לא-בטוח | כנס צללים לתעשיות הצבאיות, מכירת נשק = סיוע בפשעים כנגד האנושות

קואליציית נשים למען שלום, מקיימת לאורך היום (יום ד’ 07/06/17) בגלריה דובנוב בת”א, את "לא בטוח". הכנס יוצא כנגד יריד שיווק המוות הישראלי, שיתקיים בתערוכת ISDEF במקום. בין הדוברים בכנס ניצולי קרבות ומשטרים אפלים, הפעילים כיום למען השלום ונגד מכירת נשק המשמש את המשטרים הללו לדיכוי חירויות האדם במדינותיהם.

מכירת הנשק הישראלי מהווה 40% מהכנסות המדינה. "כנס לא בטוח", מתקיים יום לאחר שהסתיימה תערוכת הנשק ISDEF בגני התערוכה. חלק מהמדינות הרוכשות את הנשק, הן מדינות לחלקן נאסר באמנות שונות למכור אותו. הנשק הישראלי משמש לא אחת לרצח-עם, טבח ודיכוי התנגדות אזרחית. זאת תוך כדי השרשת אלימות נגד נשים ואונס כשיטת לדיכוי במוקדי הלוחמה, תוך השרשת מלחמה וכוחנות בתוך החברה הישראלית. ותוך שימוש במסים שכולנו משלמים והולכים על סחר בנשק, תוך חוסר שקיפות משווע מצד משרד הביטחון.

כנס לא בטוח – כנס הצללים לתעשיות הצבאיות, מנסה להסביר את חוסר המוסריות וחוסר הצדק, שבמכירת הנשק שנוסה על אוכלוסייה אזרחית בשטחים, ואת הסכנות אליהן נחשפות האוכלוסיות האזרחיות בעקבות השימוש בנשק זה.

בין הדוברות/ים:

עו"ד איתי מק, פעיל לזכויות אדם ואקטיביסט שפועל לחשיפת הייצוא הבטחוני הישראלי. לדברי עו"ד מק, תערוכת ISDEF השנה נכשלה לאחר שחלק גדול מהמוזמנים בחרו שלא להיות משויכים לתערוכה הישראלית. איתי דיבר על דוקטרינת מיקרונזיה – לפיה ישראל מייצאת נשק למדינות מוחלשות על מנת לזכות בתמיכתן בוועדות האו"ם.

נדים יהיץ', פעיל פוליטי בוסני, שהיה נוכח במצור על סרייבו. פועל כיום להחזרת העקורים לבוסניה. מעורב באקטביזם ונגד רצח העם בסברניצה. עיתונאי שפעיל ביוזמת הצעירים לזכויות אדם. אמר שישראל מעניקה בשתיקתה ובעקיפין תמיכה דיפלומטית לסוריה בשעה ששאר העולם מגנה את הפשעים של אסד.

בינלקשמי נפרם, מייסדת רשת שורדות הנשק של מניפור ויו"ר Control Arms Foundation of India. נמצאת תחת מתקפת איומים מצד קבוצות חמושות במחוז מניפור בהודו, שהקימה רשת של נשים נפגעות אלימות-נשק. מרצה בקולומביה על מיליטריזם ואדמות ילידיות.
אראלה גרסיאני, אנתרופולוגית מאוניברסיטת אמסטרדם, חוקרת את ירידי הנשק בעולם, השוותה בין ירידי הנשק המתקיימים ברחבי העולם.

סהר ורדי – סרבנית מצפון ופעילה ב-afsc - American Friends Service Committee ידידי הסרבנים האמריקאים. סהר דיברה על השימוש של מדינת ישראל בכיבוש לטובת ייצור נשק ויצירת רווח, לאחר שאותו הנשק נוסה על אזרחים פלסטינים.

טרי קרואופרד-בראון, דרום אפריקאי, בנקאי השקעות שהוביל את קמפיין הסנקציות הכלכליות על דרא"פ, ואקטיביסט חושף שחיתות עסקאות נשק, מי שהיה יד ימינו של דזמונד טוטו, פעיל היום בחשיפת עסקאות נשק ולמען עצמאותה של פלסטין. טרי השווה בין מה שהתרחש בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד והמאבק בו ובין המתרחש בישראל

לינדה טיגאני ורייצ'ל גילמר, פעילות Black Lives Matter וקבוצת Black4Palestine. ידברו בכנס על ההכשרות המשטרתיות, מיליטריזציה, הכיבוש ודיכוי מיעוטים בארה"ב ופה.

טוד מילר, חוקר אמריקאי, עוסק בגדר ההפרדה ובקומפלקס הצבאי של תעשיות צבאיות בישראל באריזונה.

שחר גולדווסר וג'יזל, פעילים מברזיל שמחו נגד מעורבות חברות ישראליות בחימוש ריו דה ז'נרו לקראת האולימפיאדה.

רים עאמר – פעילת קואליצית נשים לשלום, רכזת כללית שותפה בקואליציה. פעילה פמיניסטית, נגד הכיבוש, ילידת כפר קאסם ופעילת BDS. דיברה על תעשיית הנשק הישראלית ועל השפעתה על מדינות העימות בעולם. דיברה על הזלזול של המשטרה בכפרים הערבים. על כמויות הנשק המטורפות שיש בכפרים והמשטרה אינה עושה דבר.

ג'סיקה נבו (נפומנשי) - סוציולוגית פמיניסטית ופעילת שלום, ילידת ארגנטינה שגדלה תחת הדיקטטורות צבאיות בה. פעילה לשיוויון מגדרי, מניעת אלימות ובסכסוך הפלסטיני-ציוני. חוקרת את תחום הצדק המעברי. דיברה על החיים תחת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה ועל לקחי העבר שעלינו להפנים.

בכנס נכחו פעילי/ות תנועות מחאה black lives matters מקולומביה, מארה"ב, מבריטניה, מארגנטינה, מבוסניה ועוד.

על קואליציית נשים לשלום
קואליציית נשים לשלום היא ארגון פמיניסטי שהוקם בנובמבר 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. בקואליציה שותפות נשים ממגוון רחב של מגזרים וזהויות, והיא מחויבת למאבק לסיום הכיבוש וליצירת חברה צודקת, תוך הרחבת מעורבותן והשתתפותן של נשים בשיח הציבורי. הקואליציה יוזמת קמפיינים ציבוריים ופעילויות הסברה וחינוך, תוך מחויבות לפיתוח והטמעה של שיח פמיניסטי בכל זירות החברה.
בין הקמפיינים הפוליטיים הבולטים שהובילה הקואליציה בשנים האחרונות: הקמפיין להסרת המצור מעל עזה, מחאה ציבורית כנגד מלחמת לבנון השניה והמתקפה על עזה, הובלת קואליציה של 20 ארגוני נשים נגד אלימות מינית של בכירים בממשל ובצבא, ודרישה ציבורית למתן דין וחשבון על פשעי המלחמה שבוצעו על ידי ישראל.

הקואליציה מובילה פעילויות מחאה בינלאומיות תוך שיתופי פעולה ענפים עם ארגוני שלום וארגוני נשים ברחבי העולם. כך, למשל, הובילה הקואליציה פנייה לממשלת בריטניה נגד הגבלת השיפוט האוניברסלי על פשעי מלחמה, עליה חתמו 100 ארגונים מרחבי העולם; ושיתוף הפעולה של הקואליציה עם ארגוני החברה האזרחית בנורבגיה הוביל למשיכת השקעות של קרן הפנסיה הציבורית הגדולה באירופה מחברות המעורבות בכיבוש.