מפרסם: אוצר תרבות
תאריך: 26/05/2016 22:17
נושא: אמנות, תרבות

מאבק בין רציונאל ואי-רציונאל בצורה ובתוכן

יום ו', 13 מאי' 2016 בשעה 11:00
מיקום: גלריה אפרת
כתובת: רחוב גורדון 21, תל-אביב (מפה)
משך: יותר משבוע
Gordon st., Tel-Aviv, Tel. 03-5237624 שעות נוספות בתיאום מראש – 0544344183 Additional hours by prior arrangement – 0544344183 [email protected]
מאבק בין רציונאל ואי-רציונאל בצורה ובתוכן
מאבק בין רציונאל ואי-רציונאל בצורה ובתוכן
הודעה לעיתונות

מאבק בין רציונאל ואי-רציונאל בצורה ובתוכן דר' יהודית אשר

גלריה אפרת EPHRAT GALLERY
פנדה ורישומים Oil pastels and drawings -
1.6.2016 - 13.5.2016

אוצר: אודי רוזנויין - curator: Udi Rosenwein

ימים ב' ו-ד' 19:30-16:30, ימים ג' ו-ה' 13.30-10.30, 17.00- 19.00, יום ו' 10:30- 13.30
רחוב גורדון 21, תל-אביב, טל. 03-5237624
Mon. and We. 16:30-19:30, Tu. Th. 10.30-13.30, 17.00-19.00, Fri 10:30-13:30
Gordon st., Tel-Aviv, Tel. 03-5237624
שעות נוספות בתיאום מראש – 0544344183
Additional hours by prior arrangement – 0544344183
[email protected]

מאבק בין רציונאל ואי-רציונאל בצורה ובתוכן

המאבק הבלתי פוסק בעבודתי בתהליך היצירה, נובע בבסיסו מהקונפליקט המורכב הקיים בין שתי תפיסות מנוגדות של האסתטיקה המוסיקלית. קונפליקט יצירתי זה ממוקד במיתוס "התחרות המוסיקלית בין האל אפולון והסטיר מרסיאס, וגם במסגרת המיתוס המקיף האפוליני-דיוניסי".

האל אפולון עם הכלי קיתרה מייצג את היסוד הרציונאלי והסטיר מרסיאס עם כלי הנשיפה הדו-קני – האאולוס – מייצג את האי-רציונאלי. במסגרת המיתוס, נצחונו של האל אפולון על הסטיר מרסיאס, מזוהה עם ההיבט הפילוסופי האפלטוני ומייצג את התפיסה הקלאסית, המדגישה את עליונות הרציונאל. עם זאת, מקורות איקונוגראפיים וכתובים מעידים על סתירות בקביעה זו. בהתפתחויות המיתוס והתיעוד, הן האיקונוגראפי והן בכתובים בציר זמן, ניתן לראות מאבק בין תפיסה זו לבין התפיסה, ששיאה מזוהה לפי ניטשה, המקנה עליונות ליסוד הבלתי-רציונאלי, הדיוניסי.

היסוד הדיוניסי נחשב יסוד המניע באמנות, שגרעינה הוא המוסיקה וביטויה במקהלת הטרגדיה היוונית. אפולון ודיוניסוס מייצגים בתחום האמנות סגנונות מנוגדים. הם מתמזגים במעשה האמנות של הטרגדיה היוונית. תפקידו של מאבק זה, לפי ניטשה, לחשוף את האמת הטראגית שהיא דיוניסית, העומדת מאחורי התדמית האפולינית.

בתערוכתי זו, ברוב העבודות, מיוצגים שני הקטבים ברישום ובצבע פנדה, האפלטוני-קלאסי-רציונאלי, באמצעות האל אפולון והכלי קיתרה, והקוטב האי-רציונאלי באמצעות הסטיר מרסיאס, המיוצג עם כלי הנשיפה, האאולוס (הדו-קני). הנפשות והדימויים הפועלים בעבודות הן ברישום והן בצבע, מיוצגים כאטריבוטים וכסמלים הניתנים לזיהוי באמצעות ציטוטים איקונוגראפיים. הצדק הפואטי למרסיאס שבא לידי ביטוי דרמאטי ביצירה של האמן הרנסנסי פרוג'ינו (לפני 1500), בסגנון הריאליסטי-סימבולי-סמוי והקלסיציסטי, מעניק האמן משמעות של זיכוך לעונש החמור. פרוג'ינו מציג ביצירתו פרק ב' מתוך המודל של המבנה הקלאסי הפואטי של אריסטו – את המציאות החדשה של המיתוס, שעיקרה בהיפוך ובתהליכי הטרנספורמציות והטרנספיגורציות שעברו הדמויות והכלים המוסיקליים, במהלך ימי הביניים שהנחיתו את הדת הנוצרית. האמן מעביר בצורה סמויה את התפיסה הניאו-אפלטונית כמבטאה את המפגש שבין התחום התוכני התיאולוגי, האי-רציונאלי, לבין התחום הצורני קלאסי, רציונאלי.

ניתן לזהות ציטוטים גם מתוך הפסלים של מירון (480-440 לפסה"נ) המתעדים הקפאת המומנט של מרסיאס לקראת הרמת כלי הנשיפה האאולוס, אשר ניזרק על ידי האלה אתנה, המתועדת באיפוק רב. פסלים אלה מהווים טרום נרטיב למיתוס – התחרות המוסיקלית בין אפולון ומרסיאס. ניתן לראות גם סמלים כגון הדולפין, הציפור ועוד חיבורים שונים.

דר' יהודית אשר – מאי 2016 – אוצר: אודי רוזנויין
[email protected]

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- אוצר תרבות.