ניצנה מאת אביחי אורן הוצאת פרדס

ציפי לוין יחסי ציבור
רח' סוקולוב 52א' תל אביב 6228406
טל' 03-6042210, פקס 03-5467465, פלאפון 050-5400379
[email protected]
ניצנה
רומן
מאת: אביחי אורן
הוצאת פרדס
*****
336 עמודים, 88 ₪

1948, מדבר סיני – חיילים מוצאים בחולות תינוקת בדואית נטושה ומביאים אותה לישראל. הם קוראים לה ניצנה. כארבעים שנה אחר כך, משמשת ניצנה כעוזרת במוסד למפגרים שנפתח סמוך לביתו של ויקטור.
ויקטור, גבר ממוצא יווני בן 59, שכל משפחתו נספתה בשואה למעט אחותו, שאף במשך כל חייו להתערות בחברה הישראלית ולזכות ליציבות בה. הוא הפך לקצין בצה"ל, הקים משפחה והתקדם בעבודתו. אולם לאחר יותר משלושים שנות נישואים, אשתו מודיעה לו כי היא נוטשת אותו כדי לבלות את שארית חייה עם אחותה הגדולה ממנה, שלא נישאה מעולם.
ויקטור אינו מוצא נחמה למצוקתו. לא מידידו הטוב, לא מילדיו שהתרחקו ממנו במהלך השנים ולא מבקבוק הראקי החביב עליו. רק המפגש עם ניצנה מטלטל את עולמו הסדור והמוגדר ומכניס לחייו תשוקה וציפייה, אך גם סכנה גדולה ולבסוף - אישום ברצח ומשפט מתוקשר.
"ניצנה" הוא רומן מרתק ומותח, הכתוב ביד אמן ופורש יריעתו מימי מלחמת העולם השנייה ביוון ועד שנות התשעים של המאה העשרים בישראל. במרכזו עומדת ההתנגשות בין הסדר הפטריארכלי הישן שעל פיו חונך וגדל ויקטור, לבין ערכים פמיניסטיים הפולשים אל חייו מכל כיוון וסוגרים עליו. חסר אונים צופה גיבור הסיפור בקריסת אידיאל הגבר הלאומי שבו דבק מאז הגיעו ארצה, אך גם מצפה לתפנית שתטעין את חייו במשמעות חדשה.
"ניצנה" נכתב בהשראת ספרו של ההיסטוריון ג'ורג' מוסה – "מין ולאומיות", העוסק בזיקה שבין לאומיות, גבריות ומיניות, בעידן המודרני (מסוף המאה ה-19 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה) ובעיצובה של הגבריות החדשה במדינות הלאום במרכז ומערב אירופה.
אביחי אורן לקח את התובנות העולות מתוך הספר הנ"ל ואת דמות הגבר הנגזר מהן והשליך על אופי החיים במדינת ישראל.

אביחי אורן, מרצה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה הפתוחה. ערך מקראות לימוד ופרסם שני ספרי לימוד. האחד על תיאוריות שונות בחקר האנטישמיות והשני על האנטישמיות בגרמניה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
"ניצנה" הוא הרומן השני פרי עטו. קדם לו הרומן "שלישיית בית הכרם" (גוונים 2013).
יליד רעננה, 1954. כיום מתגורר בתל אביב.

היצירה שלפנינו, "ניצנה", מעלה תרומה חשובה לדיון העכשווי בנושאי מגדר. אחת הסוגיות המרכזיות בדיון זה היא הזיקה בין הפרט המצוי במערכת המשפחתית-אינטימית, לבין התקיימותו במרחב הציבורי. עלילת הרומן נפרשת על פני עשורים אחדים בתקופה המכוננת של החברה הישראלית: ימי הבראשית של  המדינה.
אולם, הפרט איננו נעדר מגדר. המדינה הצעירה גייסה את האזרח-הגבר לצרכיה הלאומיים ולאישה- העזר כנגדו הקצתה תפקידים לאומיים שהיו ייחודיים לה. בעוד שהאזרח- הגבר נהנה ממעמד רם במשפחתו ובסביבתו הקרובה, אשתו נעדרה הילה וסובבה במעגלי עשייה ביתיים ואפורים.  
ארגונה של המשפחה הישראלית בהשראת המדינה, ובחסות האידיאולוגיה שייצגה, יצרו ניכור ואי שוויון בין בניה לבנותיה. אולם, הרומן "ניצנה" מלמדנו, שגם לגבר לא היה מפלט, אף הוא היה שבוי בצורך למלא את המוטל עליו. וכך, על אף שהגבר נהנה ממעמד מיוחד בשנים אלה, בבגרותו ובזקנתו נאלץ להתמודד עם העובדה, שהערכים שעיצבו את חייו השתנו והתפוגגו והוא  נותר חשוף פגיע ומנוצל.
 
פרופ' בת-שבע מרגלית שטרן
ראש התכנית ללימודי מגדר ופמיניזם
מכון שכטר למדעי היהדות