הודעה לעיתונות

המשורר שמואל ירושלמי: משבר הקורונה - הזדמנות פז לשיתוף פעולה ישראלי פלסטיני בתחום החקלאות

משבר הקורונה - הזדמנות פז לשיתוף פעולה ישראלי פלסטיני בתחום החקלאות

המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי, הוציא הודעה מיוחדת בעקבות הנזק שמשבר הקורונה גורם לענף החקלאות בישראל ובגדה המערבית עם רצועת עזה. בהודעתו הנ"ל, ירושלמי אומר בין היתר דברים הבאים: "הערב (18.10.2020), תוך שיטוט ביוטיוב נתקלתי בערוץ יוטיוב ששמו: Ruptly, בכתבה, שבה מתואר מצבם הקשה של מגדלי פרחים ברצועת עזה בעקבות משבר הקורונה והירידה, עקב כך בביקוש לפרחים וסוגים אחרים של תוצרת חקלאית. לפי הכתבה הזו, מגדלי הפרחים בעזה, עקב חוסר ביקוש נאלצים לתת את הפרחים שגידלו לכבשים, שיאכלו אותם.

המקרה עם מגדלי פרחים בעזה שתיארתי לעיל, הוא אחד מיני רבים המתארים את הנזק הקשה והחמור ביותר שמגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שהיא יצרה גורמים לענפי החקלאות השונים בקרב האוכלוסייה הפלסטינית - הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית. מצב דומה קורה גם במדינת ישראל, גם בה החקלאים נאלצים להתמודד עם מגבלות חמורות ביותר שהוטלו על ייצוא התוצרת החקלאית לחו"ל וכן, עם ירידה בביקוש לסוגים מסויימים של גידולים חקלאים, אשר במצב החירום שיצרה מגפת קורונה, נחשבים לפחות חיוניים".

ירושלמי ממשיך ואומר: "מגפת הקורונה העולמית הראתה למין האנושי כולו, עד כמה העולם בו אנו חיים הוא קטן ועד כמה כל העמים ומדינות סביב הגלובוס תלויים אלו באלו. לדעתי, המצב הקשה אליו משבר הקורונה הכניס חקלאים ישראלים ופלסטיניים כאחת, חייב ללמד את העוסקים בענף החקלאות על כל סוגיו בשני הצדדים עד כמה חשוב שיהיה שיתוף פעולה הדוק ומלא בין החקלאים של ישראל והשטחים הפלסטיניים, על מנת להבטיח התמודדות יותר קלה ואפקטיבית עם המשברים בענף נוסח זה, שיצרה מגפת הקורונה.

לדעתי, עכשיו נוצרה הזדמנות פז לישראל ולפלסטינים (כולל רצועת עזה) לפתח מסגרות לשיתוף פעולה בין המגדלים החקלאים של שני הצדדים בכל שטחי הפעילות החקלאית. זאת ההזדמנות למכוני מחקר ישראליים שעוסקים בחקר החקלאות להתחיל בשיתוף פעולה מקסימלי להעברת הידע החקלאי הרב שהצטבר בישראל משך דורות של מחקר ופיתוח שיטות חקלאיות חדשות. כמו כן, זאת גם הזדמנות לחתום (סוף כל סוף) על הסכם ישראלי פלסטיני לסחר הדדי בתוצרת החקלאית. זה יאפשר לישראל למכור לשווקים הפלסטיניים תוצרת חקלאית (כולל, מוצרי חלב) מתוצרת ישראלית ובאותו זמן, הסכם מהסוג המוצע על ידי בפסקה זאת, יפתח את השוק הישראלי לתוצרת חקלאית פלסטינית המשובחת ביותר. הסכם כזה, יאפשר למגדלי ענבים של הר חברון למכור באופן חופשי בישראל את הענבים שגודלו בכרמים שלהם; הסכם כזה, יאפשר לחקלאי עזה למכור לישראל באופן חופשי (כמובן, בתיאום עם ארגוני החקלאים בישראל, על מנת לא לפגוע בפרנסתם) את תנובת השדות והחממות שלהם. כן, ועוד משהו. בעקבות משבר הקורונה בישראל טוענים כל הזמן שבארץ
מורגש מחסור בביצים. על מנת למלות את מחסור הביצים הנוכחי (וגם מחסורים דומים שאירעו בעבר), ישראל שלחת את ידה בכל חלקי התבל על מנת לייבא לארץ את הביצים החסרות. ישראל מייבאת ביצים מאוקראינה, ספרד ועוד כל מיני מדינות. כנ"ל, גם בתחום העגבניות וירקות אחרים, אותם מייבאים - פעם מתורכיה, פעם מהאיחוד האירופי , פעם מעוד כל מיני ארצות. אין לי שום דבר נגד אף אחת מהארצות הללו, אך יחד עם זאת, א-כל: הגיע הזמן שישראל סוף סוף תשקם את ענף החקלאות המשובחת ויוצאת הדופן שלה שפותח לפחות מראשית המאה הקודמת וששמעה יצא למרחוק, כדי להבטיח עצמאות חקלאית ותזונתית מקסימלית של המדינה (דבר, אותו חייבת לעשות כל מדינה אחראית כלפי תושביה שמכבדת את עצמה); שנית, גם כאשר בארץ נוצר מחסור בתוצרת חקלאית כלשהי (כפי שהדבר התגלה בחודש חודשיים האחרונים, בעקבות הבהלה (המוצדקת ביותר!) שיצרה התפשטות הקורונה בארץ, אין צורך לכתת רגלים סביב כל הגלובוס בחיפוש אחר מדינה שתהיה מוכנה לייצא לשטחינו את התוצרת החקלאית שחסרה לנו.

למשל, את הביצים, העגבניות, הזיתים, המלפפונים ועוד ועוד סוגי גידולים חקלאים שבהם מורגש מחסור בארץ, ניתן לקנות מהחקלאים ועובדי אדמה פלסטיניים. כמו כן, פלסטינים אשר מגדלים בקר וצאן בשמחה ימכרו לנו את הבשר שהם מייצרים. לדעתי, ניתן לעשות זאת, מבלי לפגוע באופן מיוחד ביצרן הישראלי, על ידי הקמת חוות חקלאיות ממשלתיות בחסות וסיוע של ממשלת ישראל וכן, על ידי מדיניות ממשלתית לעידוד הקמת כמה שיותר נקודות לממכר תוצרת חקלאית בארץ (כולל, הקמת ירקניות וחנויות לתוצרת חקלאית בבעלות ממשלתית ישירה), על מנת ליצור בארץ כמה שיותר מקומות המתמחים במכירת התוצרת החקלאית במחירים זולים במיוחד ועקב כך, להביא לגדילה מתמדת בביקוש ובכך (על ידי הקמת יותר נקודות מכירה לתוצרת החקלאית והגדלת הביקוש באמצעות שמירה על מחירים זולים ככל שניתן) ליצור מצב שבארץ ייוצר כזה ביקוש לתוצרת החקלאית שבשוק הישראלי יהיה מספיק מקום - הן לתוצרת החקלאות הישראלית והן הפלסטינית, מבלי לפגוע באינטרס של היצרן המקומי של אחד משני הצדדים", כך שמואל ירושלמי מסכם את הודעתו זאת המצביעה על דרך שתוכל בתנאים מסויימים עשויה להוביל לשינויים גיאו-פוליטיים הרי גורל בשביל כלל עמי המזרח התיכון.