הודעה לעיתונות

המגזר הציבורי בישראל

הקשר שבין הפריון לשירות אותו מקבלים אזרחי ישראל וכמה משרתי ציבור באמת צריך במדינה

הכותב: יהודה עירוני, מתכנן ויועץ עסקי, חידוש מתחמי מסחר, פיתוח כלכלות מקומיות ואזוריות. ינואר 2020 . yaan@netvision.net.il

זה שירות זה?
מודה, קשה לי להיות בפגישה רבת משתתפים במשרד הפנים שנקבעה לשעה 14:30 והתחילה ב 15:30 כאשר שלוש ממשתתפות הפגישה מטעם המשרד מכריזות בשעה 16:00 כי הן חייבות לצאת כדי להוציא את הילד מהצהרון או משהו כזה. קשה לי להתקשר למשרד הכלכלה החל מ 09:00 ולזכות רק במענה קולי מוקלט עד השעה 11:00. לא נוח לי כאשר לאחר 3 דחיות נקבעה לי סוף סוף פגישה שנתבקשה על ידם במשרד הכלכלה ב 10:00 ואני "האזרח הקטן" נוסע שעתיים בפקקים כדי לא לאחר והפגישה מתחילה רק ב- 10:45 ורק לאחר שמוצו כל שיחות המסדרון החשובות של משתתפות הפגישה מטעם המשרד. אפילו קשה לי עם שעות קבלת הקהל והמענה הטלפוני של הביטוח הלאומי וקשה לי שמענה קולי ממשלתי לא אנושי שולח אותי להסדיר פעולות באתר מבלי לדעת באמת למה אני זקוק. קשה לי גם עם מכתב הסרת שיעבוד מבנק הפועלים שלא הגיע לרשם החברות גם אחרי 3 שנים והדרך היחידה מבחינתם היא לבוא למשרדי רשם החברות פיסית עם המכתב "ביד". קבלת הקהל במשרדי הטאבו - הלשכה לרישום מקרקעין, היא 16 שעות שבועיות בלבד ובמשרדי מיסוי מקרקעין אותן שעות ( במחלקות גביה קצת יותר....).
קשה לי לעתים להקשיב לתוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ ולשמוע את תגובת הרשויות למיניהן לתלונות של האזרחים. קשה לי ( ומהנה כאחד) לקרוא עוולות, רגולציה ובירוקרטיה בדף הפייסבוק של ה"שולמנים" ואולי אחד השיאים היא מערכת רישוי זמין או בשמה האלטרנטיבי "רישוי שפוי" שאחד מחברי האדריכלים תיאר אותה כך, נקצר את הציטוט:" רישוי זמין, מפלצת בירוקרטית נוראית שהפכה אותנו מאדריכלים לפקידים, תוקעת כל אפשרות לקבל היתר בניה בזמן סביר ולתקשר עם המערכת העירונית. אם בעבר ניתן היה להגיש תכניות ולקבל הערות מבן אדם ולקדם את הבקשות להיתר בזמן... במענה אנושי ובתקשורת בין בני אדם, הרי שעכשיו אתה עובד מול רובוט מטומטם שמחזיר לך את הבקשות בשפה שלילית שאחריו אתה צריך להתקשר לאנשי המערכת לברר מדוע נתקעת וכן הלאה והלאה.אני אישית כבר מתבייש לספר ללקוח שלי כל יום איזה תשובה או דרישה מפגרת שלח לי הרובוט או המערכת מדוע הבקשה לא נקלטה, הלקוח שלי עלול לחשוב שאני מספר סיפורי כיסוי תחת".

חזק . ברור וגם אני באופן אישי חוויתי כבר את המערכת "המופלאה" הזו שמשקפת על קצה המזלג לאן אפשק שהגיע השירות הציבורי בישראל. כן, אני עושה הכללה.
אבל למה זה כך?
אם מאבדים לרגע ריכוז וקשב, ניתן בנקל לחשוב שתפקידן העיקרי של הרשויות הוא לאכוף חוקים ולתת קנסות, להערים קשיים בכל מקום שרק אפשר, לתת תשובות אוטומטיות מן המדף, להציק לאזרח, לחנך אותנו חינוך מחדש ולהסביר לנו שבעצם רשות אחרת היא האחראית והאשמה. מדהים.
אגב, בהקשר הסדרת פעולות במערכות המקוונות, יש לומר שרוב המערכת המקוונת אשר נבנתה במשרדי הממשלה לביצוע פעולות שונות מתפקדת באופן ראוי, מה שאמור היה לייתר כמה בעלי תפקידים ב"מערכת", לא כך? כנראה שלא.
ממש שלא על מנת לשלם מס שפתיים אבקש להדגיש מיד כי אין לי דבר וחצי דבר לומר על רוב האנשים העובדים בשירות הציבורי באשר הוא. רובם ככולם אנשים טובים שנקלטו כנראה ל"מערכת" בזכות. בזכות כישוריהם, ניסיונם או בזכות מישהו או משהו אחר. לגיטימי. הדברים הנאמרים כאן נאמרים בכוונה תחילה על "המערכת" כולה, מאפייניה, גודלה ומשמעותה לחיים הציבוריים בישראל. אני יודע שיש כאלה שבכל זאת ייפגעו, יש שיאמרו שזה לא בדיוק כך או שהנתונים לא מדויקים או שכך לא סופרים את "המגזר הציבורי" ואני אומר, כן, יש גם מקרים, מקומות, משרדים או אנשים חריגים ויוצאים מן הכלל , לכאן או לכאן.
ולמרות זאת, נראה שלעתים קרובות מדי "המערכת" אכן מתבלבלת ושוכחת שתפקידה העיקרי והיחיד הוא לשרת אותנו, האזרחים. "לשרת" ? לעשות עבורנו את החיים פשוטים יותר, קלים יותר, נוחים יותר ולא להיות המעכב, הנוזף, הבודק, המפרש. פשוט לתת שירות על מנת להקל בביצוע פעולות אזרחיות פשוטות, לקצר תהליכים של בקשות ובירורים למיניהם ובקיצור להיות זמין, נגיש ויעיל 24/7 .
עובדי הציבור במועצות ובעיריות ובמשרדי הממשלה השונים נקלטים לעבודה בשל כישוריהם והתאמתם לתפקיד. כנראה שמשהו קורה להם כשהם משתלבים במערכת ובתפקודה. השירות הציבורי גדל בקצב מטורף, מנהלים חושבים שרק אם נוסיף עובד כאן או שם או נקים אגף או מחלקה חדשה, נוכל לשפר את רמת השירות לאזרח. אנשים טובים במערכת גרועה. אם תעברו במסדרונות של כמה ממשרדי הממשלה תראו את שלטי השמות והתפקידים בכניסה לחדרים, תגלו שאין סתם עובדים או פקידים אלא רק מנהלי אגפים, מחלקות, ראשי תחומים ומינימום "רכזים". אולי להגדרת התפקיד והתואר יש קשר ישיר לתלוש השכר, הוותק והדרגה. אולי. אם ייצא לכם להמתין באחד המסדרונות בשעות בוקר של תחילת העבודה במשרד ממשלתי כלשהו, בוודאי הקשבתם לחוויות העובדים ( עובדות בד"כ) על ארוחת הערב של אמש, השמלה שנקנתה, ההיערכות לחג הקרוב ולבת מצווה או סתם מה אמר ההוא לההיא.
המספרים מדברים
בישראל עובדים בשירות הציבורי כ 1.4 מיליון מועסקים. הם מהווים יותר מ 1/3 ( % 35) מכוח העבודה במשק. מטורף. מיותר. לא יעיל. על פי הערכתי ובמיוחד בשביל להרגיז אומר שיש בשירות הציבורי כ- 300 אלף עובדים מיותרים. כן, שלוש מאות אלף עובדים מיותרים. לו אני הייתי האיש לו נדרש הכוח והאומץ הייתי מבקש להציע פרישה מרצון ואם לא היו די מועמדים לפרישה, הייתי דורש מכל משרד, מוסד וגוף בשירות הציבורי לפטר , להתייעל, להגדיר מחדש סמכויות, תחומי אחריות ותפקידים, רה ארגון ממשי אשר שולח הביתה בסופו של התהליך 300,000 עובדי מדינה. אמנם שיעור דורשי העבודה נמוך במשק (% 3.8) אבל הם בנקל ימצאו עבודה בסקטור הפרטי המעסיק רק 2.6 מליון מועסקים.
ומה קורה בעולם?
תקראו טוב. הממוצע של מדינות ה OECD הוא כ- % 23 . לו בישראל זה היה השיעור של מגזר הציבורי מכלל כוח העבודה במשק אזי היו בשירות הציבורי רק 920,000 עובדים, כלומר, פחות 480,000 (!) מהמצבה בישראל היום. אגב, נתון מדהים זה מתיישב באופן מפתיע עם הנתון המובא במשך לגבי כמה אזרחים צריך לשרת עובד ציבור אחד. תזכרו אותו. 480,000 .
המובילה בעולם ( לא כולל את ישראל כמובן) בהקשר זה היא נורבגיה, כאשר 30% מכלל העובדים במדינה עובדים עבור הממשלה. ( לעומת % 35 בישראל) מאחורי נורבגיה נמצאות שאר מדינות סקנדינביה וצרפת, כאשר למעלה מ- 20% מהעובדים עובדים עבור הממשלה. במקום העשירי נמצאת ארצות הברית עם למעלה מ- 15% מכלל העובדים עובדים בממשלה.

במדינות להן כלכלות מפותחות גדל הסקטור הציבורי מאוד בשנים האחרונות אך לא הגיע למימדים שיש בישראל. הגידול בכמות העובדים בסקטור הציבורי בעולם וגם בישראל הביאה גם להסתה של הון מהסקטור הפרטי היצרני לעובדי המערכת הציבורית אשר להם פריון עבודה נמוך יותר. ניתן להצביע על השלכה נוספת של שירות ציבורי גדול מדי, המחסור הכספי בקופות הפנסיה המתפתח בישראל ובמדינות אחרות גם הוא נובע מהגידול במועסקים בסקטור הציבורי, גידול שבסופו של דבר לא יוכל עוד להיתמך מימונית ע"י הסקטור הפרטי.

התייעלות
נחזור לישראל. המערכת הבנקאית מצאה עצמה נאלצת להתייעל נוכח השירותים המקוונים. התייעלות זו באה לידי ביטוי גם על חשבון האזרחים, ובמסגרתה נסגרו כ 100 ( !) סניפים בשנתיים האחרונות ופוטרו עובדים רבים.
לו המערכת הזו של השירות הציבורי הייתה הרבה יותר יעילה ופחות כפופה , יותר מכל מגזר או סקטור אחר, לחוקי והסכמי עבודה אשר מקטינים משמעותית את פריון העבודה של המגזר הציבורי בישראל, לו כך זה היה , המערכת הייתה עובדת 24/7 על מנת לתת שירות מעולה לאזרח, העובדים היו מתייצבים ב 08:00 או 09:00 לעבודה עובדים 8 או 9 שעות ורוב שעות העבודה היו מכוונות לטובת שירות ומתן מענה אנושי ויעיל לאזרחים. דווקא מערכת השירותים והפעולות המקוונות שהאזרח יכול לבצע בשנים האחרונות, הייתה צריכה לשנות את כמות העובדים בשירות הציבורי והיחס בין כמות התושבים למשרת ציבור. להמחשה: בעיריית תל אביב היו נוהגים להגיע לבניין העירייה לסידורים מדי יום כ 2,500-3,000 תושבים ועם הרחבת השירותים המקוונים של העירייה מספר זה צנח ל- 300 מבקרים ביום בבניין העירייה. האם נתון זה היה צריך להשפיע על כמות עובדי העירייה הנדרשים כדי לתת שירות לתושב?
על פי הלמ"ס המגזר הציבורי בישראל כולל את כל משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות לרבות חברת החשמל, רשויות מקומיות, יחידות סמך, תאגידים קשורים כמו אוניברסיטאות, קופות החולים, ומוסדות כמו קק"ל והג'וינט ו... ללא מערכת הביטחון. הגדרה זו היא הכי הגיונית שיש מאחר וכוללת את כל הגופים הנתמכים באופן כזה או אחר מכספי המדינה ומטרתם העיקרית היא לתת שירותים לציבור ולא לייצר רווח. אגב, גם ברוב מדינות ה OECD הגופים הנ"ל נכללים בסקטור הציבורי.
כמה משרתי ציבור צריך?
על פי הלמ"ס שהוא בעיני הגורם מספק הנתונים הכי אובייקטיבי במדינה, במדינה בה למעלה מארבעה מיליון איש בשוק העבודה, 2.6 מיליון מהם עובדים בסקטור הפרטי אשר מייצר את עיקר הפריון במשק ואחראי ל % 83 מהתוצר בישראל. כ- 1.4 מיליון מועסקים בשירותים הציבוריים בפריון נמוך אשר מונע בפועל סגירת פערי תל"ג מהמדינות המובילות בעולם. 1.4 מיליון משרתי ציבור ל 9.1 מיליון תושבים , כולל תינוקות. המשמעות היא משרת ציבור אחד לכל 6.5 אזרחים. זה צריך להספיק כדי לתת שירותים מעולים. ובהתחשב ש % 35 מהאוכלוסייה הם בני 19 ומטה אז נשתעשע ונאמר כי מדובר במשרת ציבור אחד לכל 4 (!) תושבים...די והותר. בהתבסס על "השעשוע" הנ"ל לו היה תקן שעומד על משרת ציבור אחד לכל 10 תושבים, די היה ב 910,000 עובדים ( 490,000 פחות מהמצב היום..!!!) כדי לתת שירות מעולה לאזרחי המדינה. זוכרים את הנתון לגבי ה OECD ?.
גדולים וחכמים ממני כבר כתבו בנושא לפני 7 ו- 8 שנים... דבר לא השתנה לא בשיח ולא בהתנהלות. זה הדבר הכי מעצבן בסיפור, שממשיכים הלאה כרגיל כאילו הכל בסדר, כאילו האצבע מופנית לכיוון לא נכון. כאילו כך זה צריך להיות.
אל תבינו לא נכון, ישנם סקטורים במגזר הציבורי שאולי זקוקים לכוח אדם נוסף כדי לשפר את השירות לאזרח כמו אולי משטרת ישראל או מערכות של שירותים מסוימים בפריפריות כמו למשל שירותים רפואיים. אגב, במחוז הדרום יש 2.1 רופאים לכל 1,000 תושבים לעומת מרכז הארץ עם 3.4 רופאים לכל אלף תושבים. מאידך, ישנם גופים ציבוריים שבהם עודף משרות כ"א זועק לשמיים. זה גם מתקשר לרמת השירותים שמקבלים תושבים בפריפריות הגיאוגרפיות לעומת תושבים במרכז. לו היה תקן אחיד ארצי בחלוקה שווה אזורית, הרי שבפריפריות היו משרתי ציבור ושירותים בכמות ובהיקף דומה לאלו שבמרכז הארץ. וההיפך.
ונרד קצת לפרטים...ביקורת על מערכת החינוך, יש? יש גם יש . 175,000 מורים מועסקים בה, אולי הגיעה העת , ללא "רפורמות", להגדיר היקף משרה של מורה בהיקף דומה לזו שבמגזר העסקי הפרטי? אולי כדאי לאפשר ל כ 15,000 מורים שרוצים בכך לפרוש עם תנאי פרישה מוקדמת? או שמא שוב ניכנס לויכוח המיותר מי עובד יותר קשה, השוטר, המורה או המסגר?
ונחשוב שוב על המילה הגסה, התייעלות. דוגמה "משעשעת" קטנה מתורכיה, שירותי הכבאות בתורכיה כפופים לרשות המוניציפלית. מאחר ורוב שעות היום של עובדי הכבאות הם זמני הכנה והמתנה לאירועים בלתי צפויים, קיבלו הכבאים משימה יומית שגרתית נוספת...להשקות באמצעות הכבאיות את השדרות הירוקות והגנים של העיר. מצחיק? לאו דווקא. אגב, דווקא שירותי הכבאות בארץ סובלים מחוסר כ"ע בהשוואה לתקן האירופי שאומר כבאי לכל 1,000 תושבים. אני בעד להשוות את התקן..אבל, אם כבר אז בכל התחומים.
ואולי חלק מההתייעלות של השירות הציבורי והאיזון עם הפריפריות יכול להיעשות ע"י בני ובנות השירות הלאומי תוך העמקתו והרחבתו ומכל המגזרים?
הציבור הישראלי אינו מאמין, אינו סומך ואפילו כועס על השירות הציבורי - והדברים עולים בצורה חדה וכואבת מתוך סקר שביצע בשנת 2016 המכון הישראלי לדמוקרטיה, ומכל סקר אחר ששאל את הציבור מה הוא חושב על המתרחש במסדרונות הממשלה והשלטון המקומי.
ממחקר שנעשה בשנת 2014 בישראל ע"י אהוד סגל מארגון מעש, עולה שהתחלופה השנתית בשירות הממשלתי בישראל מגיעה ל % 1.5 בלבד, מזה שיעור הפיטורין השנתי הוא 0.1%, הפרישה מרצון 0.4%, הגעה לגיל פרישה וסיבות אחרות 1.0%.
להשוואה, שיעור הפיטורים בשירות הציבורי בארה"ב- 7.61%, פרישה מרצון- 6.17%, הגעה לגיל פרישה וסיבות אחרות- 5.81%, כך שסך כל התחלופה בשירות הציבורי בארה"ב עומדת על כ % 20, ובריטניה ושבדיה על % 10.
הנתונים מדברים בעד עצמם. מקום העבודה בשירות הציבורי בישראל קבוע לאורך זמן, כמעט "לכל החיים", מוגן ע"י חוקי עבודה ו"הקביעות" שולטת ללא תנאים. לעומת זאת במגזר הפרטי אינך יכול לשרוד כארגון או כפרט לאורך זמן אם אינך הכי טוב שאפשר, מתחדש ומתייעל כל הזמן כדי להיות יותר טוב , להתמודד בתחרות ולהתאים עצמך לעולם המשתנה בקצב מטורף. תודעת השירות מככבת היום, ובצדק, כדבר המוביל והחשוב והראשון במעלה בהצלחה של ארגונים.
אפילו במסחר המקוון בפלטפורמות המכירה הגדולות והמובילות כמו "אמזון" הדגש הוא על זמן ההגעה ללקוח, קלות ויעילות ביצוע ההזמנה, כך גם בעולם המסחר הקמעונאי. אמזון אפילו מפעילים את "אלכסה"...קופסה קטנה "תבונית" שאתה מדבר אליה והיא מבצעת את בקשותיך להזמנת מוצרים ושירותים שתקבל אותם לביתך תוך יום אחד. מתי אצלנו בשירות הציבורי? הגזמתי, לא? לא.
הקביעות הזו יוצר גם קיבעון מסוים. הדבר מונע התחדשות ( למעט השתלמויות, ימי עיון וקורסים לגמולים למיניהם, מה שתורם גם לחסרונם של נותני השירות במקום עבודתם מעת לעת).שיעור התחלופה הנמוך מונע רענון תמידי וכניסת צעירים ובעיקר צעירים מוכשרים לשירות הציבורי, למעט, אני חייב לציין, פרויקטים מעולים של צוערים במשרד החוץ, משרד הפנים ועוד שנוטעים בי תקווה לעתיד שירות ציבורי טוב יותר מתישהו.
אם מתישהו, איכשהו לא יקום מישהו ויעשה מעשה לשיפור משמעותי ומהותי בשירות הציבורי בישראל, "הגולם יקום על יוצרו" והכאוס ישלוט. הסימנים כבר כאן. להתעורר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- יען פרוייקטים בע"מ.