שגריר שוודיה בישראל, אריק אולנהג: "האנטישמיות היא רעל. התשובה לאנטישמיות היא אפס סובלנות"

השגריר אמר את הדברים באירוע מיוחד שקיימה השגרירות השוודית בעניין מצבה של הקהילה היהודית בעיר מאלמו

פיטר ויג, מורה לשעבר וחבר הקהילה היהודית במאלמו: "נחשפתי לאנטישמיות כשהייתי מורה. ארגנתי מצעדי כיפה בעיר והיה חשוב לי להסביר מה זה להיות יהודי ומהי היהדות"

"אנטישמיות היא רעל. במהלך מגפת הקורונה ראינו איך דעות קדומות הקשורות לאנטישמיות מופצות, ולמעשה המגיפה הייתה מקור בעייתי להפצת ידע ורעיונות אנטישמיים במרחב הווירטואלי ובחיים האמיתיים". כך פתח שגריר שוודיה בישראל, אריק אולנהאג, את האירוע המקוון שערכה שגרירות שוודיה בנוגע למצב הקהילה היהודית בעיר מאלמו שבדרום המדינה.

במסגרת האירוע שנערך תחת הכותרת "דעות קדומות, אנטישמיות וסקרנות - ההשקפה על יהודים, יהדות וישראל בקרב התלמידים בבתי הספר במאלמו", אירח השגריר אולנהאג את פיטר ויג, מורה לשעבר וחבר הקהילה היהודית במאלמו. השניים דנו במצבה של הקהילה היהודית בעיר ובפעילויות ההסברה של ויג למען היהדות.

השגריר, שהזכיר שבמהלך מלחמת העולם השנייה שוודיה שמרה על ניטרליות ודיבר גם על פעילותו של ראול ולנברג, שסייע בזמנו לעשרות אלפי יהודים אמר: "יש לנו בעיה בשבדיה, כמו בכל מדינה אחרת. גורן פרסון, שכיהן בעבר כראש ממשלת שוודיה, עשה עבודה מדהימה. הממשלה שלנו הבינה שעליה לעשות יותר לשימור זיכרון השואה וגם לדון באשמתנו על מה שקרה במהלך מלחמת העולם השנייה".
"כמו ברוב חלקי אירופה, שוודיה לא הייתה חופשיה מהסוג העתיק של אנטישמיות שקיים ביבשת מזה מאות שנים. זה היה סוג האנטישמיות שראש הממשלה פרסון נאבק בה על כל גווניה וצורותיה. שוודיה לא ראתה באותה תקופה שהאנטישמיות העכשווית קיימת בצורות רבות וגואה בסביבות שונות, כולל אנטישמיות הקשורה לסכסוכים במזרח התיכון ואנטישמיות הנובעת מחוגים איסלאמיסטים. בשוודיה המחשבה הרווחת באותה תקופה הייתה כי "אתה לא יכול להיות גזען, אם היית מהגר לשוודיה בעצמך" - זו הייתה גישה שגויה אם ברצונך להילחם בצורת אנטישמיות חדשה זו. ממשלת שוודיה נותרה איתנה במאבקה בכל צורות האנטישמיות, לא משנה מהיכן היא מגיעה. זה יודגש גם במהלך הפורום הבינלאומי במאלמו בנושא זיכרון שואה ומלחמה באנטישמיות באוקטובר השנה. צריך להיות ברור שהתשובה לאנטישמיות היא אפס סובלנות".

ויג , שיחגוג בקרוב 67, הוא אב לארבעה ילדים וסב לחמישה נכדים. מאז יציאתו לפנסיה החל לעבוד עם אחד מבתי הספר התיכוניים הגדולים ביותר במאלמו, "בורגרסקולן". הוא נפגש עם התלמידים, המורים ואנשי הצוות האחרים, מדבר ומסביר על זהותו היהודית, על היהדות בכלל ועל ההיסטוריה המשפחתית שלו לפני השואה, במהלכה ולאחריה. הוא מעביר הרצאות ושיעורים גם בבתי ספר אחרים במאלמו ובסביבתה. ויג מספר: "הקהילה היהודית במאלמו מונה כ-500 איש. היו מקרים שתלמידים יהודיים הותקפו בבתי הספר. באופן אישי אני חובש כיפה כשאני מרצה בבתי הספר, אבל אני לא פוחד אלא מודאג. נחשפתי לאנטישמיות בכל שנה כשהייתי מורה ולא קיבלתי שום עזרה. במהלך השנים האחרונות נעשיתי יותר פעיל והתחלתי לעשות יותר דברים במאלמו: ארגנתי טיולי כיפה בעיר והיה חשוב לי להסביר מה זה להיות יהודי ומהי היהדות לפי מה שאני יודע". בשלב זה ויג מציג בפני קהל המשתתפים באירוע אוסף של פריטים בעלי משמעות יהודית וביניהם מנורה, פמוטים, נרות וגם דגל ישראל. על המפגש של בני הנוער עם הפריטים הללו ועם סיפורו האישי בעיר בה גרה אוכלוסייה מוסלמית גדולה הוא מסביר: "כולם מאוד מכבדים ואני מנסה לכבד אותם בחזרה. כשאני מראה להם את דגל ישראל אני אומר שיכול להיות שעבור חלק מהתלמידים זה ייצור רגשות שליליים ואם זה קורה אני מבקש מהם שיגידו לי. אני מגיע לדבר איתם על יהדות ולא על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חשוב לי לדבר ולהראות להם את נרות השבת, התפילין, הסידורים וגם את הדגל הישראלי מפני שזה דבר שחשוב לי. הם מקשיבים בקשב רב, תמיד מתעניינים ורוצים לדעת האם חוויתי אנטישמיות, זוהי שאלה שתמיד נשאלת. בנוסף, שואלים על נושאי הכשרות ועל הזהות היהודית שלי. כשאני מדבר על השואה התלמידים שואלים שאלות מאוד מעניינות שעל חלקן אפילו לא חשבתי לפני כן. אנשים שהם לא יהודים משתתפים גם במצעדי הכיפה ובכך הם מראים סולידריות והזדהות".

יש לציין כי הקהילה היהודית היא אחת מקבוצות המיעוטים הלאומיים המוכרים בשוודיה שמקבלות הגנה ותמיכה, ושפת היידיש זוכה למעמד של שפת מיעוט. בשנת 2019 שוודיה ו"יד ושם" חתמו על מזכר הבנות היסטורי להוראת השואה שמטרתו שיתוף פעולה לחינוך השואה בין אוניברסיטת גטבורג, הפורום להיסטוריה חיה ו"יד ושם". בשנים האחרונות מגיעות משלחות של אנשי חינוך משוודיה ל"יד ושם" כדי להשתתף בהשתלמויות לחינוך ולזכר השואה. בנוסף, מדי שנה מבקרים 44,000 תלמידים שוודים באתרי שואה ביחד עם מוריהם. חינוך שואה הוא חלק מתכנית לימודי החובה בשוודיה.

בסוף 2016 השיקה ממשלת שוודיה תוכנית לאומית למאבק בגזענות ובפשעי השנאה, והקצתה לכך תקציב מיוחד של 156 מיליון קרונות. לתוכנית אסטרטגיות מפורטות איך למגר את תופעת האנטישמיות ואיך להתמודד עם מקרי הגזענות באמצעות חינוך, דיאלוג עם החברה, שימוש נכון ויעיל ברשת האינטרנט ומעורבות פעילה של המערכת המשפטית.

באוקטובר 2020 הייתה אמורה להיערך במאלמו ועידה מיוחדת למאבק באנטישמיות ולזיכרון השואה במעמד ראש ממשלת שוודיה, סטפן לופבן. בעקבות מגפת הקורונה נדחה האירוע והוא ייערך ככל הנראה באוקטובר.