הודעה לעיתונות

ביום שאחרי מגפת הקורונה

משבר מגפת הקורונה בישראל - מסקנות ראשוניות לגבי החיים, עירוניות ועסקים
הכותב: יהודה עירוני , מתכנן ויועץ עסקי , יען פרוייקטים מסחריים ותיירותיים בע"מ, yaan@netvision.net.il

אלו המסקנות שלי. מסקנות ביניים אותן אפשר לפרט ולהסביר הרבה מעבר למתואר להלן. לא חייבים להסכים אבל נדמה לי כי ראוי שהמדינה על כל מערכותיה, מרכיביה ואנשיה יגבשו שורה של מסקנות משלהם לעתיד לבוא. מגפה נוספת, הייניקן למשל, ירי טילים, אמברגו, זיהום אוויר, פלישה קרקעית, מתקפת חייזרים, מכת ארבה, עליית טמפרטורה קיצונית, פיצוץ גרעיני, צונאמי מהים התיכון או שינוי קיצוני בהתנהגות צרכנית ואנושית יכול להביא אלינו ועלינו שכפולי תקופת קורונה. אז הנה הרשימה, לא לפי סדר ולא על פי עדיפויות:
א. לכל משרד ממשלתי ומוניציפלי צריך שיהיה מוכן לשליפה פק"ל חירום. תוכנית הפעלה לחירום. קיים פק"ל כזה בכל משרד אבל הוא עוסק בהתארגנות פנימית של המשרד בעיתות חירום כמו מינוי מנהל לוגיסטי, הקצאת כלי רכב וכאלה. אני מדבר על פק"ל שיתאר מה חלקו במשימות הלאומיות של המשבר ומה הן הפעולות להן הוא יהיה אחראי ולמי פעולותיו כפופות. התארגנות המדינה בתקופת הקורונה העידו יותר מכל על יכולות להתארגנות, אלתורים ולמידה תוך כדי התקדמות המגיפה. את אלו ראוי לחזק.
ב. מוכנות מראש. אי אפשר למלא את המחסנים בכל ציוד או אביזר או תרופה לכל מקרה אפשרי. ליעילות והתארגנות מהירה ויעילה בחירום יש משמעות גדולה יותר. בשגרה צריך להתארגן כך שיתאפשר מעבר מהיר לחירום. אין לדעת את אופייה וסוגה של מתקפת המשבר הבאה. רוצה לומר, צריך שיהיה למשל יחס מיטות ויחס רופאים לתושבים ראוי ונכון למדינה ללא קשר למשבר, אבל לא צריך, בהקצנה, להחזיק מלאי של מכונות הנשמה לכל התושבים. מערכת הבריאות שלנו התארגנה יחסית מהר למרות שנחשבה למערכת בריאות פחות מושקעת מאלו שבספרד, הולנד ואיטליה או ארה"ב. היתרון שלנו הוא והיה בהתארגנות , האלתור והלימוד המהירים בצל איומים. למשל, במחלקות פנימיות אצלנו היו כמה מכונות הנשמה ואילו במערכות הבריאות שנזכרו לעיל כלל אין מחלקות פנימיות או שמכונות הנשמה יש רק בטיפול נמרץ שהן מטבען מחלקות בעלות מספר מיטות קטן מאוד יחסית ובמדינות שנזכרו לעיל הן נתמלאו בחולים במהירות.
ג. יש לשמר אמצעי יצור חיוניים בישראל בתחומי החקלאות והתעשייה. אם ביצים עגבניות ומלפפונים הם מצרכים חיוניים, חייבים לשמר הגידול בארץ. למחיר המוצר משמעות פחותה. המדינה יכולה לסבסד את אותם יצרנים אשר היא תגדיר כחיוניים. גם חברה כמו אל על ראוי שתיכלל בהגדרה זו כאשר מטוסיה משמשים בחירום את תעבורת האמצעים לישראל. בעבר, מדינת ישראל החליטה להתפיל מים כשהמחיר לקוב בהתפלה היה פי 4 ממחיר המים לצרכן. עם הזמן המחיר השתווה. עכשיו לא קיימת בעיית מים בישראל (...ואז הכנרת "נזכרה" להתמלא).
ד. אין הבדלים בין אוכלוסיות בעם ישראל בעת משבר. קיימים מנהגים, תרבות והתנהגות קהילתית שונה וכך גם קצב הפנמה שונה של מצב חירום. אין הבדל בין טילים על שדרות או על תל אביב. אין הבדל בין נפגעי קורונה באשקלון לבין בני ברק. הכרת האחר והכלתו בימי שגרה יעזרו מאוד להכלה והבנה בעת חירום. תובנה זו תביא לכך שלאוכלוסייה החרדית מתקשרים בעת חירום באופן שונה מאשר לאוכלוסייה אחרת. זה כל ההבדל, למשל.
ה. חייבים להקים משרד עם שר לעסקים קטנים ובינוניים בישראל. פעם נוספת נוכחתי לדעת ובמהלך המשבר שוב ושוב, כי אין לאנשי האוצר, משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים ידע וגישה מספיקים להבנה של מיקרו כלכלה ומהותם ואופן פעולתם של עסקים קטנים ובינוניים. האוצר עוסק בעיקר בניהול ושמירה על קופת המדינה ובמקרו כלכלה, משרד הכלכלה עוסק בתחומי רבים למרות שהוקם במקור על מנת לבנות תחזיות כלכליות למדינה והסוכנות לעסקים הוכחה כגוף אשר הוקם אומנם כתוצאה מכשל שוק, אך הצלחתו מוטלת בספק למרות הרצון טוב נוכח המשכיותם של אותם כשלי שוק בדיוק. לראייה, אחת, למשל, בשגרה היקף העסקים הנסגרים הוא כ 45,000 לשנה , כבר כמה שנים, הנתון לא משתנה.
ו. עוד על עסקים...מבנה הממשל חייב להשתנות. יש לאגד את התיירות ,החקלאות והתעשייה למשרד אחד ..משרד התעשיות. חשיבותם של העסקים הקטנים והבינוניים המהווים 99 אחוז מכלל העסקים למשק היא עצומה. כ- 70 אחוז מהעסקים הם בענפי מסחר ושירותים והם מעסיקים קרוב ל 70 אחוז מכוח העבודה במשק. עסק הוא עסק באשר הוא הן במשמעות של תעסוקה עצמאית, הן במשמעות של העסקת עובדים והן במשמעות של הכנסות המדינה. יש להשוות את כל הביטחונות התעסוקתיים והכלכליים שמעניקה המדינה לשכירים לאלו שמקבלים העצמאים בעסקים באשר הם ללא שוני במסגרות ההתאגדות. כאשר אומר הממונה על התקציבים באוצר בתחילת חודש אפריל שהמשק הכלכלי הוא על סף תהום...הוא מתבונן אל קופתה המתרוקנת של המדינה נוכח היעדר ההכנסות מ... העסקים במגזר הפרטי אשר אחראים ל 86 אחוז מהתוצר בישראל.
ז. עירוניות, תכנון ובינוי - כמדומני שניתן לקבוע נחרצות שבלי העסקים הקטנים והבינוניים לא מתקיימת עירוניות כלל. כאמור, כ- 70 אחוז מהעסקים הם בענפי מסחר ושירותים. הם אלו שמעודדים צריכה שמניעה את הכלכלה, הם הם המניעים הליכתיות למקומות העבודה, הפנאי והבילוי, אליהם מתקיימת יוממות כדי לצרוך שירותים ועוד ועוד. כמדומני שכל מי שהמעיט בחשיבותם העליונה לקיום עירוניות, תקופה הקורונה בלי העסקים הללו שכנעה שאין עירוניות, מקסימום נותרה השירה מהמרפסת. כל גורמי התכנון חייבים לתת משקל יתר ולצבור ידע מעשי לתכנון שטחי מסחר, משרדים ושירותים. קוראים לזה בהכללה שגויה "תעסוקה". הכל חייב להשתנות בגישה התכנונית לנושאים אלו.
ח. המגזר הציבורי חייב להצטמצם, להתאזן ולהתייעל. בכל מקום בישראל רמת השירותים צריכה להיות זהה גם בשגרה. לא יכול להיות שמספר מכונות ההנשמה במרכז הארץ יהיה גדול יותר מאשר מספר המכונות בדרום או בצפון ביחס לאוכלוסייה. לא יתכן שבמחוז דרום יהיו 2.1 רופאים ל 1000 ובמחוז תל אביב 3.4. שיעור המועסקים במגזר הציבורי הוא 35 אחוז מכוח העבודה במשק. חייבים להצטמצם לשיעור של 30 אחוז וליצור איזון ברמת השירותים הניתנים לאזרח בין כל אזורי הארץ. ישנם ענפי שירות ציבורי עם עודף כוח אדם וישנם עם חוסר. איזון מתבקש. היעילות צריכה לבוא לידי ביטוי גם, למשל, בשילוב למידה מקוונת במערכת החינוך, למידה עצמאית ועבודות בשיעור גדול יותר, שילוב מנגנוני שירות לאומי לכל המגזרים בכוח העבודה של השירות הציבורי ועוד. חלק גדול מהמגזר הציבורי לא עבד בפועל בימי הקורונה ויצא לחופשה. שירותים רבים לא ניתנו בפועל, מוסדות התכנון הושבתו למעשה, חלק מהרשויות המוניציפליות שותקו חלקית ו.. הוכחה יעילותם וחשיבותם של השירותים המקוונים.
ט. המערכת הבנקאית המשיכה להתנהג כרגיל ואף הקצינה את התנהלותה בדאגה קודם לכל לרווחי הבנק ורק לאחר מכן ללקוחות. כאשר חלק מעובדי הבנקים הוצאו לחופש מחד והמדינה הזרימה לבנקים ערבויות וכסף למימון ריבית בהיקף של 30 מיליארד ₪ כביכול בעבור עסקים, הבנקים לא היו ערוכים לכך ש כ 3 אחוז מהעסקים במשק פנו לקבלת הלוואות והם קרסו למעשה בטיפול בפניות.
י. הצבא הינו גוף גדול עם יכולות ואמצעים אשר ניתן בעיתות חירום לשלב אותו במערכות החיים, גם האזרחיות. שירות החובה מותיר אותו כצבא העם בו יש ייצוג לכל שכבות האוכלוסייה. את פיקוד העורף יש לחזק ולהפכו לחיל מהותי ומשמעותי עם משימות ואחריות רחבה גם בעיתות רגיעה, בעיקר בתחומים המוזנחים או אלו שנופלים בין הכיסאות. למשל אחריות לתחזוקת מקלטים, קשר ותמיכה באוכלוסיות מיוחדות, בתי אבות, חלוקת אמצעים ומזון, פיקוח ושיטור ועוד.
יא. כמו בתוכנית האסטרטגית של לונדון. יש לתכנן ולשאוף לכך שרוב השירותים ( מסחר, מקומות עבודה, שירותים מוניציפאליים וכל השירותים האחרים) שאזרח צריך יהיו במרחק הליכה של עד 15 דקות מביתו. שימושים מעורבים גם הם יוצרים אפשרות למימוש מטרה אסטרטגית זו. מטרה זו משרתת הן ברגיעה והן בחירום ובכך חשיבותה העליונה בתפיסת העולם התכנונית והביצועית והיא אשר אמורה להחליף את התכנון הקיים היום.
יב. לרכב הפרטי יש בעיתות חירום יתרון על תחבורה ציבורית. הוא לא תלוי לוח זמנים, אינו תלוי בהחלטות ממשלה גורפות, אינו יוצר התקהלות, נגיש וזמין לשימוש. יתכן ובחירום ניתן להסתמך על מערכת היסעים המבוססת גם על רכב פרטי.
יג. לצפיפות עירונית היבטים ומשמעויות רבות. הציפוף בא לידי ביטוי בגודל הדירות ומספר הנפשות לחדר, מספר יחידות המגורים לדונם וגם במספר הולכי הרגל בממוצע לשעה בנקודה מסוימת. הצפיפות נחוצה ליצירת עירוניות טובה, הזדמנויות ומפגשים בין אנשים אבל צריכה בעת חירום גם לאפשר חיים ללא התקהלויות המוניות. נדמה שעולה הצורך להגדיר מחדש צפיפות עירונית ומשמעותה.
יד. העולם המקוון. מערכות רבות כמו מערכת החינוך ומערכת התכנון יכולות להמשיך לעבוד גם בעיתות חירום. אין סיבה להשבתה גורפת של מערכות שיכולות לעבוד חלקית באופן מקוון.
טו. תחת כללי התנהגות ברורים יכולים עסקים רבים להמשיך לפעול. הנזק הנובע מהשבתת עסקים עלול להיות גדול יותר ולאורך זמן מכל נזק ישיר כתוצאה ממצב חירום. סגירה גורפת מדי של עשרות ומאות אלפי עסקים תחת קטגוריית "קניונים" עלולה להיות הרת אסון למשק. לא מן הנמנע שיקבעו לעתיד לבוא כללים לגבי לבישת מסכה וכפפות במרחב הציבורי, מרחקים וצפיפות בהתקהלות ועוד. לדוגמא, אני לא מעלה על הדעת שמשחקי ספורט לא יחודשו ומשחקי ספורט ללא קהל חסרי טעם. לפיכך יקבעו כללים אשר יאפשרו קיום משחקים.
טז. לקופות החולים ולרפואה הקהילתית חשיבות רבה גם בעת חירום. במשבר הקורונה לא השתמשו די הצורך בקופות החולים לביצוע בדיקות יזומות, משלוחי תרופות, ביקורי בית, בדיקות מעבדה ועוד.

עד כאן, אמצע חודש אפריל ובטרם שהקורונה מאחורינו או סיומה נראה ממש וברור באופק, ובכל זאת ראוי ואפשר להתחיל לחשוב על הימים, החודשים והשנים שאחרי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- יען פרוייקטים בע"מ.