חידוש עולמי, "גטו בריחה" - מייצג אמנותי - פילוסופי מאתגר, במיני מוזיאון שואה או תקווה, הביקור בתאום טלפוני

נפתח לציבור "גטו בריחה" שיתן לכם את תחושת הבדידות ויניע את הרצון לחיבור חברתי.
הגטו בריחה בנוי מעיצוב אמנותי, סאונד המזכיר נשכחות - רכבות, והקראה מיומנה של אנה פרנק וצוואתה של שרנקה - מעוררת מרד גטו וורשה.
חדר בריחה זה נועד לזכר שיטת הגטו הנאצי – הטמעת תחושת הבדידות, כשברקע השאלה המתבקשת איך יוצאים מגטו הבריחה? והאם קיים גטו מנטלי המבודד אותנו על מה שהיה?
שלל חידות מלווה את המבקר:
1. מה מטרת הגטו? 2. האם ניתן להתרגל לרע? למה העולם שתק? ועוד...
רק במענה בציון עובר, מקבל המבקר את צופן התקווה שיוציא אותו מהגטו.

משהוא על ההיסטוריה של הגטו:
המטרה של הגטו שבנו הנאצים, הייתה לבודד את היהודי מהחיים החברתיים באופן כמעט מוחלט עד להשמדתו הסופית. מחיקת כל אפשרות לקשר שמעבר לגטו וכן עידוד של מלשנים יהודים, יודרנטים וקאפויים שהוסיפו לתחושת הבדידות, כי עם מי תשתף את מחשבותייך, כשאתה מוקף בשטינקרים.

ההיסטוריה של הגטו באירופה התרחשה עוד בתחילת המאה ה14 אולצו יהודי וונציה לסמן את יהדותם, גם באמצעות סממנים חיצוניים כמו הטלאי הצהוב. לאורך מאה השנים הבאות, חיי היהודים בוונציה היו עטופי הגבלות, כולל איסור רכישת אדמות, לחצים להתנצר ועלילות דם.

האוכלוסייה היהודית בפולין פסקה, למעשה, להיות ציבור מאורגן, הגרמנים ניתקו כל קשר בין הקהילות ומנעו כל אפשרות להחליף דעה, לטכס עצה ולהתארגן לקראת הבאות.
הגרמנים לא השאירו ליהודים כל מקור של אינפורמציה: מקלטי הרדיו הוחרמו, העיתונים נסגרו, ואף קשרי-המכתבים עם חוץ לארץ, פרט למקרים יוצאים מן הכלל, הופסקו. כל קהילה נאלצה מעתה להיאבק יחידה, וכולן יחד גיששו באפילה, מבלי דעת איזו דרך יבחרו להן, וכיצד ינהגו נוכח הגזרות.