הודעה לעיתונות

הרצאתו של אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל: "מדיניות מוניטרית בעידן של אינפלציה נמוכה".

אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, הרצה היום בבית ההשקעות IBI, והתייחס למדיניות המוניטרית שמנהל בנק ישראל בעידן האינפלציה הנמוכה. אביר הזכיר את יעדי בנק ישראל כפי שהם מוגדרים בחוק בנק ישראל, ואת הכלים באמצעותם ניתן לפעול כדי להשיג את המטרות. הכלי המרכזי הוא כמובן הריבית, שנמצאת ברמה נמוכה של 0.1% מאז שנת 2015, לאור ירידת האינפלציה אל מתחת לתחום היעד של 1-3%. אביר הזכיר, שבעוד הפד החל בתהליך הדרגתי של העלאת ריבית, בנקים מרכזיים אחדים, בראשם ה-ECB, אף נוקטים במדיניות של ריבית שלילית.

בעוד הריבית משפיעה על התשואות בטווחים הקצרים, כלים אחרים יכולים להשפיע על התשואות של אגרות החוב לטווחים הארוכים: בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים, משתמש ב"הכוונה לעתיד", ובנקים מרכזיים אחרים נקטו, וחלקם עדיין נוקטים, במדיניות של רכישת אג"ח, שהגדילה בצורה משמעותית את מאזניהם. כלי נוסף הוא ההתערבות בשוק המט"ח, שגם היא תורמת להגדלת המאזן של הבנק המרכזי. בינואר 2018 התערב בנק ישראל בשוק בהיקף משמעותי, בין השאר לאחר שזוהתה בשוק פעילות ניכרת של מכירת מט"ח על פי מודלים. ההתערבות המשמעותית בלמה את הייסוף, על אף היחלשות ניכרת של הדולר מול המטבעות העיקריים בעולם.

האם המדיניות המוניטרית מצליחה להשיג את יעדיה? שוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה והמשק צומח בהתאם לקצב הצמיחה הפוטנציאלי; מנגנון התמסורת המרכזי של המדיניות המוניטרית לפעילות הריאלית פועל בשנים האחרונות בעיקר דרך השפעת המדיניות על הצריכה הפרטית, שהובילה את הצמיחה. סביבת האינפלציה, עם זאת, עדיין נמצאת מתחת ליעד. חלק מהירידה באינפלציה משקפת "יבוא" של האינפלציה הנמוכה מחו"ל, שביחד עם השפעת הייסוף מביא לירידה במחירי המוצרים הסחירים. בישראל השפיעו על האינפלציה גם הפחתות מחירים יזומות של הממשלה, ושינויים מבניים שמגבירים את התחרות במשק פועלים להפחתת האינפלציה; אלו שינויים רצויים שמשפיעים על רמת המחירים, והמדיניות המוניטרית אינה מנסה לפעול נגדם, או לקזזם. עם זאת, לירידה מתמשכת של קצב האינפלציה אל מתחת ליעד עלולות להיות השלכות שליליות על הפעילות הכלכלית לאורך זמן, ולכן המדיניות המוניטרית של בנק ישראל צפויה להמשיך להיות מרחיבה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.

אביר התייחס לפערים ברמות מחירי הצריכה בין ישראל לבין מדינות ה-OECD, וציין שקיים מתאם גבוה בין רמת שער החליפין הריאלי לבין פער המחירים: בעת הנוכחית, השקל מיוסף, ולכן רמת המחירים בישראל גבוהה יחסית לחו"ל, היות והייסוף מוזיל במונחים שקליים את המחירים בחו"ל יותר מאשר במשק המקומי, שבו הוא משפיע רק על מחירי המוצרים הסחירים. פיחות ריאלי עשוי לצמצם את פער המחירים, כפי שהיה, למשל, באמצע העשור הקודם.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- בנק ישראל.