האמנית הנתנייתית אולי ברמסון- עכשיו בתערוכה המטפלת בשאלה האוניברסאלית "מה רוצה האישה"?

בנתניה, במדרחוב תל-חי במרכז העיר, פועלות שלוש גלריות בהובלתה ללא לאות ובניהולה של האומנית מזל קוטי, בחסות ראש העיר בגב' מרים פיירברג-איכר ומנהלת מרכז העיר עלוית פרוינד.
החל מאמצע מרץ מוצגות בגלריות יצירות באוצרותה של ד"ר נורית צדרבוים, מרצה לאומנות ואומנית בעלת שם בינלאומי. את משפט הנושא אותו בחרה ד"ר צדרבוים "מה רוצה האישה", טבע בזמנו הפסיכולוג והנוירולוג זיגמונד פרויד בניסיונו לפענח ללא הצלחה את סודותיה של האישה, ומשפט זה הפך להיות אייקון וסמל לחוסר היכולת הגברית לפענח את הסוד הנשי (ראה: מאמרה המושכל של ד"ר צדרבוים בכתב העת המקוון 'קול ההמון').
וכך אומרת האומנית ד"ר אולי ברמסון בניתוחה את רציונל סדרת ציוריה בתערוכה:
"סודותיה ורצונותיה הכמוסים של אישה הינם חידה בלתי מפוצחת:
מרגע לידתה מתחנכת הילדה/נערה לשמור על צניעותה בהתאם לחברה בה היא חיה. ככל שרבים חסמי צניעות החברה, כך נעה היא במוסר כפול המתפתח באישיותה, הן כלפיה היא עצמה והן מול חוסר החסמים כלפי הגבר.
מצד אחד הזהות הצנועה, המונעת כל הבעה שיש בה משום פיתוי ואפילו עוצמה או לבוש חושפני המשדר סקסיות, לעומת רצונות חבויים לחופש בבחירת לבוש, להיראות ולהרגיש חופשיה מהגבלות באופן המראה החיצוני שלה והרצון להיראות נשית ואף סקסית.
בעבודותיי לתערוכה "מה רוצה אישה", מנסה אני להראות את המוסר הכפול הנ"ל: צניעות מול זנותיות, עוצמתיות מול סקסיות.
הסתירה הזו באישיותה וברצונותיה של הילדה/נערה/ אישה מתגלה לעיתים רבות בתחפושות פורים, בהן היא מנסה להבליט את הצד האחר באישיותה היומיומית, כמו "פאם פאטאל", שפנפנה, רקדנית חשופה וכיו"ב.
התחרות הקיומית בעולם הגברי מתבטאת בעבודותיי בהצגת האישה כחזקה וסקסית גם יחד, באיומי האקדח בידה ובהטלת צל על הכוח הגברי."
ד"ר אולי ברמסון בפייסבוק:
Oly Bramson