רוח גבית לרפורמה של משרד התקשורת מבתי המשפט

שתי החלטות חשובות של בתי המשפט העליון והמחוזי אשר דוחות את העתירות של חברת "בזק" בנושא שירותים סיטונאיים
דחיית העתירות מאפשרת את המשך מימוש מדיניות המשרד לטובת ציבור הצרכנים בישראל וביסוס התחרות בשוק התקשורת
היום דחה בית המשפט העליון (בג"צ) את עתירת בזק בנושא פרישת סיבים

בזק ביקשה מבית המשפט לחייב את ביצוע עבודות פרישת הסיבים של מתחרותיה בתשתיותיה על-ידה באופן בלעדי, ולא לאפשר פרישתן כמוגדר בתיק השירות בידי קבלני המתחרות ההחלטה תאפשר את המשך פרישת הסיבים גם על ידי החברות המתחרות במתכונת ולפי כללי האסדרה שנקבעו על ידי המשרד
כמו כן, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה המנהלית אשר הגישה בזק כנגד החלטת משרד התקשורת להטיל עליה עיצום כספי בסך של 8.5 מיליון ₪
העיצום הכספי הוטל בשל פגיעה בהליך העברת מנויים מבזק לחברות המתחרות במסגרת רפורמת "השוק הסיטונאי"

רקע לעתירה לבג"צ:

כחלק מאסדרה כוללת של שוק התקשורת הנייחת קבע משרד התקשורת מתן אפשרות למתחרים של בזק להשתמש בקבלנים לפרוש כבלי תקשורת בתוך הצינורות על גבי עמודים ובתוך גובים ברשת בזק.
היעדרה של תשתית גישה מהווה חסם תחרותי משמעותי בשוק התקשורת הנייחת. על רקע זאת וחסמים קיימים אחרים בשוק התקשורת הנייחת, יזם משרד התקשורת אסדרה רחבת היקף המכונה "רפורמת השוק הסיטונאי" אשר מטרתה העיקרית לקדם את התחרות בתחום התקשורת הנייחת ולפתח שוק זה לתועלתו של הציבור בכללותו זאת באמצעות מתן אפשרות לספקי השרותים להשתמש בתשתיותיהן של בעלות התשתיות (בזק והוט) במגוון אפנים.

בחודש נובמבר האחרון עתרה בזק לבג"צ וביקשה לבטל את האפשרות הקבועה בהוראות האסדרה ולפיה מתחרותיה של בזק יוכלו לפרוש את כבלי התקשורת שלהן (סיבים אופטיים) בתשתיותיה של בזק ולחייב את ביצוע עבודות אלה באופן בלעדי על-ידה.

הבוקר התקיים דיון בעתירתה של בזק במהלכו הביע בית המשפט עמדתו כי אין בסיס לטענותיה של בזק כנגד הוראות הרפורמה וכי אסדרת משרד התקשורת בנוגע לביצוע העבודות בתשתיותיה של בזק בעינה עומדת. החלטת בית המשפט תאפשר את המשך פרישת הסיבים גם על ידי החברות המתחרות במתכונת ולפי כללי האסדרה שנקבעו על ידי המשרד.
את משרד התקשורת ייצג עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה..

רקע לעתירה למחוזי ת"א:

במסגרת רפורמת "השוק הסיטונאי" קבע משרד התקשורת לבזק הוראות שונות שעסקו, בין היתר, באופן הטיפול בהעברת מנויים לספקיות שירות הגישה לאינטרנט.
מדו"ח הפיקוח שהוציא המשרד, עולה כי בזק ביצעה ארבעה סוגי הפרות ופעלה בניגוד להוראות המשרד. בין היתר העבירה בזק מידע שסיפקו לה ספקיות השירות לגבי מנויים במסגרת הבקשות לקבלת שירות סיטונאי למחלקות השיווק והמכירה לצורך "שימור מנויים".

בנוסף, הליך העברת המנויים מבזק לספקיות השירות היה ארוך משמעותית מהדרוש וגרם להמתנה ממושכת לביצוע המעבר ולביטולים רבים מצד המנויים, ובמקרים מסוימים בזק אף סירבה לקבל בקשות בעל פה (בטלפון) להעברת מנויים מהחברות המתחרות, בניגוד להוראות, ובכך סרבלה את הליך המעבר של המנויים.

עוד עולה כי בזק נקטה באפליה בפתיחת שעות הפעילות במוקד השירות הטלפוני שלה, באופן שהיקף שעות פעילות מוקד השירות עבור מנויי ספקיות השירות היה נמוך משמעותית מהיקף שעות פעילות מוקד השירות למנויי בזק.

בעקבות כך הטיל משרד התקשורת בדצמבר 2015 עיצום כספי על בזק בסך של 8,507,850 ₪.
בינואר 2016 שילמה בזק את העיצום הכספי ובד בבד הגישה עתירה מנהלית כנגד החלטת המשרד להטיל את העיצום הכספי לבית המשפט המחוזי בתל אביב. המשרד ביקש לדחות את העתירה.
בפסק הדין מיום 25 בינואר 2018 קיבל בית המשפט (כבוד השופטת יהודית שטופמן) את עמדת המשרד ודחה את טענות בזק. בית המשפט קבע, בין היתר, כי לא נפל כל פגם בהליך המנהלי שבו נקט המשרד ובהחלטת המשרד להטיל עיצום כספי¬ על בזק, וכי ממצאי הפיקוח היוו תשתית ראייתית ראויה, שיקולי המנהל ותהליך הפיקוח היו ללא רבב. כמו כן בזק מימשה את זכות הטיעון לא פחות משלוש פעמים במהלך ההליך המנהלי, וכי המשרד קיים חובת היוועצות כדין עם ועדה חיצונית מייעצת לעיצומים כספיים. בית המשפט אף קבע כי לדידו ניתן היה להטיל על בזק עיצום כספי הגבוה פי ארבעה מהסכום שהוטל בפועל. משכך, החליט בית המשפט כי החלטת המשרד הייתה מידתית ולמען תכלית ראויה, ועל כן לא מצא מקום¬ להתערב בה.

עו"ד לימור חלד מפרקליטות מחוז תל אביב ייצגה את משרד התקשורת.

שר התקשורת איוב קרא: "אני מברך על ההחלטות של בתי המשפט. אנו נמשיך לפעול לקידום התחרות ופרישת תשתיות רחבות פס במדינת במדינת ישראל לרווחת הציבור ונעשה הכל להעלות את ישראל בתשתיות אינטרנטיות לרמה גבוהה וטובה יותר ונעשה הכל בכדי להציב את ישראל בין המדינות המתקדמות בפרישת תשתיות התקשורת"