מחוזות הילדות הישראליות דווקא מצטללים בלוס אנג'לס
"מִכָּאן וּמִמֶּרְחַקִּים" ספר שיריה של רות ארטמן, העורכת הספרותית של מוסף ידיעות אמריקה עד לאחרונה, מבטא מצד אחד את הניסיון להאחז בזיכרון ובגעגוע ומצד שני, את חוסר היכולת לברוח מהמוכר ומהפוליטי, כמו למשל בשירים על ירושלים ותל אביב.
"מִכָּאן וּמִמֶּרְחַקִּים" הוא ספר ביכוריה של רות ארטמן, שעברה ללוס אנג'לס לפני כ-30 שנה ועד לאחרונה הייתה עורכת השירה במוסף אמריקני של ידיעות אחרונות.
" מְחוֹזוֹת יַלְדוּתִי הוֹלְכִים וְדוֹהִים" כותבת ארטמן בשירה " זְמַן שָׂרָף", בה בשעה שבשיריה מתרחש ההפך הגמור – הזיכרונות מצטללים והולכים ולנגד עינינו הם קורמים עור וגידים − ולב גדול ומפעם.
בשיריה נוגעת ארטמן במורכבות חוויית הזמן: מחד, היא מציירת את חוויית הרגע, עדינה אך מוחשית וחיה, כמו "אוֹר דַּק מִסְתַּנֵּן מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת", ומאידך, מסתכלת על הזמן כחסר משמעות, או בלשונה: " גַּלְגַּל הַזְּמַן מְגַחֵךְ". המאבק להשלים עם הגעגוע לגן הפורח, לבין הווה בו הגוף בוגד, והפחד נשאר, הוא מאבק אוניברסלי, והנו התמה המרכזית בשיריה, מעבר לחוויית הזמן. ארטמן מציגה כמה שירים פוליטיים נוקבים, שמצליחים לגעת בבטן הרכה של " מְדֻשְּׁנֵי הָעֹנֶג הָאִינְטֶלֶקְטוּאָלִים". היא מוליכה את הקוראים בין "יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל כֻּלָּם" ל"סְפִינַת הָעֹנִי" של דרום תל אביב ומציירת ברגישות את הכאב: " קְלִפַּת הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית מִתְפּוֹרֶרֶת בַּקְּצָווֹת".
את הקושי להינתק מהפוליטי ומהכישלון הידוע מראש להחלים מהעבר הכאוב והרווי במלחמות לעתיד אוניברסלי יותר, מתארת המשוררת בצורה מדויקת בשירה "תַּעְתּוּעֵי רְאִיָּהִ,
"בְּאָרִיזוֹנָה וְנֶבָדָה/שָׁם כָּל גִּבְעָה הִיא רַק גִּבְעָה, וְלֹא גִּבְעַת תַּחְמֹשֶׁת".
כך מצליחה ארטמן לגעת גם בנימי הנפש של כל אדם באשר הוא אדם לחוויית קיומו הזמנית, הרעועה, לגעגועיו, וגם לקוראים במזרח התיכון.
שיריה של ארטמן עטופים באהבה – אהבת בן הזוג, אהבת הילדים, אהבת ההורים, אהבת החיים, ובעיקר את הרגעים הקטנים שהיו עלולים להיות חסרי משמעות אלמלא היו מתבוננות בהם עיניה הרגישות, "בָּאַפְלוּלִית שֶׁנּוֹצְרָה, יָדֵךְ לוֹחֶצֶת אֶת יָדִי בַּדְּמָמָה". אהבה איתנה זו, הנאחזת בכל מקור של יופי ושל עוצמה, רוויה עד כלות בתבונה צרופה, העוברת באופן בלתי אמצעי לקורא, כזו העשויה לחולל בו מטמורפוזה בשעה שיביט בשעת בין הערביים בנחיל נמלים, בלהקת ציפורים, בדהייתה של יונה צחת כנף.
זהו הספר הראשון בסלונט – בית הוצאה לאור, בית חם למשוררים, המזכה בליווי מקצועי ותומך מרגע הגשת כתב היד למערכת, דרך הפצתו ברשתות הספרים המוכרות ובחנויות הפרטיות.
במערכת של בית ההוצאה לאור חברים חוקרים, עורכים ומשוררים בעלי ניסיון בן עשרות שנים, וביניהם: המבקר והסופר רן יגיל והסופרת והעורכת לילי פרי, שייסדה את בית ההוצאה לאור ומשמשת בו עורכת ראשית.
מוצאו ושורשיו של בית ההוצאה נטועים במגזין הספרות האינטרנטי סלונט
https://tinyurl.com/y7eqjl63 בו פרסמו יוצרים – מוכרים, ותיקים וחדשים – שירים, סיפורים, או מאמרי ביקורת.
