שחר וערן לא יתגייסו לצבא הכיבוש, במקום זה שניהם יגיעו לכלא הצבאי

שחר וערן לא יתגייסו לצבא הכיבוש, במקום זה שניהם יגיעו לכלא הצבאי. בשלישי בבוקר נלווה את שחר וערן עד לשערי לשכת הגיוס, בהפגנת תמיכה וסולידריות.

https://m.facebook.com/events/2915241365394946

ביום שלישי, 31.08 בשעה 10:00 תתייצב שחר פרץ בתאריך שנקבע בצו הגיוס שלה ותצהיר על סירובה להתגייס לצה"ל שהיא צבא כיבוש המדכא את הפלסטינים.
כתוצאה מכך היא תכלא בכלא הצבאי לתקופה לא ידועה מראש. בדרך כלל, הצבא נוהג לשלוח סרבניות וסרבנים לתקופת מאסר של כחודש ואז שוב לפקוד עליהם.ן להתגייס ושוב סרוב ושוב מאסר וכך הלאה.

בדרך הזאת הצבא מקווה להתיש ולשבור את הסרבנ.ית. אבל כאשר הסירוב איתן ומוצק ועקשני, ובחוץ יש תמיכה וסולידריות עם הסרבנים והסרבניות, בסופו של דבר זה נמאס לצבא והוא מסיים את המשחק ושולח את מתנגדי הכיבוש העקשנים הביתה. כמה זמן זה יקח – אי אפשר לדעת מראש.

הסרבן ערן אביב כבר נמצא באמצע ההליך הזה, הוא כבר ריצה שלוש תקופות מאסר בהן ריצה 54 ימים מצטברים בכלא הצבאי, וככל הנראה מצפות לו עוד כמה וכמה תקופות נוספות עד שזה ימאס לרשויות הצבא.

אנחנו נבוא לתמוך בשחר וערן ביום שלישי, ה-31.08 בשעה 10:00 בבוקר, נלווה אותם עד לשערי לשכת הגיוס תל השומר.

לפעילים.ות - ההגעה עצמאית, אבל אנחנו בתנועת מסרבות עוזרות בחיבור בין טרמפיסטים לנהגים.
מי שנוסע.ת ברכב, מי שצריכ.ה טרמפ, מלאו את הטופס ואנחנו כבר נעשה את השידוך.
https://tinyurl.com/arjv5v8y

לנציגי ונציגות התקשורת – לכם אמצעים להגיע בכוחות עצמכם לתל השומר.
מאד מומלץ לכם להגיע ולסקר אירוע חשוב ומשמעותי, צעיר וצעירה בישראל 2021 אשר שוחים נגד הזרם ודוחים על הסף את העתיד שסומן עבורם בידי ממשלת ישראל (הנוכחית והקודמת) ואשר מעדיפים ללכת לכלא בגאווה וראש מורם.

**********************************************************************

קראו את הצהרת הסירוב של שחר

/https://tinyurl.com/tkr44p3x
.
קוראים לי שחר פרץ, וב-31.8.21 אגיע לבקו"ם, אסרב להתגייס לצה"ל, ואשלח לכלא הצבאי.

לפני שש שנים, בקיץ בין כיתה ח' ל-ט', פגשתי לראשונה פלסטינים ופלסטיניות במחנה קיץ משותף. הכרתי אותם כחברים שלי, כילדים כמוני בעולם. היום, שש שנים אחרי, אסרב לפגוש את אותם חברים וחברות בתור חיילת. אסרב לפגוש אותם במחסום, כמספר על מסך המחשב בחיל המודיעין, כמטרה לפגיעה או כאיום שיש "לחסל". אסרב להפוך לאויבת שלהם, לזאת שהם מפחדים ממנה, לאחת מתוך החיילות הרבות שהם פגשו ויפגשו בחייהם, שפוגעות בהם ושמסמלות עבורם את הדיכוי, הכאב והאלימות.

גדלתי במקום שבו זכיתי לבחור כל יום מחדש מה אעשה. זכיתי לנסוע לבית הספר ולתנועת הנוער בבטחה ולישון טוב בלילות. זכיתי לזוז ממקום למקום בחופשיות ולהיות מוגנת במקלט כשיש אזעקה. זכיתי להגיד את דעתי בקול רם, ללכת להפגנות בלי שיעצרו אותי, ליזום פעולות מחאה ולעבור מחסומים בקלות. זכיתי להצביע בבחירות ולהשפיע על הממשלה שקמה כאן. זכיתי לחיות את חיי עם מלוא הזכויות שלי.
אני יודעת היטב, שאותן החברות והחברים שפגשתי באותו הקיץ, לא גדלו וחיו כמוני. מהם מונעים את הזכות לנסוע ממקום למקום לפי הרצון והצורך שלהם ואת הזכות לחיות ללא הפחד שבלילה יעמוד איש עם נשק מול המיטה שלהם. מהם מונעים את הזכות לחיות בביטחון, את הזכות לבחור את מי שמקבל החלטות על החיים שלהם, ואת הזכות להעביר ביקורת ולהתנגד לעוולות שנעשות כלפיהם מבלי להיעצר, להיפצע או להיהרג. המשטר הצבאי מונע מהם לממש את הזכויות שלהם, גם את אלו שנראות לנו מובנות מאליהן.

רובנו בכלל לא מודעים לאיך נראים חייהם של הפלסטינים. גם אני לא הייתי מודעת. מסתירים אותם מאיתנו בבית הספר, בחומרי הלימוד, בחוגים אחר-הצהריים. מסתירים אותם מאיתנו בעיתונים ובחדשות, כאשר שוב ושוב קוראים להם בשמות כמו "מחבלים", "פעילי טרור" או "אויבים". גם בזמן מלחמות, כאשר "שוכחים" להזכיר את אלפי ההרוגים ועשרות אלפי הפצועים הפלסטינים. חשבתן פעם איך יכול להיות שמיליוני אנשים, מיום היוולדם, נתפסים אצלנו בראש כאיום קיומי על חיינו? איך יכול להיות שהתרגלנו להשלים עם המערכת הזו ולא להפנות מבט כנה כלפי המדיניות בעזה ובגדה המערבית? איך יכול להיות שאנחנו לא מכירות את מציאות החיים של אלו שגרים קילומטרים ספורים מאיתנו?

אני מסרבת לקחת כל חלק במערכת הגזענית והאלימה הזו, שכל יום מחדש מוחקת את חייהם של חברי הפלסטינים ובני עמם. שכל יום מחדש פורצת לבתיהן של משפחות, עוצרת ילדים וילדות, מונעת מעובדים להגיע לעבודתם ומחקלאים לעבד את אדמתם; מערכת שבמשך עשרות שנים סוגרת את האוכלוסיה הפלסטינית ללא יכולת לנוע בחופשיות, מצמצמת את האפשרות לשתות מים נקיים ולקבל טיפול רפואי ושוללת את זכויות האדם הבסיסיות ביותר.

אפשר וצריך לחיות אחרת, לגמרי אחרת. וזאת הבחירה שלנו, כצעירים וצעירות בישראל - האם להתגייס לצבא ולשתף פעולה עם אותה המערכת? האם לגבּות את האלימות הנוראית הזו כלפי כל מי שלא יהודי? האם לאפשר את ההרחקה וההדחקה של העוול היום-יומי שאנחנו גורמים למיליוני בני אדם, וקוראים לו "עצמאות" או "ביטחון"? או האם לפעול אחרת - להחליט שאנחנו לא מוכנות יותר להרוג ולהיהרג, שאנחנו לא מוכנות יותר לתת יד לרמיסה של זכויות אדם; להתעקש על חיים בטוחים וטובים לנו ולפלסטינים, יחד; לקחת אחריות ולסרב להשתתף בתחזוקת המציאות המטורפת הזו. זו הבחירה שלי. אני בוחרת לסרב.

לידיעת כל הממונים על מה שנקרא "ההסברה הישראלית" – הנוסח הזה כבר תורגם לאנגלית והוא מופץ ברחבי העולם ובמיוחד זוכה לתמיכה משמעותית בקרב יהודים.ות צעיר.ות בארצות הברית וגם ברחבי אירופה.

View this email in your browser

Hi, my name is Shahar. I’m 18 years old and I live in Kfar Yona, Israel. In two days, I'm going to arrive at the Israeli military enlistment center where I will declare my refusal to be conscripted. I will probably be sent to jail shortly after that.

Exactly 6 years ago, in the summer between my 8th and 9th grade, I attended a summer camp for Israeli and Palestinian youth. There I met Palestinian boys and girls, kids like me, for the first time. They became my friends. I have attended that summer camp every year since. Today, 6 years later, I refuse to hurt the people I met that summer and every summer since. I refuse to hurt their families, or the millions of Palestinians living in the West Bank and Gaza.

Donate to help us organize a support demonstration for Shahar
During the last 6 years, I could choose everyday what I want to do and how I want to live. I could go to school and attend my youth group safely and I slept well at night. I could move freely and I had a shelter during the war bombings. I could speak out my mind, attend demonstrations without being arrested, initiate activism groups and pass easily through checkpoints in the West Bank. I could vote in the elections. I could live my life with full human rights and civil rights.

But my friends from that summer 6 years ago share neither my life experiences nor my advantages. They cannot travel freely. They spend the day worrying that at night an armed soldier would be standing over their bed. They have neither physical nor emotional security, they lack political freedoms and cannot vote to choose the government that controls their lives, and they are denied the most basic rights that we take for granted, including even the right to object to the injustices perpetrated on them by the Israeli occupation.
Donate to help us make sure Shahar has legal support
I refuse to take part in a racist violent system that inflicts pain on Palestinians every day of their lives. Every day Israeli soldiers break into Palestinian homes. Every day the Israeli army arrests Palestinian children and denies Palestinian farmers access to their land. The military system that has been serving the occupation for years is now shutting down any possibility for Palestinians to move freely while at the same time restricting access to clean water or to proper health care.

I hope my refusal to serve in the Israeli army will make a difference, even if it is a slight one. I hope it will raise awareness and lead other Israelis to think in a critical way about things many have been regarding as ‘natural’. I believe we should all take responsibility not just for ourselves, but for everyone living between the Jordan river and the Mediterranean sea. I hope that refusing to take part in an oppressive system will show Israelis that we can choose to act differently and stop the violence, and that with this realization there will be hope.
Donate to help us organize a media campaign for Shahar's release
You too Adam, can help to make things right. You can share information with people you know about the ongoing human rights violations of millions of Palestinian civilians living under Israeli occupation in the West Bank and Gaza and help others see the truth. If we put our efforts together and object to the apartheid, oppression and violence in a nonviolent way, both within Israel and outside of it, maybe we can fix this historic injustice and start building a better life, a safe life, a just life for both the Jewish and Palestinian people.

In solidarity

Shahar
Donate to help the Refusers
Facebook
Website
Instagram
If someone forwarded you this email, sign up here to receive these updates regularly

Mesarvot is an Israeli network supporting those who refuse to be soldiers of the Israeli Occupation. Refuser Solidarity Network is an international network supporting the refusers. Together, the two networks send these regular refusers updates - You can directly contact us at [email protected] / Want to change how you receive these emails? You can update your preferences or unsubscribe from this list

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- מוקד הפעולה למען שלום,שוויון,צדק חברתי וזכויות אדם.