"לא ניתן לחושך לנצח - בחרנו באור ובחיים": "לא זיכרון שקופא במקום, אלא חיים שממשיכים" - מקווה טהרה נחנך בעוטף עזה לזכרה ש

כמעט שלוש שנים לאחר שנפלה בדרכה לשירות המילואים הראשון שלה, זכרה של עדי אודיה ברוך ז"ל הפך למקום שמסמל חיים, טהרה והמשכיות. במושב תושיה שבעוטף עזה, לא הרחק מהמקום שבו נהרגה מרסיסי רקטה, נחנך מקווה טהרה חדש ומפואר לזכרה, מיזם הנצחה המבקש להפוך כאב גדול לתקווה עבור דורות של נשים ומשפחות.

עדי, בתם של אורית ואברהם ברוך, הייתה רק בת 22 כשבחרה להתייצב לשירות מילואים בעקבות מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר. עדי התעקשה לקבל צו 8 ולהגיע לסייע למדינה. דקות ספורות לפני שהייתה אמורה להצטרף להקמת חמ"ל בשדרות, נפגעה מרסיסי רקטה ונהרגה.

עדי, אהבה את החיים, עסקה בצילום חתונות, התרגשה מכל זוג שהקים בית בישראל וראתה בכל חופה התחלה של עולם חדש. לאחר נפילתה מצאה משפחתה במחשב האישי שלה כ - 150 שירים שכתבה. באחד מהם כתבה, "לשמור על המדינה שלי - זו הזכות, היופי והשלווה, כי אם לא אני אז מי יגור פה בכזו גאווה." בשיר אחר, שהפך לאחר נפילתה לשיר "בין העננים" בביצועה של שרית חדד, ביקשה מיקיריה לבחור בחיים ולהמשיך קדימה גם אחרי לכתה.

המקווה שופץ ביוזמת המשרד לשירותי דת ארגון לזכור לנצח, בשיתוף המרכז הארצי לטהרת המשפחה, המועצה האזורית שדות נגב והמועצה הדתית האזורית שדות נגב. בטקס החנוכה השתתפו בני משפחתה של עדי, חבריה מהצבא, רבני האזור, ראשי הרשויות ותושבי האזור.

מנכ"ל ארגון לזכור לנצח, גרשי קורניצר, אמר, "החזון שלנו הוא להנציח את חללי צה"ל ונרצחי הטרור לא רק באמצעות אבן או אנדרטה, אלא באמצעות מפעלי חיים שממשיכים את דרכם. המקווה הזה הוא סמל של טהרה, תקווה והמשכיות, בדיוק הערכים שעדי ייצגה".

יו"ר המרכז הארצי לטהרת המשפחה, הרב חיים לוי, אמר: "המשך הדורות של עדי יהיה בכל אישה שתטבול במקווה הזה ותזכה להמשיך את המורשת שלה".

ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידן, אמר: "יש רגעים שמקום הופך ליותר ממבנה, הוא הופך לערך. כשהמראות היו בלתי נתפסים והאינסטינקט של כולם היה להתרחק, עדי התעקשה להגיע לכאן. היא נשאה על כתפיה את מסירות הנפש למען עם ישראל. תושבי תושיה חזרו לכאן בזכות עדי ובזכות שאר הלוחמים."

אביה של עדי, אברהם ברוך, נשא דברים נרגשים ואמר: "למחבלים שנמצאים כמה קילומטרים מכאן אני אומר, לא ניצחתם את עם ישראל ולא תנצחו את עם ישראל. עדי התעקשה לקבל צו 8, ובדרכה לשדרות נפגעה מרסיס רקטה. אנחנו קיבלנו על עצמנו החלטה אחת, לא לתת לחושך לנצח אלא לבחור באור ובחיים. זו המשימה שעדי השאירה לנו"

אמה, אורית ברוך, חתמה את הטקס במילים שריגשו את המשתתפים: "איך הופכים כאב למשהו שמנציח חיים? מוסיפים חסד, אהבה וחיים. מקווה הוא לא רק מים, אלא מקום של טהרה, התחדשות וקדושה. אנחנו לא יכולים להשיב את עדי אלינו, אבל אנחנו יכולים לבחור להוסיף עוד אור, עוד משפחות שייבנו בעם ישראל. זו ההנצחה שהכי מתאימה לעדי, לא זיכרון שקופא במקום, אלא חיים שממשיכים.