אילת פדה גולדשטיין, יועצת ארגונית
אילת פדה גולדשטיין, יועצת ארגונית
יהונתן יששכרי , צוות פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה
יהונתן יששכרי , צוות פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה
הודעה לעיתונות

המשק בישראל: תעסוקה בפוסט טראומה בעקבות משבר נגיף הקורונה

ארגונים רבים בישראל מתמודדים עם החזרה לשגרה בתקופה זו של חוסר וודאות, תקופה אשר מניבה פערים ו"מולידה" כעסים מיותרים בין הנהלות ועובדים בארגונים.

על כעסים ואפקטיביות ארגונית במשק הישראלי, דרכנו לאן ואיך בעת תקופת הפוסט קורונה.

בעזרת ובאדיבות בכירים בארגון פ.ד.ה יעוץ והדרכה, תוכלו לקבל קצת כלים והבנה כיצד בארגון אפשרי לנהל נכון את המשאבים. זאת בהיותנו בתקופה בה רוב הארגונים כבר נקנסנו הרבה מעבר לסביר ואיך ארגונים יוכלו למנוע משברים נוספים, כגון: ירידה באפקטיביות ועד פיטורין, גירושין וכו'.

"משבר הקורונה" הקצין בעיות שלא טופלו בארגונים רבים בתקופה טרום המשבר, לכן הציפייה בארגון שהעובדים יגיבו באיפוק, נכזבת למול תגובות "ילדותיות" שאינן בהלימה למצב המאתגר כעת. במצב זה טבעי שזה מכעיס, אך מחקרים מראים כי כעס מונע מאיתנו להצליח ולחיות חיים בריאים ומאושרים.

איך זה עובד?
א. מנגנון הכעס: אנו ממהרים לכעוס, בשל החשש לצאת פראיירים.

ב. אדיב אינו פראייר, אלה חכם השומר על כוחותיו, נתפס כמנהיג בעיני הצוות ומגדיל סיכויי הצלחה. מחקרים מראים גם שהגרוע מכל קרה, קורבן מעריך ומעדיף הכרה בסבל שחווה והתנצלות על פני נקמה. זהו טיפ חשוב למי שנאלץ לפטר בימים אלה ורוצה למזער תביעות.

כיצד מנהלים את זה?! אינטליגנציה רגשית בקבלת החלטות:

מודעות מכוונות מטרה בתקופה בה חשוב שהצוותים בארגון יהיו במיטבם ובפרט שבקרוב שוב יתהפך הגלגל ויחזרו בארגונים לאתגר שימור הטלנטים.

תשאלו בארגון איזו אווירה אתם רוצים שתיחקק בזיכרונם?
כעת במקביל לצעדי ההתייעלות המתבקשים, זו דווקא הזדמנות לבלוט במנהיגות, ולמתג את הארגון כמקום שטוב לעבוד בו.

אילת פדה גולדשטיין, מנכ״לית ויועצת בכירה בפ.ד.ה יעוץ והדרכה: "בכל 20 השנים שאני מלווה ארגונים טרם נתקלתי בחבר צוות שעיניו ברקו והתלהבותו גברה, לאחר שכעסו עליו. יתכן שיהיה שיפור בביצועים לטווח קצר, בשל הפחד, ובפרט כעת בשוק של מעסיקים. אך לפחד יש השלכות שליליות ונטייה לפיצוי, לטווח הקרוב והרחוק".

תקשורת:

הסגר והמרחק הפיזי יצרו גם מרחק נפשי. ביקורתיות ונטייה להאשמה והן הפרשנויות שבבסיס הכעסים.
לכן נהלו בנחת,שיחה לברר מה הטריגר (יתכן שיש מצוקה משפחתית, או שהמצב מציף טעינות עבר) וגם אם נראה שקל היום לוותר על "שחקן" כזה או אחר, עדיין תחלופת עובדים עולה כסף.

יתרה מכך, העובדים בארגון מתבוננים ומצפים למנהיגות והבנה, כך שהמוטיבציה והמחוברות הארגונית עלולה להיפגע כאשר האצבע קלה מדי על ההדק. למיטבי הלכת וקוראנו, הצוות המקצועי לכתבה ממליץ לארגונים לאפיין את הטלנטים בארגון ודווקא כעת לשתפם, להעצימם ולהראות להם את האופק.

ומה לעשות כשזה לא מצליח?
בפעם הבאה שתכעסו, לפחות אל תכעסו על עצמכם, רק כי כעסתם:

א. הכעס עדיף על האדישות: נכון שכעס אינו מיטבי עם מערכות יחסים, אך הוא לפחות מראה שאכפת. זה לא מצדיק את הכעס, אך לפחות הכעב מלמד שהקשר חשוב דיו ושאתם מרגישים בטוחים דיינו, לבוא לידי ביטוי באופן אותנטי. דבר שמאפשר להציף את המשבר ולארגון לטפל במשבר.

ב. כשמפסידים לא להפסיד את הלקח: ראו בכל סיטואציה בה הכעס ניהל אתכם, שיעור ללמידה והשתפרות לפעם הבאה (בבחינת "אין חכם כבעל..").

יהונתן יששכרי: יועץ פיתוח בינלאומי ומנהל פרויקטים: "הסמכות שנתנה לנו כמנהלים היא כמו כתר וכתר ניתן כדי שיכביד ולא יקל על הראש. היכולת להקשיב מתוך רצון לסייע ולא כדי להתמקח תעמוד לצדינו ותאפשר לנו להוביל לאורך זמן ולא להישחק מהר.

אדיב הוא לא פרייר, התנצלות היא מעלה שתוערך ותסייע לרתום מחדש את מי שנפגע.
מחקרים בינלאומיים מראים גם שכשהגרוע מכל כבר קרה, הקורבן מעריך ומעדיף הכרה בסבל שחווה והתנצלות על פני נקמה.

ואסיים בציטוט מפרי עטו של ויקטור פרנקל: "יש מצבים שבהם אם אינך יוצא מן הדעת, פירושו של דבר שאין לך דעת לצאת ממנה".