תמונת כותב המאמר. איתן צויג
תמונת כותב המאמר. איתן צויג
הודעה לעיתונות

מהפכה החובות האבודים של הבנקים בישראל

כותב המאמר: איתן צויג, סמנכ"ל בחברת מיה אנליטיקס, נציגתSAS בישראל.

התקן החדש CECL (Current Expected Credit Loss) שייכנס לתוקף ב-1/1/2021 ישנה סדרי עולם בקרב הבנקים בארה"ב ובישראל בכל הנוגע לניבוי ולרישום הלוואות אבודות במאזני הבנקים. התקן מציב בפני המוסדות הפיננסיים אתגרים חסרי תקדים הן במישור הטכנולוגי והן בנוגע למבנה הפנימי ולתהליכים העסקיים. לתקן CECL האמריקאי שייושם בישראל קדם תקן IFRS 9, המיושם במעל 100 מדינות (לרבות מדינות אירופה) ועל כן ניתן להפיק לקחים מהניסיון האירופי להיערכות מיטבית ל-CECL.

עד היום נדרשו הבנקים לחיזוי יכולת החזר הלוואה לטווח זמן של שנה בלבד ויישמו לשם כך כלים סטטיסטיים כמותיים פשוטים בתהליך דירוג הסיכון של כל לקוח שביקש הלוואה. בתהליך זה (Incurred Loss Model) רק הלוואה שלא הוחזרה נרשמה כחוב אבוד ונשללה היכולת לנקוט צעדים מתקנים ולהציל חלק מההלוואות. תקן CECL יחולל מהפיכה בתחום זה. הבנקים יידרשו לנבא ביום מתן ההלוואה את סיכוי ההחזר שלה לא רק בשנה הראשונה אלא עד תום תקופת ההלוואה (Life Time). לכך צפויה השפעה דרמטית על מאזני הבנקים והביצועים הפיננסיים שלהם, לרבות חלוקת דיבידנדים לבעל המניות. ככל שהבנק יהיה שמרני יותר בצפי החוב האבוד, כך יקטן הדיבידנד שיוכל לחלק. בנק וולס פארגו, לדוגמה, סבור כי יוכל להקטין את הרזרבה המוקדשת לחובות אבודים עקב הלוואות שלא ייפרעו בשיעור של עד 1 מיליארד דולר. בנקים אחרים צופים קפיצה משמעותית ברזרבה הנדרשת. כך לדוגמה, ג'יי.פי. מורגן צ'ייס אנד קו. צופה עלייה של 35% ברזרבה הנדרשת (כ-5 מיליארד דולר) וסיטי גרופ צופה עלייה של 10% עד 20% ברזרבה זו. מוסדות אחרים צופים עלייה גבוהה יותר שעשויה להגיע אף ל-70%.

האתגר הטכנולוגי והפנים ארגוני הוא חסר תקדים בהיקפו ובמורכבותו והוא מחייב את הבנקים להתחיל כבר היום בתהליכים מואצים של תכנון ויישום על מנת להימנע מעיכובים. יכולות הניבוי המתקדמות יחייבו איסוף נתונים מסוגים חדשים לרבות נתונים מקרו כלכליים כמו מחירי נדל"ן ושיעורי אבטלה במשק, המשפיעים על יכולת החזר הלוואה. על בסיס הנתונים החדשים נדרשים הבנקים לבנות וליישם מודלים מבוססי למידה עמוקה ובינה מלאכותית, להריץ את הנתונים החדשים למשך כל חיי ההלוואות ולהפיק ניבויים ברמת סבירות גבוהה של החזר כל הלוואה עד תום התקופה, כולל פירעונות מוקדמים. כן נדרשת נראות של הקשרים בין הנתונים (Data Linage) ויכולת תחקור בשקיפות מלאה של התהליך והנתונים שהניבו כל תוצאה סופית. לבסוף, הבנקים נדרשים להקצות מספיק זמן כדי לאמת את התוצאות ולכייל את המערכות החדשות עד לתאריך הקובע.

התקן החדש מאחד לראשונה את חטיבת ניהול הסיכונים של הבנק עם החשבות, שתהיינה לו השלכות גדולות על המבנה הפנימי של הבנק ותהליכיו העסקיים. שתי החטיבות מדברות בשפות שונות לחלוטין ומערכות המידע הן שתידרשנה ליצור שפה משותפת ולשלב בין המערכות. הלקחים שנלמדו בהקשר זה מיישום תקן 9 IFRS מסייעים להתגבר על הקושי הפנים ארגוני. בין היתר מומלץ למנות כמנהל הפרויקט איש הנהלה בכיר בעל מעמד וסמכויות להחליט ולהקצות משאבים לכל מרכיבי הפרויקט: IT, ניהול סיכונים, חשבות. עליו להקים צוות מוביל שיכלול בכירים מהתחומים הללו, לחתור להרמוניה, לשתף אותם בתהליכים אך להשתמש בסמכויותיו כדי להכריע במצבים של חילוקי דעות.

הבנקים בישראל, בדומה לבנקים במדינות אחרות, נמצאים במרוץ נגד הזמן ולמעשה רובם ככולם נמצאים בפיגור מבלי שהם מודעים לכך. תוך שנה בלבד עליהם לבחור בספק ובפתרון, לבצע תהליכי אפיון והגדרה, לאסוף נתונים חדשים, לבנות מודלים, להריצם ולבצע תהליכי וולידציה וכיול מורכבים. כל זאת תוך המשך ההרצה של הפעילות העסקית השוטפת באמצעות המערכות הקיימות. יישום IFRS 9 מלמד כי התהליכים דורשים זמן רב יותר ממה שהבנקים שיערו וחשוב להביא זאת בחשבון גם בישראל. יחד עם זאת, בנקים בישראל, כמו גם בעולם, יכולים לבצע תהליך מדורג של יישום התקן ולא לחתור מהיום הראשון למערכות מושלמות. דהיינו, ביכולתם להשתמש בשלב ראשון בנתונים קיימים ובחלק מהנתונים החדשים המתוכננים, לעדכן מודלים קיימים ולשלב מספר מודלים חדשים – ולהריץ את המערכות החדשות ביום הקובע. התקן מספק גמישות להוסיף שכבות נוספות בשלב מאוחר יותר ולשדרג את התוצאות.

תקן CECL מחייב את הבנקים למאמץ אסטרטגי חסר תקדים אך ההשקעות בו יניבו פירות הן לבנקים, הן לבעלי המניות והן לציבור. שקיפות היא לעולם מרכיב חיוני באיתנות הבנקים, ביכולת לקבל החלטות נכונות על בסיס מידע אמין ותחזיות מדויקות, להוזיל שירותים ולהגדיל הכנסות ורווחיות. הדרך לשם ארוכה והזמן קצר – וכל המקדים הרי זה חיוני ומשובח.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- שחר תקשורת שיווקית.