16 שנות מאסר לתושב הצפון שכלא במשך שנים את המאהבת ואת ילדיה ולבסוף גרם באכזריות למותה
תושב ריינה קיים במשך 18 שנים מערכת יחסים חולנית עם צעירה יהודיה מאוזבקיסטן, שהתאסלמה והביאה איתו ילד לעולם * היא היתה כלואה במשך שנים ארוכות בדירה בנצרת עילית, שעל כל חלונותיה הותקנו סורגים; צרור המפתחות היחיד היה בידיו * בספטמבר 2011 חזר איתה מבילוי בעפולה, קשר אותה בחגורת בטיחות לכסא המכונית והעלה את הרכב באש * הרכב בית המשפט המחוזי בנצרת בראשות סגן הנשיא תאופיק כתילי הזדעזע מתיאור העובדות בכתב האישום: "עולה תמונה מצמררת לפיה המנוחה וילדיה חיו במהלך השנים כשהם כלואים בדירה שבה הם מתגוררים, מבלי יכולת לנהל את שגרת חייהם באופן עצמאי, כשהם תלויים באופן מלא בנאשם ואינם יכולים לנהל חיים חברתיים כלשהם" * הנאשם הורשע בעבירות של הריגה וכליאת שווא ונשלח ל-20 שנות מאסר מהן 16 בפועל * הוא יפצה את בנה של המנוחה ממערכת יחסים קודמת, את בנם המשותף ואת אמה בסכום של 250 אלף שקל
בית המשפט המחוזי בנצרת, בהרכב שופטים בראשות סגן הנשיא תאופיק כתילי, הרשיע את נאשד בסול, תושב הכפר ריינה, בכליאת שווא ובהריגה של צעירה יהודיה מאוזבקיסטן שהתאסלמה, הביאה איתו ביחד בן וגידלה עימו בן נוסף שנולד לה במערכת יחסים קודמת. השופטים קבעו כי בסול החזיק את הצעירה, נרימאן שמה, כשהיא כלואה בתוך דירה שבה התקין סורגים על החלונות; את צרור המפתחות היחיד לדירה החזיק בסול אצלו. השופטים כתילי, אשר קולה ודני צרפתי, קובעים כי נרימאן וילדיה היו תלויים באופן מוחלט בנאשם ולא יכלו לקיים חיים חברתיים משלהם.
בסול הכיר את נרימאן בשנת 1993 כשהוא כבר נשוי וחי עם אשה מוסלמית מהכפר ריינה, שאיתה יש לו כיום ארבעה ילדים. במקביל לחיים עם אשתו, הוא קיים מערכת יחסים זוגית עם נרימאן, אשר החליטה להתאסלם בשלב מסויים. חייהם המשותפים נמשכו 18 שנים. בשנת 2001 נולד לשניים ילד. אח צעיר לבנה הראשון של נרימאן, שנולד במערכת יחסים קודמת שהיתה לה.
"במהלך השנים האחרונות שבהן חיה בדירה ועד לחודשיים שקדמו לאירועים שבכתב האישום, החזיק הנאשם את נרימאן בדירה שבה הותקנו סורגים ... הנאשם לא איפשר לה להחזיק במפתחות לסורגי הדירה כך שלא היתה לה כל אפשרות לצאת מן הדירה", כתבו השופטים.
ב-9 בספטמבר 2011 יצא הנאשם ביחד עם המנוחה לבילוי בבית מלון בעפולה שם שתו משקאות אלכוהוליים. בדרכם חזרה סמוך לשעה אחת אחר חצות, סטה נאשד בסול עם המכונית לדרך עפר סמוך לכביש איכסל-נצרת, "הנאשם יצא מן הרכב והצית אותו כשנרימאן בתוך הרכב בעת שהיא יושבת חגורה במושב שליד הנהג". הנאשם הזעיק כוחות הצלה לאחר שהמתין זמן מה, אולם אלה מצאו את גופתה חרוכה כשאחת מדלתות הרכב מונחת על חזה.
התובע עו"ד גיל דביר ביקש מבית המשפט להשית על הנאשם עונש חמור שיהלום את התנהגותו האכזרית כלפי המנוחה. "הוא גרם למותה בצורה אכזרית ביותר ולפיכך הפגיעה בערך קדושת החיים הנה בעוצמה גבוהה", הסביר התובע עו"ד דביר, אשר פרש לאחרונה מפרקליטות מחוז צפון.
הנאשם טען להגנתו, כי איפשר למנוחה לצאת מהדירה כרצונה וכי פעל על מנת לחלץ אותה מן הרכב הבוער. לדבריו, הוא אהב אותה ואפילו עודד את המנוחה לצאת לעבוד בשלב מסויים.
הרכב השופטים קבע בגזר הדין שניתן אתמול (29.11.12) כי אין להשלים עם התופעה החמורה שבה חיי נשים מקופחים על ידי בני זוגן, מי שאמורים לדאוג לכל מחסורן ולשמש עבורן משענת ושותפים לחיים. "נסיבות העניין שבפנינו הן ברף העליון של החומרה שכן הנאשם גרם למותה של המנוחה באופן אכזרי ביותר, בתום בילוי משותף ומבלי שקדמו למעשה התגרות או קינטור".
בסול נדון ל-20 שנות מאסר מתוכן 16 בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 10.9.11; היתר (4 שנים) – על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.
הוא יפצה את בנם המשותף ב-120,000 שקל, את הבן הגדול ב-80,000 שקל ואת אמה של המנוחה בסך 50,000 שקל.
על פי בקשת התובע, עו"ד גיל דביר, נשלל רשיונו של הנאשם ל-3 שנים מיום שחרורו.
התובע במשפט, עו"ד גיל דביר, סיים בימים אלה את תפקידו בפרקליטות מחוז צפון ומקים, ביחד עם שניים מעמיתיו לשעבר בפרקליטות, משרד עורכי דין פרטי בעפולה.
לפרטים נוספים ולתיאום ראיון עם עו"ד דביר : עמי כברי 050-8648866

