15:48
נושא: אקטואליה, חברה, חדשות, נשים, ערבים
הודעה לעיתונות

המשורר שמואל ירושלמי: לזכרה של חווה קלר (1929-2019)

המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי הוציא הודעה קצרה לזכרה
של מורה להיסטוריה ופעילת שלום חווה קלר, שנפטרה ב-31.12.2019.

בהודעתו הנ"ל, ירושלמי אומר דברים הבאים: "את חווה קלר יצא לי להכיר
באופן אישי, במסגרת פעילותי הציבורית והחברתית. לא בכל נושא הסכמתי איתה.
המחלוקת העיקרית שלי איתה (כמו עם רוב השמאל הישראלי) הייתה - שהיא דגלה
בפתרון של שתי מדינות לשני עמים ואילו אני, מאז 2006 תומך במדינה אחת
שוויונית ודמוקרטית מהים ועד הנהר. עם זאת, מאוד הערכתי אותה ואת נאמנותה
העקרונית לדרך בה בחרה ללכת - דרך השלום, קבלת השונה, דמוקרטיה וצדק לכל.

חווה, שמשך הרבה שנים עבדה כמורה להיסטוריה בבית ספר תיכון בתל אביב וגם
הייתה פעילת שלום העמידה דור שלם של פעילים, שעם חלק מהם הייתי יכול לא
להסכים במשהו, אך ללא ספק כל הפעילים שהיא העמידה (בלי יוצא מן הכלל) אלו
אנשים עקביים ואנשי עקרונות נאמנים ביותר לדרך רעיונית בה בחרו ללכת".

שמואל ממשיך ואומר: "מההיכרות האישית שהייתה לי עם חווה ומפעילותינו
המשותפת (לפני די הרבה שנים) הכי נחרתו בזיכרוני שני אירועים (שניהם
קשורים עם פעילותי הספרותית). אחד, זה המשמרת של נשים בשחור באחד מימי
הקיץ של 2004, בו הגעתי לתל אביב מבאר שבע, השתתפתי במשמרת ובסיומה כולנו
הלכנו למדשאה הסמוכה (שד' בן ציון קינג ג'ורג'), השתרענו עליה ואני קראתי
בפני כל משתתפי המשרת (בעיקר, משתתפות) מספר שירים בנושא השלום שחיברתי
מספר ימים לפני כן.

והאירוע השני אותו ברצוני להזכיר כאן, הנו הפגנה למען זכויות האסירות
הפלסטיניות שנערך באחד הימים של 2006 מול כלא השרון, בו השתתפנו אני,
חווה, פעילות ופעילים מנשים בשחור ועוד ארגונים וקרובי משפחה של האסירות
שלמענן הפגנו. גם בהפגנה הזאת הקראתי במגפון שיר מאתי על האסירות
הפלסטיניות. אני זוכר הייתה רוח מאוד חזקה, ואני בדרך כלל לא משנן את
השירים שלי בעל פה, אלא רושם או מדפיס אותם על הנייר, והנייר שעליו היה
רשום השיר ההוא כל הזמן, הרוח נדנדה אותו לכל מיני צדדים, ואני זוכר
שפעילה אחת שהייתה במקום נאלצה להחזיק את המגפון, כדי ששתי ידיי תהיינה
פנויות להחזיק את הדף עם השיר ולהקריא אותו כמו שצריך.

אלו שני האירועים שהכי נחרתו בזיכרוני מההיכרות האישית שהייתה לי עם חווה קלר.

היה אפשר להסכים או לא להסכים במשהו עם חווה, אבל ברור שעם לכתה של חווה
קלר מורגש עוד יותר, איך הולך ומידלדל דור המייסדים של מחנה השלום
המודרני במדינת ישראל - דבר שמאוד אקטואלי ומאוד ראוי לדבר עליו דווקא
היום, על רקע המשבר שחווים היום השמאל הישראלי בפרט והמערכת הפוליטית
הישראלית בכלל.

יהי זכרה של חווה קלר ברוך", כך מסכם שמואל ירושלמי את דבריו לזכרה של חווה קלר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- גוש שלום.