האגודה לצדק חלוקתי יש לבטל לאלתר את סעיף 18 להסכם הקואליציוני של מפלגת העבודה

סעיף 18 להסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה קובע:
"הממשלה תפעל לאפשר רכישת זכויות לחברים על ידי אגודה חקלאית שיתופית בהתאם לתנאים שאושרו בהחלטה 1488 של מועצת מקרקעי ישראל ("חלופת האגודה"). עוד מסכימים הצדדים לתמוך בחקיקה אשר תפעל לתיקון עיוותים ואפליה בזכויות החברים בקיבוץ ובמושב על יחידות דיור שלהם בשטח (המחנה) הקיבוץ והמושב. זאת על בסיס השוואת התנאים עם החוכר בשטח העירוני."

האגודה לצדק חלוקתי קוראת לקואליציה החדשה להסיר את הסעיף מההסכם הקואליציוני לאלתר מהטעמים הבאים:
ראשית, "חלופת האגודה" הינה החלטה בלתי סבירה בעליל, שקבעה כי קיבוצים יוכלו לרכוש את כל הקרקעות למגורים בקיבוצים בהינף אחד, בסיטונאות, בחינם בפריפריה, וכמעט בחינם במרכז הארץ. כולל קרקעות לא מתוכננות שאפשרות היזום כמעט בלתי מוגבלת. (ההחלטה עודכנה במשך השנים והחלטת המועצה 1488 בוטלה על ידי החלטה 1524).
באפריל 2016 הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה כנגד "חלופת האגודה" (אז החלטה 1447) והחלטה נוספת. ההחלטה בדבר חלופת האגודה לא בוטלה על ידי בג"ץ. אך נוכח הפגמים החמורים בה, הוחלט לערוך שימוע ציבורי על ידי ועדה מקצועית בראשה עמד מנהל לרשות מקרקעי ישראל דאז.
ב- 26 באוקטובר 2020 פורסם דו"ח "הצוות המקצועי לבחינת ההסדר הקבוע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1524 המעניקה זכות לרכישת זכויות למגורים על ידי האגודה החקלאית השיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי." הדו"ח המליץ לשנות את "חלופת האגודה" וקיבל את מרבית טענות האגודה לצדק חלוקתי שהופיעה בפניו.

שנית, ההנחה שעולה מן ההסכם הקואליציוני לפיה קיימים עיוותים ואפליה הינה נכונה, אך הפוכה. המגזר העירוני הוא זה שזכויותיו מופלות ביחס לזכויות החברים בקיבוץ ובמושב ולא כפי שנטען בהסכם!
בקיבוצים ובמושבים חלקת המגורים משתרעת על שטחי דונמים נרחבים ואפשרויות הבניה גדולות בעוד שהתשלום לקופה הציבורית הינו נמוך ביותר, בהשוואה לדמי היוון מלאים. במשך השנים, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל עשרות רבות של החלטות המעניקות זכויות נרחבות למגזר החקלאי בקרקעות הציבוריות בבניה למגורים, מסחר, הרחבות למגורים, נופש, הקמת מיזמי ענק, הצבת קרוואנים ועוד ועוד.

מנגד במגזר העירוני אנשים נדרשים לשלם עבור דירה כסף מלא תוך לקיחת משכנתאות, קיים קושי כלכלי רב ומצוקה קשה בעיקר בעיירות הפיתוח ובאוכלוסייה מהמעמד הבינוני והנמוך בכל הארץ.

גם באשר למארג הזכויות הנרחב, ברור לכל שהמגזר העירוני יכול רק לחלום על ההטבות שלהן זוכה המגזר החקלאי .
למשל: תנאי איכות החיים, הקרקעות הרבות שהוקצו ביחס לא פרופורציונלי לגודל האוכלוסייה, האפשרות לקיים מספר יחידות דיור ולמכור את הזכויות בהן בשוק החופשי, אפשרויות המסחר בחלקת המגורים וכן בשטחי הקיבוצים והמושבים, אפשרויות הבניה בהרחבות סביב היישובים החקלאים, אפשרויות הקמת מלונות ובתי הארחה על הקרקע הציבורית, הצבת קרוואנים, פיתוח מיזמי ענק סולאריים בשיתוף עם חברות בינלאומיות, וקידום שינויי ייעוד בקרקע הציבורית.

אנשי "המגזר החקלאי" ולמעשה הכינוי הנכון לרוב המתגוררים בקיבוצים ומושבים צריך להיות "המגזר הכפרי" שוב אינם חייבים עוד לעבד את הקרקע. הם יכולים להתפרנס מעבודות שאינן חקלאות ובנוסף ליהנות גם מפירות הערך הנדל"ני של הקרקע המוחזקת על ידם, תוך התעלמות גמורה מהמטרה שלפיה נמסרה הקרקע החקלאית.
לעומת זאת, במגזר העירוני אנשים לא קיבלו אפשרות לעיסוק בפרנסה, לא קיבלו מקרקעין עתירי שטח שנועדו לחקלאות והזדמנויות ליזום בקרקע.
האגודה לצדק חלוקתי קוראת להסיר לאלתר סעיף זה מההסכם.

חבל מאוד שעוד טרם קמה הממשלה החדשה, חלק ממרכיביה דואגים אך ורק למגזר אחד, בניגוד גמור לרוח הפיוס והשינוי המובטחת על ידי מרכיביה. אם רוצים לערוך שינויים בתחום הקצאת המקרקעין בישראל, יש להקים ועדה שתבחן את שאלות ההקצאה באופן רוחבי וברוח עקרונות הצדק החלוקתי, ולא לקדם מדיניות אינטרסנטית ומגזרית.

כפי שנקבע כבר לפני כשני עשורים בבג"צ שיח חדש:
"המקרקעין הם ... משאב חיוני מאין כמותו ובעל ערך רב. יש להם חשיבות גדולה במיוחד במדינה כמו ישראל, אשר גבולותיה צרים, צפיפות האוכלוסייה בה גדולה, ובהיותה ארץ קולטת עולים. אי אפשר לייצר קרקע, ועל כן על מדינה לכלכל צעדיה בהתחשב במצאי המקרקעין שבידה.... החובה לשקול שיקולים של צדק חלוקתי היא חלק בלתי נפרד מסמכותה של רשות מינהלית.

האגודה לצדק חלוקתי קוראת לחברי הממשלה המסתמנת להציע פתרונות ברוח זו, המאחדים בין המגזרים השונים ומטיבים גם עם המגזר העירוני ומגזרי מיעוטים, תוך ניצול הקרקעות החקלאיות הציבוריות בכדי לקדם את הציבור בכללותו, לסייע במצוקת הדיור, לפתח דיור ציבורי ולאוכלוסיות מוחלשות ועוד.